כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חידון: מה אתם יודעים על רחל המשוררת?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - תעז
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא
תימן - כלל תימן
כל המסורות
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - תעז
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא
תימן - כלל תימן
-
1.
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - תעז ללא מבצע
-
2.
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא יחיאל עדאקי
-
3.
תימן - כלל תימן אברהם נדף, יחיאל חצרוני, שריה מדמון
-
4.
תימן - כלל תימן דניאל יעקב
-
5.
תימן - כלל תימן יוחאי עדן
-
6.
תימן - כלל תימן יוסף עראקי הכהן
-
7.
תימן - כלל תימן יוסף עראקי הכהן
-
8.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
9.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
10.
תימן - כלל תימן יששכר מועלם
-
11.
תימן - כלל תימן מרדכי סמינה
-
12.
תימן - כלל תימן ראשון לציון בהדרכת מארי אלי (אליהו) גמליאלי
נגן שירים ברצף
|
אקוֶה חסדך / ר' שלום שבזי אֲקַוֶּה חַסְדְּךָ שׁוֹכֵן מְעוֹנִים שְׁלַח יִשְׁעָךְ לְעַם קֹדֶשׁ נְדוּדִים לְהַר צִיּוֹן תְּשִׁיבֵנוּ נְכוֹנִים בְּקוֹל שׁוֹפָר תְּקַבֵּץ הַפְּרוּדִים שְׁכִינָה חוֹפְפִי עַל הַגְּאוֹנִים לְהָבִין סוֹד בְּתוֹךְ אוּזָל צְמוּדִים בְּלָמְדָם דּוֹבְבוֹת שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת אֵל חַי גְּדוּדִים זִכְרָם יָעֳרַב לִי בֵּין הַזְּקֵנִים בְּסֵפֶר אַהֲבָה יַחַד פְּקוּדִים יְדִידִים לוֹמְדֵי תּוֹרָה וְשׁוֹנִים דְּבַר חָכְמָה בְּמַסֶּכְתּוֹת חֲמוּדִים מְקוֹר חַיִּים שְׁרוּיִם בּוֹ וְחוֹנִים בְּרֹאשׁ דֶּגֶל וְזֶבֶד טוֹב זְבוּדִים שְׁמוּרִים מִבְּלִי חֵטְא וְעוֹנִים בְּלֵב יָרֵא וְרַעְיוֹנִים לְמוּדִים תְּעוּדָה הַזְכְּרִי לִבִּי שְׂשׂוֹנִים וְשַׂמֵּחִי עֲנִיִּים הַמְּרוּדִים אָז תָּשִׂישׂ כַּלּוֹת וַחֲתָנִים בְּיַיִן טוֹב וְשׁוֹשַׁנַּת וְרָדִים אָנָּא |
| שיר מסוג נַשִידּ, הסוג הפותח את סדר השירים במסורת תימן. את השיר חיבר ר' שלום שבזי, כנראה לכבוד שמחת החתונה, וכפי שרומז הטור האחרון: 'תשיש כלות וחתנים', אולם נוהגים לשורר אותו בכל עת. השיר עוסק בשבח לחכמי ישיבת צנעא בפרט ולומדי התורה בכלל. המשורר, בן תעז שבדרום תימן, מוקיר ומכבד את חכמי צנעא (כמו גם בשירים אחרים שחיבר), השוקדים ומבינים בלימודם וניחנים גם ביראת ה'. סופו של השיר תפילה ותקווה שהשמחה שהתורה משמחת את לומדיה תהיה שמחה שלמה בעת הגאולה, עת ישמע בהרי יהודה 'קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה'. |
| • שׁוֹכֵן מְעוֹנִים – הקב"ה • לְעַם קֹדֶשׁ נְדוּדִים – ישראל הנודדים בגלותם • נְכוֹנִים – מוכנים • בְּקוֹל שׁוֹפָר – על–פי ישעיה כז,יג "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם" • הַפְּרוּדִים – ישראל המפוזרים בין האומות • הַגְּאוֹנִים – תלמידי החכמים המתקבצים בחבורה בישיבת צנעא להתבונן בסודות התורה. • אוּזָל – כינויה העברי של צנעא בפי יהודי תימן, על–פי שמה הערבי הקדום "יזאל". • צְמוּדִים – מכונסים. • בְּלָמְדָם – כאשר קבוצות תלמידי החכמים עוסקים בתורה שפתותיהם של החכמים דובבות בקבר, על–פי יבמות צז ע"א "תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעוה"ז, שפתותיהם דובבות בקבר". • בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת אֵל חַי – בתורה, על–פי במדבר כא,יד "עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' ". • זִכְרָם – זכר חכמי צנעא. • בְּסֵפֶר אַהֲבָה – בתורה. • פְּקוּדִים – מנויים. • בְּמַסֶּכְתּוֹת – התלמוד. • חֲמוּדִים – לשון זכר בדוחק החרוז. • מְקוֹר חַיִּים – כינוי לתורה, על–פי משלי יג,יד "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים". • שְׁרוּיִם בּוֹ – עסוקים בלימוד התורה. • דֶּגֶל – התורה. • וְחוֹנִים בְּרֹאשׁ דֶּגֶל – על–פי במדבר ב,ב "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ" • וְזֶבֶד טוֹב זְבוּדִים – לימוד התורה הוא חלק טוב שיש בידם. על–פי בראשית ל,כ "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב. • שְׁמוּרִים מִבְּלִי חֵטְא – התורה משמרת מן החטא. • וְרַעְיוֹנִים לְמוּדִים – דברי הלימוד. • תְּעוּדָה – התורה, על–פי ישעיה ח,כ "לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה". • הַזְכְּרִי לִבִּי שְׂשׂוֹנִים – הזכירי, כלומר התורה משמחת את לב העוסק בה • עֲנִיִּים הַמְּרוּדִים – ישראל. • אָז – בזמן הגאולה. • כַּלּוֹת וַחֲתָנִים – רמז לייעודו של השיר. ואגב כך בא לומר כי השמחה האמתית תהיה בעת לימוד התורה בזמן הגאולה. |
| כותר |
אקוה חסדך |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מעגל החיים |
חתונה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• שׁוֹכֵן מְעוֹנִים – הקב"ה • לְעַם קֹדֶשׁ נְדוּדִים – ישראל הנודדים בגלותם • נְכוֹנִים – מוכנים • בְּקוֹל שׁוֹפָר – על–פי ישעיה כז,יג "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם" • הַפְּרוּדִים – ישראל המפוזרים בין האומות • הַגְּאוֹנִים – תלמידי החכמים המתקבצים בחבורה בישיבת צנעא להתבונן בסודות התורה. • אוּזָל – כינויה העברי של צנעא בפי יהודי תימן, על–פי שמה הערבי הקדום "יזאל". • צְמוּדִים – מכונסים. • בְּלָמְדָם – כאשר קבוצות תלמידי החכמים עוסקים בתורה שפתותיהם של החכמים דובבות בקבר, על–פי יבמות צז ע"א "תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעוה"ז, שפתותיהם דובבות בקבר". • בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת אֵל חַי – בתורה, על–פי במדבר כא,יד "עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' ". • זִכְרָם – זכר חכמי צנעא. • בְּסֵפֶר אַהֲבָה – בתורה. • פְּקוּדִים – מנויים. • בְּמַסֶּכְתּוֹת – התלמוד. • חֲמוּדִים – לשון זכר בדוחק החרוז. • מְקוֹר חַיִּים – כינוי לתורה, על–פי משלי יג,יד "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים". • שְׁרוּיִם בּוֹ – עסוקים בלימוד התורה. • דֶּגֶל – התורה. • וְחוֹנִים בְּרֹאשׁ דֶּגֶל – על–פי במדבר ב,ב "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ" • וְזֶבֶד טוֹב זְבוּדִים – לימוד התורה הוא חלק טוב שיש בידם. על–פי בראשית ל,כ "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב. • שְׁמוּרִים מִבְּלִי חֵטְא – התורה משמרת מן החטא. • וְרַעְיוֹנִים לְמוּדִים – דברי הלימוד. • תְּעוּדָה – התורה, על–פי ישעיה ח,כ "לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה". • הַזְכְּרִי לִבִּי שְׂשׂוֹנִים – הזכירי, כלומר התורה משמחת את לב העוסק בה • עֲנִיִּים הַמְּרוּדִים – ישראל. • אָז – בזמן הגאולה. • כַּלּוֹת וַחֲתָנִים – רמז לייעודו של השיר. ואגב כך בא לומר כי השמחה האמתית תהיה בעת לימוד התורה בזמן הגאולה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
