ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יפת עין לבבתיני / סימן ישעיה יְפַת עַיִן לִבַּבְתִּינִי זֹהַר פָּנַיִךְ הַרְאִינִי בְּעִיר צִיּוֹן שִׁיר הַרְנִינִי וְאָז אָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ שָׁם שִׂבַּרְתִּי לִגְאֻלָּתֵךְ קְרוֹבָה יְשׁוּעָתֵךְ אֵלִי שׁוּבָה לִמְנוּחָתֵךְ בִּגְדֵי יֶשַׁע הַלְבִּישֵׁנִי עוּרִי כַלָּה בַּת אֲהוּבָה חִזְקִי וְשׁוּבִי בִתְשׁוּבָה וְלָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ לְמוּל קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי יָהּ בְּנֵה לִי בֵּית תִּפְאַרְתִּי וְהָשֵׁב אֶת עֲבוֹדָתִי וְשָׁם אָשִׁיר אֶת שִׁירָתִי אֶמְצָא חֵן כִּי נִחַמְתָּנִי |
|
השיר, שמחברו עלום, הוא שיר המושר בעיקר לכבוד הולדת בת. בקהילות הספרדים נהוג לשיר אותו לאבי הבת כאשר הוא עולה לתורה ומכריז לראשונה על השם שניתן לבת הנולדת. השיר שייך לרפרטואר השירה החלבּית, אולם התקבל והתחבב גם על שאר קהילות ישראל. השיר מוכר גם כלחן לשירו של ביאליק: יש לי גן ובאר יש לי. בתו של ר' אשר מזרחי, אחד מגדולי פייטני חלב בעת האחרונה, מספרת כי התלוותה אל אביה בעת ביקורו אצל יהודי מקהילות אשכנז, בעת שהלה ניסה לנגן על פסנתרו את ניגונו של אביה בעוּד לשיר הזה. היא איננה זוכרת מי היה האיש, אך זוכרת היטב שמילות השיר שאביה לימד את לחנו היו "יש לי גן ובאר יש לי". לפי סיפור זה, יוצרו של הלחן לשיר זה של ביאליק הוא אשר מזרחי. |
|
• יְפַת עַיִן - כינוי לבת, כנסת ישראל. |
| כותר |
יפת עין לבבתני |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מעגל החיים |
הולדת הבת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• יְפַת עַיִן - כינוי לבת, כנסת ישראל.
• לִבַּבְתִּינִי - שבית את לבי, משכת את לבי אלייך, עפ"י שיר השירים ד, ט: לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ.
• הַרְנִינִי - שירי וזמרי.
• אָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ - אגאל אותך, אשיב את הגולים לארץ ישראל ואת הארץ למה שהיתה פעם. הביטוי חוזר פעמים רבות ובצורות שונות בדברי הנבואה אל עם ישראל.
• שִׂבַּרְתִּי - קיויתי, כמופיע למשל בתהלים קיט, קסו: שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה'.
• קְרוֹבָה יְשׁוּעָתֵךְ - עפ"י ישעיהו נו, א: כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת.
• שׁוּבָה לִמְנוּחָתֵךְ - תפילה שהשכינה תשוב לשרות בבית המקדש, שהוא מקום מנוחתה של השכינה. הלשון פה מזכירה את התפילה שנאמרה ע"י משה במדבר בכל פעם שהארון היה "נוסע" או שב למקומו, ופסוקים אלו נקבעו להיאמר בשעת הוצאת ספר התורה מההיכל: וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרן וַיּאמֶר משֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ איְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יאמַר שׁוּבָה ה' רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר י, לה-לו); לשון דומה מצויה גם בתהלים (קלב, ח): קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.
• בִּגְדֵי יֶשַׁע - לשון ציורית לתיאור הישועה, הקב"ה הגואל את עם ישראל מלבישם כביכול בבגדי ישועה; שיבוץ מישעיהו סא, י: שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע.
• כַלָּה, בַּת אֲהוּבָה - כינויים לכנסת ישראל.
• חֶפְצִי בָהּ - רצויה, שהדוד חָפֵץ בה ורוצה אותה, כינוי לכנסת ישראל עפ"י ישעיהו סב, ד: לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי-בָהּ.
• קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי - עפ"י שיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ.
• בֵּית תִּפְאַרְתִּי - בית המקדש, עפ"י ישעיהו ס, ז: וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר.
• וְהָשֵׁב אֶת עֲבוֹדָתִי - השב את עבודת בית המקדש והקרבנות, כלשון תפילה הנאמרת 3 פעמים ביום בתפילת "העמידה" ("שמונה עשרה"): וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ.
• אֶמְצָא חֵן כִּי נִחַמְתָּנִי - בזמן הגאולה, כאשר יתרחש האיחוד בין הדוד והרעיה והיא שוב תשא חן מלפני הדוד, הקב"ה. הלשון עפ"י מגלת רות ב, יג: אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדנִי כִּי נִחַמְתָּנִי.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
