• אֲנִי ה' בָּרָאתִי שַׁבָּת לָכֶם נָתַתִּי – השבת היא בריאה של הקב"ה, וניתנה לעם ישראל. הדברים מיוסדים על הפסוק בשמות (טז, כט): רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת... • שָׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתִּי שָׁמַרְתִּי יוֹם הַשַּׁבָּת – השבת הייתה שמורה במקומו של הקב"ה, בשמים, וממקום שמירתה ניתנה לעם ישראל. הבית הזה רומז למדרש המובא בתלמוד הבבלי (שבת דף י עמוד ב): 'מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל'. הלשון על פי הנאמר בתפילת שלמה (מלכים א ח, לט): וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ... • אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם שִׁשָּׁה יָמִים לִמְלַאכְתְּכֶם – במקומות שונים במקרא נאמר שששת ימי המעשה נועדו למלאכה, כגון בשמות כ, ח: 'שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָל מְלַאכְתֶּךָ'. • תִּגְמְרוּ כָּל עִסְקֵיכֶם – רומז לדברי חז"ל, המובאים גם ברש"י, על הפסוק האמור משמות (כ, ח): 'כשתבוא שבת, יהא בעיניך כאלו מלאכתך עשויה, שלא תהרהר אחר מלאכה'. • עֹנֶג קִרְאוּ לַשַּׁבָּת – מיוסד על הפסוק בישעיה נח, יג: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג..., הנאמר גם בנוסח הקידוש של יום השבת. • שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת כִּי אֶשְׁמֹר דִּינֵי שַׁבָּת – הקב"ה שומר ומשגיח בשכר שמירת השבת. יש כאן רמז לפתיחת פיוטו הנודע של אבן עזרא: 'כי אשמרה שבת אל ישמרני', והדברים מכוונים לדברי התלמוד בשבת דף קיח, המפרטים את שכרו של השומר שבת: 'אלמלי (=אם) שמרו ישראל שבת ראשונה (=אחת) לא שלטה בהן אומה ולשון'. • שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת – לשון הפסוק בתהילים יז, ח: 'שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן', שמשמעו שמור עלי כפי שאדם שומר על עינו. בת עין הוא כינוי פיוטי לאישון. • אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת אַלְפַּיִם תְּחוּם שַׁבָּת – כאן מבאר המשורר את אופן שמירת השבת: להימנע מלעשות 39 המלאכות האסורות מן התורה וכן את האיסור שקבעו חכמים – לצאת מחוץ לתחום של אלפיים אמה בשבת. (והשוו לשון המשנה במסכת שבת (ז, ב): 'אבות מלאכות ארבעים חסר אחת', וכן את דברי התלמוד הבבלי (סוטה דף כז עמוד ב): 'ואלפים אמה תחום השבת'). • כִּי הִיא זַכָּה וּבָרָה – השבת טהורה ונקייה, על דרך המובא בתהלים יט, ט: 'מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם'. הצירוף 'זכה וברה' רווח בכמה פיוטים (כגון 'אשורר שירה לכבוד התורה'). • מוֹרִיד נְשָׁמָה יְתֵרָה – מבוסס על דברי ריש לקיש בתלמוד (תענית דף כז עמוד ב): 'נשמה יתירה ניתנה בו באדם בערב שבת, במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו'. • לְעַם שׁוֹמְרֵי הַשַּׁבָּת – כינוי זה לישראל נזכר בתפילות השבת – 'ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג, עם מקדשי שביעי'. • עָשָׂה אֶרֶץ וְשָׁמַיִם – מבוסס על הנאמר בפרשת הבריאה (בראשית ב, ד): ...בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. • רוֹקַע אֶרֶץ עַל מַיִם – הקב"ה פרש כביכול את הארץ על פני המים. על פי הפסוק בתהילים קלו, ו: 'לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמַּיִם'. • בָּרָא מְכוֹן שָׁמַיִם – צירוף המבוסס על הפסוק וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ... (מלכים א ח, לט). • וְנָח בְּיוֹם הַשַּׁבָּת – ככתוב ...וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי... (שמות כ, י). • וִהְיִיתֶם לִי קְדוֹשִׁים – שיבוץ הפסוק ביקרא כ, כו. • כִּי בָּהּ תֵּצְאוּ לַחָפְשִׁים – בשבת האדם משתחרר מעול הפרנסה. מיוסד על הפסוק בשמות כא, ב: ...וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. • צִוָּה לַאֲנָשִׁים וְנָשִׁים לִשְׁמֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת – כפי שנאמר בעשרת הדיברות (דברים ה, יד): 'עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת'. • נַחַת רוּחַ תִּמְצָאוּ אִם מֵהַשֵּׁם תִירָאוּ – הכוונה למנוחת השבת התלויה גם ביראת ה'. הקשר בין השבת ובין יראת ה' ומקדשו מובע גם בפסוק בויקרא יט, ל: 'אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה''. • לֶחֶם מִשְׁנֶה תִּבְצָעוּ – הציווי לברך בסעודות השבת על שתי חלות, כדברי התלמוד במסכת שבת (קיז עמוד ב): 'אמר רבי אבא: בשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות, דכתיב לחם משנה (שמות טז, כב)'. • זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּשַׁבָּת – בפרשת יתרו נאמר זכור את יום השבת ובפרשת ואתחנן נאמר שמור את יום השבת. על פי חז"ל זו תמצית מצוות השבת – הציווי של 'זכור' מצווה על זכירת מעשה בראשית ויציאת מצרים; 'שמור' הוא הציווי על המלאכות האסורות בשבת (ראו התלמוד הבבלי, ראש השנה כז ע"א). • חֶמְדָּה גְּנוּזָה לָכֶם – הביטוי 'חמדה גנוזה' נאמר על התורה (בבלי שבת פח עמוד א), והמשורר הסב אותו כלפי השבת על פי דברי התלמוד בשבת (דף י עמוד ב): 'מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה'. • קִרְאוּ עַל שֻׁלְחַנְכֶם מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת – רמז לזמירות שבת (ואף לשיר זה) הראויים להיות מושרים על שולחן השבת. מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת הוא שיבוץ הפסוק בתחילת מזמור צב בתהילים, מזמור הנאמר בתפילות השבת.
|