ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
את בין עצי עדן / ר' יהודה הלוי אַתְּ בֵּין עֲצֵי עֵדֶן הֲדָס פּוֹרֵחַ וּכְכוֹכְבֵי שַׁחַק כְּסִיל זוֹרֵחַ שָׁלַח לְךָ הָאֵל צְרוֹר מִמָּר-דְּרוֹר מִמַּעֲשָׂיו, לֹא מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ יוֹנָה אֲשֶׁר יוֹם קִנְּנָה בֵּין הַהֲדָס גָּנַב הֲדָס רֵיחָהּ וְנָתַן רֵיחַ אַל תִּשְׁאֲלָה מִמָּהּ עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ לֹא שָׁאֲלָה מִמָּךְ עֲלוֹת יָרֵחַ צוּרִי יְהֶא עֶזְרָךְ וְעֵזֶר אִשְׁתְּךָ בֵּין הַהֲדַסִּים תַּעֲמֹד שָׂמֵחַ יִתֵּן לְךָ אֵל מִשְׁאֲלוֹת לִבָּךְ, וְגַם חַיִּים אֲרוּכִים עַד בְּלִי יָרֵחַ גַּם אִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה כְּמוֹ גֶפֶן, אֲשֶׁר יַעְלֶה עֲנָפָיו שָׁם יְהֶא צוֹמֵחַ |
|
בשיר חתונה זה, הייחודי למסורת תימן, מדמה מחברו, הוא ר' יהודה הלוי, את החתן והכלה לעצמי טבע מרהיבים: לצמחים מפיצי ריח נעים, לכוכבים זורי אור, ליונה שקִנה עשוי הדס, ולבסוף לשני מאורות השמים. באמצעות הדימויים מתוארים הדרם ותפארתם של החתן והכלה ביום כלולותיהם, וכן מעשיהם הטובים המנעימים זה לזה בחייהם המשותפים. בחתימת שירו מלמד אותנו המשורר את סוד הזוגיות המוצלחת: אַל לך, חתן נעים, לשאוף ליותר ממה שיש בידך ולבקש להוסיף על האור שֶׁכַּלָּתְךָ משפיעה עליך, כשם שהיא רואה בךָ בלבד את השלמות הנכספת ואינה מתעניינת בזולתך. אפשר גם שבשורה זאת רומז ריה"ל לעדיפותה של הכלה – היא ומעשיה משולים לאור השמש בעוד החתן נדמה לירח. במנהג יהודי תימן השיר מיוחד לסעודת מצווה של חתנים ("שבע ברכות"), והנוסח המוצע כאן הוא על פי הדיוואן התימני. כה חביב השיר על בני תימן, עד כי הוסיף לו מי ממשוררי הקהילה שלושה בתים נוספים ברוח השיר המקורי ובמשקל ובחריזה המתאימים. גם בתוספת התימנית נזכרים הגפן וההדס כשהם ממשילים את החתן והאווירה הטבעית נשמרת; ועם זאת השורות הנוספות נושאות אופי של ברכה ותקווה לעתיד לזוג הטרי, מה שאין בשיר המקורי. נוכחותו המורגשת של ההדס מזכירה את המנהג בשמחת חתן וכלה, שבו אוחזים המשמחים את הזוג בבדי הדסים ומרקדים לפניהם (בבלי כתובות יז עמוד א ורש"י לשבת קי עמוד א, ד"ה 'דכי נח'). |
| • אַתְּ בֵּין עֲצֵי עֵדֶן הֲדָס פּוֹרֵחַ – אתה החתן משול להדס הפורח בין עצי גן עדן. הצירוף 'עצי עדן' מצוי ארבע פעמים ביחזקאל לא, כגון בפסוק ט: ...כָּל עֲצֵי עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים. • וּכְכוֹכְבֵי שַׁחַק כְּסִיל זוֹרֵחַ – דומה החתן לכוכב זורח בין כוכבי השמים. הכסיל הוא שמו המקראי של קבוצת הכוכבים אוריון, והוא נזכר בעמוס ה, ח יחד עם הכימה: עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיך...