• יִשְׂרָאֵל בְּחִירֵי אֵל, עֲבָדֶיךָ – שנאמר בהם בישעיהו סה, ט "וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ–שָׁמָּה". • וְעֵדֶיךָ – שאתה הוא האל, על–פי ישעיה מג,י "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' [...] לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא". • בְּשִׂיחָתָם וּמִלָּתָם – בתפילתם, על–פי התלמוד הבבלי, ברכות כו ע"ב "ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר 'תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ' (תהלים קב,א)". • מְהַלְלִים שֵׁם כְּבוֹדֶךָ – על פי דברי דוד בדברי הימים א, כט יג "וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ". • מִתְאַוִּים – נכספים. • וּמְחַוִּים – אומרים, מודיעים, על דרך הפסוק בתהלים יט, ג "וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה-דָּעַת". • גָּדַלְתָּ מְּאֹד – על–פי תהלים קד,א "ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד". • אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ – פסוק הוא בנחמיה ט,ו. • הֵיךְ יוּכַל לְחַוּוֹת – איך יוכל להביע, לספר, על דרך האמור בדניאל י, יז "וְהֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה לְדַבֵּר...". • וְנִפְלֵאתָ – אתה סתום, בלתי נודע, כמו בשופטים יג,יח "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶּלִאי". • וְעַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ – לא תראה אותך, על–פי איוב כד,טו "לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן". • וּשְׂרָפִים מַקִּיפִים אֶת כִּסֵּא יְקָרֶךָ – על–פי המתואר בהקדשת ישעיהו לנביא "וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל–כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא... שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ..." (ישעיהו ו, א–ב). • תְּכַלְכֵּל – זן ומפרנס. • מְיַחֲלוֹת – מקוות. • אֱנוֹשׁ – אדם. • וְאֵין עָצְמָה וְאֵין אוֹנִים וְאֵין כֹּחַ – על–פי ישעיה מ,כט "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה". • חֲדַל יֹשֶׁר – אין בי מעשים טובים וישרים. • כֹּשֶׁר – יושר, כשרוּת. • אֲבָל נִסְמָךְ וּבָטוּחַ – סומך עליך ובוטח בך, על–פי תהלים קיב,ז–ח "נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה'. סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא". • כְּרֹב גָּדְלָךְ – הרבה, כאשר גדולתך רבה. על–פי תהלים קנ,ב "הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ". • רְצֵה שִׂיחִי – תפילתי תתקבל לפניך ברצון, על דרך האמור בתהלים קד,לד "יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי". • כְּנִיחוֹחַ – כמו ריח הקרבנות, על פי התפיסה שהתפילה היא תחליף לעבודת הקרבנות. • אֵל אֶחָד בְּלִי כַחַד – אין מכחד ומכחיש את אחדות האל. • דְּרָכֶיךָ וְחֻקֶּיךָ – על–פי דברים כו,יז "וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו". • הֲבִינֵנִי – תן בי בינה להבין. • וְחָנֵּנִי – תן בי דעת. • רְעֵה – הנהֵג, הובֵל. • וּמֵאַשְׁפּוֹת הֲרִימֵנִי – על–פי תהלים קיג,ז "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן". • זְכֹר אַהְבָה מְאֹד רַבָּה – על–פי ירמיה ב,ב "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ". • וְיוֹם – וביום. • וְהֵטִיבָה וְהָשִׁיבָה לְצִיּוֹן – על–פי תהלים נא,כ "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָם". • נִין עֲבָדֶיךָ – עם ישראל. • הֲדָפוּנִי, הֲלָמוּנִי – מחצו והכו אותי, על-פי משלי כג, לה "הִכּוּנִי בַל-חָלִיתִי הֲלָמוּנִי...". • בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל – כינוי לנוצרים ולערבים. • מְחָרֵף – מקלל. • גוֹעֵל – מואס, מתעב. • כְּמוֹ סִיסְרָא בְּיַד יָעֵל – כשם שיעל הרגה את סיסרא, ראו שופטים ד,יז-כא. • אֲרִיאֵל – כינוי לירושלים ולבית המקדש. • מְגֹרָשָׁה – עם ישראל, שנאמר בהם בשמות יב,לט "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם". • וְתִבָּעֵל – תבוא הגאולה, על–פי ישעיה סב,ד "כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל". • וְשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם – על–פי תהלים יח,מד "תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם".
|