• (א) לַמְנַצֵּחַ - מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) חַלְּצֵנִי, מלט אותי, ה', מֵאָדָם רָע, מֵאִישׁ חֲמָסִים, מגזלן תִּנְצְרֵנִי, תשמרני, (ג) אֲשֶׁר חָשְׁבוּ הרעים והחמסנים רָעוֹת בְּלֵב, בכָל יוֹם הם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת, גרים כביכול בתוך המלחמות; מעוררים מלחמות; או: מתאספים למלחמות. (ד) שָׁנְנוּ, הם מחדדים את לְשׁוֹנָם הרעה כְּמוֹ נָחָשׁ, חֲמַת, ארס של עַכְשׁוּב, יצור ארסי כלשהו, תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן. (ה) שָׁמְרֵנִי, ה', מִידֵי רָשָׁע, מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי, לדחוק את רגלי, להפיל ולמוטט אותי. ולשם הכשלתי הם משתמשים בכל מיני תחבולות והטעיות: (ו) טָמְנוּ גֵאִים, יהירים, בעיקר האטומים לזולתם ופוגעים בו, פַּח, מוקש לִי וַחֲבָלִים, שהם חלק ממלכודת; פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד מַעְגָּל, מסביב כדי שאסתבך בחבלים ואלכד, כפי שלוכדים בעלי חיים; מֹקְשִׁים שָׁתוּ, שמו לִי. סֶלָה. במצבים אלו אין לי אלא להתפלל: (ז) אָמַרְתִּי לַה': אֵלִי אָתָּה, הַאֲזִינָה, ה', קוֹל תַּחֲנוּנָי. (ח) אלוהים אֲדֹנָי, אתה הוא עֹז יְשׁוּעָתִי, סַכֹּתָה, אתה מסוכך ושׂם מגן לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק, ביום קרב. (ט) אַל תִּתֵּן, אל תאפשר שיתבצעו, ה', מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, וזְמָמוֹ, מזימותיו הרעות אַל תָּפֵק, מנע את יציאתם אל הפועל, יָרוּמוּ, יסתלקו ממני הרשעים או מאווייהם. סֶלָה. (י) את רֹאשׁ מְסִבָּי, הצרים עלי - עֲמַל, העוול שבשְׂפָתֵימוֹ, שפתיהם יְכַסֵּמוֹ, יכסה, יעלים. הבֵא את הרשעה עצמה למוטט את הרשע. (יא) יִמּוֹטוּ, יתמוטטו וייפלו עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בוערות; בָּאֵשׁ יַפִּלֵם ה' ובְמַהֲמֹרוֹת, בורות ומלכודות; וכשייפלו בהן בַּל יָקוּמוּ. (יב) אִישׁ לָשׁוֹן, אדם המשתמש בלשונו להסית, בַּל יִכּוֹן, לא יחזיק מעמד בָּאָרֶץ. אִישׁ חָמָס, הרָע שלו-עצמו יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת, יצוד וידחוף אותו לתהומות.[ ולעומת מפלתם של הרשעים ברשעותם-שלהם, לצדיקים תגיע עזרה והצלה: (יג) יָדַעְתִּ כִּי יַעֲשֶׂה ה' דִּין עָנִי, יעשה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים, עניים. (יד) וכאשר האויבים יתמוטטו מאליהם, אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים במנוחה אֶת, עם פָּנֶיךָ, בקרבתך, מולך. פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
|