audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

יעלו לאלף ולרבבה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    תימן - כלל תימן אברהם צדוק
  • 2.
    תימן - כלל תימן אהרן עמרם
  • 3.
    תימן - כלל תימן יוסי לוי-גראף
  • 4.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יעלו לאלף ולרבבה
מעגל השנה ימים נוראים;ראש השנה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יַעֲלוּ – למשפט. הבית הראשון של השיר נשען על תיאורו של יואל הנביא (פרק ד) על אודות המשפט אותו עורך ה' לגויים.
    • לְאֶלֶף וְלִרְבָבָה – אלפים ורבבות.
    • כִּבְנֵי צֹאן כָּל בְּנֵי אֶרֶץ – בני האדם הנידונים לפני הקב"ה בראש השנה. על–פי משנה ראש השנה א, ב: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן", ופרשני המשנה פירשו את 'בני מרון' כ'בני צאן' (צאן בארמית: אמריא), העוברים זה אחר זה בפתח קטן.
    • וְתַחַת הַשֵּׁבֶט יוּבָא – כמו הצאן העוברות תחת השבט, כך יעמדו בני הארץ לפני ה' למשפט. הביטוי 'תחת השבט' על–פי ויקרא כז, לב: וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה'.
    • מֵאֵין יוֹצֵאת וְאֵין פֶּרֶץ – איש לא נעדר, על–פי תהילים קמד, יד "אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ".
    • דִּין שׁוֹבֵבָה – דינם של הרשעים, על–פי ירמיה לא, כא ...עַד–מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה.
    • וְדִין שָׁבָה – דינם של השבים אל ה'. לשון נופל על לשון.
    • בְּעֵמֶק חָרוּץ יֵחָרֶץ - במקום חריצת הדין. הביטוי על יואל ד, יד: כִּי קָרוֹב יוֹם ה' בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ. חרוץ יחרץ – לשון נופל על לשון.
    • לִפְנֵי ה' כִּי בָא לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ – פסוק הוא בתהלים צו, יג.
    • הַיּוֹם – בראש השנה.
    • פְּקֻדּוֹת נִקְרָאוֹת – להזמין את בני האדם לדין.
    • וְתֵבֵל לַדִּין נִצֶּבֶת – כל העולם כולו עומד לדין.
    • הַצּוּר – הקב"ה, כמו בדברים לב, ד "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ".
    • הֵחֵל לְהַרְאוֹת – על–פי דברים ג, כד "אֲדֹנָי ה' אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה".
    • גְּבוּרַת יָמִין – יד ימינו של הקב"ה.
    • מַחֲצֶבֶת – על–פי ישעיה נא, ט "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה' [...] הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב". ופירש מהרי"ץ מחצבת מלשון חוצבת, לשון פסילה ותיקון, שבראש השנה נברא העולם.
    • וּבוֹ כוֹנֵן כֵּס נוֹרָאוֹת הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת – בראש השנה כונן הקב"ה את כסאו לשבת לדין, על–פי תהילים ט, ח "וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ".
    • הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת – פסוק הוא בתהלים קיג, ו.
    • וּמוֹסְדֵי עוֹלָם נוֹסָדוּ – נוסדו יסודות העולם, על–פי ישעיה נא,יג "נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ".
    • וְעַמּוּדֵי חוּג עָמָדוּ – על–פי תהילים עה, ד "אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה", שבראש השנה נברא העולם (ראש השנה ח ע"א). חוג – כמו בישעיה מ,כב "הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ".
    • וְשָׁלֹשׁ עֲקָרוֹת נִפְקָדוּ – בראש השנה, והן שרה רחל וחנה (ראו התלמוד הבבלי, מסכת ראש השנה י, ע"ב).
    • אֱמוּנֵי יְשׁוּרוּן יָלָדוּ – ילדו את גדולי ישראל: יצחק, יוסף ושמואל.
    • וַאֲשֶׁר בְּפַתְרוֹס הָעְבָּדוּ וּבְצוֹעֲנִים – אלה שנשתעבדו במצרים ואלה שהיו בצוען, גם היא מערי מצרים, כמו ביחזקאל ל, יד "וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת פַּתְרוֹס וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן".
    • נִסְעָדוּ – נעזרו, נגאלו; שבראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים (ראו התלמוד הבבלי, מסכת ראש השנה י, ע"א).
    • וְאֵלֶּה בוֹ יִפָּקֵדוּ – בני ישראל ייזכרו ביום זה.
    • לְהַעֲלוֹתָם מִן הָאָרֶץ – להוציאם מן הגלות.
    • דְּרוּשָׁה – כינוי לירושלים, כמו בישעיה סב, יב "וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה".
    • כַיּוֹם הַמְלִיכִי מַלְכֵּךְ וְיִמְלֹךְ עָלָיִךְ – המליכי עלייך את הקב"ה בראש השנה, כמובא בתלמוד הבבלי (מסכת ראש השנה טז, ע"א): "אמר הקדוש ברוך הוא [...] אמרו לפני בראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות, מלכויות כדי שתמליכוני עליכם...".
    • וְתִקְעִי וְהָרִיעִי – על–פי יואל ב, א "תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי".
    • קְהָלָיִךְ – עם ישראל.
    • לִגְאֹל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי – להציל את חייך. על-פי תהילים קג, ד "הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים".
    • וְיָאֵר פָּנָיו אֵלָיִךְ – על–פי במדבר ו, כה "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ".
    • לְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי - על-פי תהילים קג, ה "הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי". וּכְמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ - פסוק הוא בהושע ו,ג. יורה – ירווה.
    • יוֹנַת אֵלֶם רְחוֹקִים – פנייה לכנסת ישראל, על–פי תהילים נו,א "לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים", ותרגם יונתן "כנשתא דישראל דמתילא ליונה שתוקא" (=לכנסת ישראל שמשולה ליונה שותקת).
    • קוֹל מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים – העלי קול מן הגלות, על–פי ירמיה ח, יט "הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים".
    • הַקּוֹרְאָה מִמַּעֲמַקִּים – על–פי תהילים קל, א "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' ".
    • הַגְבִּיהִי שִׁיר עַד שְׁחָקִים – נשאי את קולך בתפילה השמימה.
    • יִקְרַב עֵת – יבוא הזמן.
    • לְהָקִים דְּבָרוֹ לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים – לקיים את הבטחתו לכנסת ישראל. הביטוי שושנת העמקים משיר השירים ב, א "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים".
    • וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ – פסוק הוא בישעיה ס, כא.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?