ְ • שָׁלַח לְךָ הָאֵל צְרוֹר מִמָּר-דְּרוֹר מִמַּעֲשָׂיו לֹא מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ – שבחה של הכלה ביום חופתה שהיא נדמית לבושם, מור-דרור, שרקח הקב"ה בעצמו, ולא כאותו מור-דרור ששימש במקדש למעשה הקטורת ואינו אלא מעשה אדם, ככתוב בשמות לג, כג–כה: וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר-דְּרוֹר... וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ... • יוֹנָה אֲשֶׁר יוֹם קִנְּנָה בֵּין הַהֲדָס גָּנַב הֲדָס רֵיחָהּ וְנָתַן רֵיחַ – הכלה, המשולה ליונה, מקושטת ביום חופתה, והחתן, שנמשל קודם לכן להדס, מושפע ומתבשם מהודה ומריחה של כלתו. משל היונה על הכלה האהובה נזכר כבר בשיר השירים (ב, יד ועוד). 'נתן ריח' הוא צירוף מקראי (ראו למשל שיר השירים א, יב) שפירושו הפיץ ריח. • אַל תִּשְׁאֲלָה מִמָּהּ עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ לֹא שָׁאֲלָה מִמָּךְ עֲלוֹת יָרֵחַ – אל תבקש ממנה בקשות מופלאות וקשות להשגה, למשל, שתזריח בעבורך את השמש, כפי שהיא אינה מבקשת ממך בקשות כאלה. כלומר, השיתוף בחיי הנישואין מבוסס על מידת היכולות והאפשרויות של החתן והכלה, והשאיפות ההדדיות צריכות להתאים את עצמן לכוחותיהם של בני הזוג. 'מִמָּהּ' היא צורה פיוטית מקוצרת של 'ממנה', והיא נוצרה לשם המשקל. בנוסחים אחרים של השיר (שאינם תימנים על פי רוב): 'עִמָּהּ', ובהמשך הטור 'עִמָּךְ'. וכוונת הדברים: הכלה בתפארתה מייתרת את הצורך באור השמש, כמו שהחתן מייתר את זריחת הירח. הרעיון שאוב מן הפסוק בישעיהו ס, יט: לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ. עד כאן שירו של ר' יהודה הלוי. • מכאן ואילך התוספת שנתחברה בתימן: צוּרִי יְהֶא עֶזְרָךְ וְעֵזֶר אִשְׁתְּךָ – הברכה הראויה לחתן ולכלה, שהקב"ה יהיה בעזרם. ורמז יש כאן לפסוק בבראשית ב, יח המספר בבריאת האישה: ...אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. • בֵּין הַהֲדַסִּים תַּעֲמֹד שָׂמֵחַ – אפשר שכוונת המשורר כאן לבנים העתידים להיוולד, שגם הם משולים להדסים, ואפשר שכוונתו לתקווה לשמוח ביחד עם כלל ישראל. מקור הדברים בזכריה א, ט: ...וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים... ובתלמוד הבבלי (סנהדרין צג עמוד א) נדרש על פסוק זה 'ואין הדסים אלא צדיקים'. • יִתֵּן לְךָ אֵל מִשְׁאֲלוֹת לִבָּךְ, וְגַם חַיִּים אֲרוּכִים עַד בְּלִי יָרֵחַ – ה' ימלא משאלות לבך לטובה, ויאריך ימיך בלי גבול. הביטוי 'עד בלי ירח' מקורו בתהלים עב, ז, ופירושו לעולם, לנצח. • גַּם אִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה כְּמוֹ גֶפֶן, אֲשֶׁר יַעְלֶה עֲנָפָיו שָׁם יְהֶא צוֹמֵחַ – הטור האחרון בשיר מבוסס על הפסוק בתהלים קכח, ג: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה... כלומר בני הזוג מתברכים בפריה וברביה, בבנים המסמלים את צמיחתה ושגשוגה של המשפחה. |
| כותר |
את בין עצי עדן |
|---|---|
| מעגל השנה |
ט"ו בשבט;לכל עת |
| מעגל החיים |
חתונה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
