ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
קמתי להלל / לא ידוע קַמְתִי לְהַלֵּל לְשֵׁם הָאֵל הַנִּכְבָּד שֶׁיָּצַר כֹּל וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַאֲזַמֵּר לוֹ בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת בְּרֵאשִׁית כֹּל בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם אֵשׁ וַאֲוִיר הָאָרֶץ וְהַמַּיִם וְאָמַר יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר בֹּקֶר וְצָהֳרָיִם שַׁבָּת וְדִינִין נָתַן לָנוּ בְּמָרָה וּבְהַר סִינַי הִנְחִילָנוּ הַתּוֹרָה וְשַׁבָּת לִשְׁמוֹר זָכוֹר וְשָׁמוֹר אָמַר לְאֻמָּה טְהוֹרָה וּבִזְכוּתָהּ תִּנְצְרֵנוּ כְּבָבַת וְאַחַר מָוֶת תַּצִּילֵנוּ מִלַּבַּת לְהִתְעַדֵּן בְּגַן עֵדֶן עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת |
|
בקשה לשבת, שזכתה לתפוצה רחבה מאד. הפיוט הופיע בדפוס לראשונה בשנת 1545 בקושטא ומאז הודפס במחזורי תפילה וספרי שירה בקהילות רבות ברחבי העולם. בין היתר הודפס באיטליה, בתורכיה, בתוניס, במרוקו, בהודו ובירושלים. קהילות יהודי פורטוגל שהגיעו ללונדון, ניו יורק ואמסטרדם נהגו לשיר אותו לפני תפילת שחרית בכל יום אבל המנהג נשתמר רק בקרב יוצאי הקהילה הפורטוגזית של אמסטרדם, הנוהגים עד היום לשיר את הפיוט לפני תפילת שחרית של שבת ובמהלך יום השבת עצמו, כפיוט לשבת. כיום מוכר הפיוט רק למעטים. הוא מצוי אמנם בקובץ 'שיר ידידות' של יהודי מרוקו בפרק הנספחים, שם מופיעים בו עוד 6 בתים נוספים, אלא שככל הנראה לא ידוע לחן מרוקאי שלו. |
|
• קַמְתִי לְהַלֵּל - פתיחה הרומזת ליקיצה המוקדמת לצורך שירת הבקשות. |
| כותר |
קמתי להלל |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• קַמְתִי לְהַלֵּל - פתיחה הרומזת ליקיצה המוקדמת לצורך שירת הבקשות.
• לְשֵׁם הָאֵל הַנִּכְבָּד -הצירוף מיוסד על הפסוק בדברים כח, נח: 'לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה'.
• שֶׁיָּצַר כֹּל וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת - ככתוב בבראשית ב, ג: 'וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ'.
• שֶׁיָּצַר כֹּל - תואר לקב"ה, שדוגמתו בפסוק בירמיהו י, טז: 'כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא'.
• וַאֲזַמֵּר לוֹ בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - אשבח את האל על יום השבת כל עוד אני חי. בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ - שילוב של שני פסוקים באיוב: 'כִּי כָל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּי' (כז, ג), וכן 'בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי' (כט, ג), שכוונתו לאור ה' הזורח עליו ומחייה אותו.
• בְּרֵאשִׁית כֹּל בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם - מבוסס על הפסוק הראשון בבראשית 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ', וכן על הפירוש האלטרנטיבי שהביא רש"י בפירושו למילה 'בראשית', שיש להשלימה במילה 'הכול': 'ופירושו בראשית הכול ברא אלו'.
• אֵשׁ וַאֲוִיר הָאָרֶץ וְהַמַּיִם - מבוסס על התפיסה הקדמונית, לפיה העולם נברא על ארבעה יסודות: אש, מים, עפר ואוויר. תפיסה זו שימשה את הרמב"ן בפירושו לפסוק הנ"ל, שהבריאה הראשונה, בָּראשית, היא של ארבעת היסודות האלה.
• וְאָמַר יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, בֹּקֶר וְצָהֳרָיִם - במאמר ה' נברא האור לשמש בשעות היום. מבוסס על הפסוק בבראשית א, ג: 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר'. בֹּקֶר וְצָהֳרָיִם - צירוף השאול כצורתו מהפסוק בתהילים נה, יח.
• שַׁבָּת וְדִינִין נָתַן לָנוּ בְּמָרָה - מצוות השבת והחובה להעמיד מערכת משפט הן מצווֹת שניתנו לעם ישראל כשחנה במרה, קודם מתן תורה, וכך מובא בתלמוד הבבלי, במסכת סנהדרין (נו עמוד ב): 'עשר מצות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן בני נח והוסיפו עליהן דינין ושבת וכיבוד אב ואם'.
• וְשַׁבָּת לִשְׁמוֹר זָכוֹר וְשָׁמוֹר אָמַר לְאֻמָּה טְהוֹרָה - אמר לעם ישראל לשמור את השבת באמצעות המילים 'זכור' ו'שמור'. המילים האלה פותחות את ציווי השבת בעשרת הדיברות (שמות כ ודברים ה), ועליהן נאמר בתלמוד (בבלי שבועות כ ע"ב) 'זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו'.
• וּבִזְכוּתָהּ תִּנְצְרֵנוּ כְּבָבַת - בהשראת הפיוט הידוע של דונש בן לברט, דרור יקרא, ושם: 'וינצרכם כמו בבת, שבו נוחו ביום שבת'. בבת הוא כינוי לאישון העין, כמשתקף בפסוק בזכריה ב, יב 'הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ'.
• וְאַחַר מָוֶָת תַּצִּילֵנוּ מִלַּבַּת - המשורר מתפלל להצלה מאש הגיהנם בזכות שמירת השבת, וברוח הדברים המובאים במדרש תהילים צב: 'ובשביל השבת ניצול אדם מדינה של גיהנם'.
• לְהִתְעַדֵּן בְּגַן עֵדֶן, עוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת - המשורר מייחל לזכות בשכר העולם הבא, המכונה 'יום שכולו שבת' (משנה תמיד ז, ד).
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
