ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
שירה פצו שפתי / משה חלואה שִׁירָה פָצוּ שְׂפָתַי לָאֵל הַנֶּהְדָּר בַּמְּרוֹמִים דָּר שִׁירָתִי רִנָּתִי זִמְרָתִי לְפָנֶיךָ יִיטָבוּ מִנֹּפֶת מָן יֶעְרָבוּ כְּקָרְבָּן יֵחָשֵׁבוּ מַלְכִּי עֵינְךָ אַל תַּעְלִים שְׁמַע קוֹל דַּלִּים לָךְ מְיַחֲלִים נוֹאֲקִים צוֹעֲקִים עֲשׁוּקִים בּבוֹר גָּלוּת דְּחוּקִים עַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים יְשׁוּעָתְךָ יִתְאָבוּ שַׂמְּחֵם יָהּ מֵעָצְבָּם דַּבֵּר עַל לִבָּם רִיבָה אֶת רִיבָם קַבְּצָם כַּנְּסָם לְאַרְצָם שִׂים לְמִישׁוֹר הֶעָקֹב שַׂמֵּחַ בֶּן יַעֲקֹב בְּאֹהָלָיו מַה טֹּבוּ הָאֵר נָא לָאֲסוּרִים הַמְּפֻזָּרִים בְּאַרְצוֹת זָרִים מְדֻכִּים וּמֻכִּים וּמְחַכִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם הָחִישָׁה לָהֶם פִּדְיוֹם יִרְאוּ עַמִּים יִדְאָבוּ חַנּוּן גָּדוֹל וּמְהֻלָּל לְךָ אֶתְפַּלַּל עַל עַם מְחֻלָּל יִתְנַשֵּׂא גַּם יֵצֵא לַחָפְשִׁי בַּחֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעָה מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה מֵימֵי שָׂשׂוֹן יִשְׁאָבוּ לָךְ קֵץ פְּדוּת אֲקָרֵב אֶבְנֶה הֶחָרֵב כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב יוֹנָתִי יָפָתִי תַּמָּתִי יוֹנָה קוֹלֵךְ שָׁמַעְתִּי עָנְיֵךְ בִּתִּי רָאִיתִי בֶּן יִשַׁי לָךְ בּוֹא יָבוֹא וְעַד מָתַי ה' אַפָּךְ בִּי יֶעְשַׁן עוּרָה לֹא יִישָׁן הַשְׁמֵד זָר הַנֶּעְזָר בְּאֵל זָר שִׂים אֶת אַרְצוֹ שְׁמָמָה גַּם בּוֹ עֲשֵׂה נְקָמָה בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ אָשִׂים שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ אַרְחִיב גְּבוּלֵךְ יוֹנָה בַת מֶלֶךְ אֶגְאָלֵךְ אַצִּילֵךְ אַעֲלֵךְ אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה בְּאֶלֶף גַּם רְבָבָה עַמִּים אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ הָרֵם דִּגְלִי צוּר חֵילִי בְּנֵה הֵיכָלִי מִשְׁכַּן זְבוּלִי סֻכָּתִי תְּקוֹמֵם תְּרוֹמֵם אֲשֶׁר שָׁחָה לֶעָפָר יוֹם יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר נָגִילָה נִשְׂמְחָה בוֹ חִישׁ יִשְׂמַח צַדִּיק בַּה' וְחָסָה בוֹ |
|
פיוט משירת הבקשות לשבת פרשת שמות במנהג יהודי מרוקו. המחבר, ר' משה חלואה (מרוקו, המאה ה-19), חתם שמו בראשי המחרוזות. כמרבית פיוטי הדורות האחרונים מתמקד הפיוט בבקשת גאולה וישועה מהירה; המשורר נושא תפקיד של מתווך, כביכול, בין עם ישראל ואלוהיו, והוא מקווה ששירתו תעלה ותירצה לפני האל כקרבן על המזבח – וכמותו, תפעל את פעולתו. אך הפייטן אינו מסתפק בפנייה נרגשת לאל, אלא רוקם דו-שיח כביכול, ובתוכו הבטחת הקדוש ברוך הוא לעמו: "יוֹנָתִי / יָפָתִי / תַּמָּתִי // יוֹנָה קוֹלֵךְ שָׁמַעְתִּי / עָנְיֵךְ בִּתִּי רָאִיתִי / בֶּן יִשַׁי לָךְ בּוֹא יָבוֹא". |
| • שִׁירָה פָצוּ שְׂפָתַי לָאֵל הַנֶּהְדָּר – אפתח את שפתי בשירה לאל, בדומה למה שמבקש המשורר בתהלים (נא, יז): אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ . הביטוי 'פצו שפתי', נזכר אף הוא בתהילים תהלים (סו, יד): אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי. • בַּמְּרוֹמִים דָּר – גר בשמים, לפי לשון הפיוט לראש השנה – מֶלֶךְ עֶלְיוֹן, אֵל דָּר בַּמָּרוֹם. מושבו הנשגב של האל מתואר בפסוקים רבים, ראו למשל ישעיהו (לג, ה): נִשְׂגָּב ה' כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. • שִׁירָתִי רִנָּתִי זִמְרָתִי – מלים נרדפות לתיאור שירת הדובר, כאמצעי סגנוני להדגשת הרעיון ולהגברת מקצב השיר. • לְפָנֶיךָ יִיטָבוּ מִנֹּפֶת מָן יֶעְרָבוּ – לוואי ששירתי תנעם לך יותר מטעמו המתוק של המן. המשורר שאב את דימוי הנופת לדברי השיר ממזמור יט, יא בתהלים המתייחס בדימוי דומה למשפטי ה' - הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. • כְּקָרְבָּן יֵחָשֵׁבוּ – לוואי שדברי השיר והתפילה יחשבו כקרבן (בקשה מצויה במסורת הפיוט), כפי שנאמר בהושע יד, ג ...וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. וכה גם נוסח תפילת המוסף למועדים: וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. • מַלְכִּי עֵינְךָ אַל תַּעְלִים – אלוהי, אל תמנע עצמך מלראות את מצוקת עמך. • שְׁמַע קוֹל דַּלִּים לָךְ מְיַחֲלִים – הקשב לקולות התחינה הבוקעים אליך מפיהם של המסכנים והמעונים. מיוסד על איכה (ג, נו): קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. • נוֹאֲקִים צוֹעֲקִים עֲשׁוּקִים – הם צועקים לפניך, מדוכאים מסבלם. 'נוֹאֲקִים' – משורש נ.א.ק, ראו לדוגמא שמות (ב, כד): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. גם המילה 'עֲשׁוּקִים' מזכירה פסוקים המדגישים את ישועת ה'; ראו למשל תהלים (קמו, ז): עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים ה' מַתִּיר אֲסוּרִים. • בְּבוֹר גָּלוּת דְּחוּקִים – בניך נתונים בכלא הגלות, ללא רווחה. • עַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים יְשׁוּעָתְךָ יִתְאָבוּ – כולם ישרים וצדיקים ומשתוקקים שתגאל אותם. זהו שיבוץ מדברי ישעיהו (ס, כא): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ... יִתְאָבוּ' מיוסד על תהלים קיט, קעד: תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה' וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי. • דַּבֵּר עַל לִבָּם – פייס ונחם אותם בדברי קרבה, כפי שנאמר בישעיהו (מ, א–ב): נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ וכמובטח בנבואת הושע (ב, טז): לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ. • רִיבָה אֶת רִיבָם – הילחם את מלחמתם באויביהם, ככתוב בתהלים (לה, א): לְדָוִד רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי. • קַבְּצָם כַּנְּסָם לְאַרְצָם – קבץ אותם מגלויותיהם לארץ ישראל. • שִׂים לְמִישׁוֹר הֶעָקֹב – ישר את הדרכים הפתלתלות, לקראת הגאולה, כמובטח בדברי ישעיהו (מ, ד) אודות הגאולה: כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה. • שַׂמֵּחַ בֶּן יַעֲקֹב בְּאֹהָלָיו מַה טֹּבוּ – שמח את בני ישראל בבתיהם עם שובם לארצם. הלשון על פי במדבר (כד, ה): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. • הָאֵר נָא לָאֲסוּרִים הַמְּפֻזָּרִים בְּאַרְצוֹת זָרִים – שלח נא אורך לעמך, המפוזר בין העמים בגלויות, ברוח נבואת ישעיהו (מט, ט): לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם. • מְדֻכִּים וּמֻכִּים וּמְחַכִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם – הם סובלים דיכוי וכאב, ומצפים לישועתך ללא הרף. • הָחִישָׁה לָהֶם פִּדְיוֹם יִרְאוּ עַמִּים יִדְאָבוּ – אנא הזדרז לגאול אותם, עד שיראו האומות ויצטערו, ברוח דברי משורר התהלים (פו, יז): עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי. • חַנּוּן גָּדוֹל וּמְהֻלָּל לְךָ אֶתְפַּלַּל עַל עַם מְחֻלָּל – אלוהי הרחום והנישא, אתפלל לפניך על עמך המבוזה, שהוצא מן הקודש. • יִתְנַשֵּׂא גַּם יֵצֵא לַחָפְשִׁי – תפילתי היא שעמך יזכה להתרומם ממצבו השפל בהווה, וישתחרר מן השעבוד. לשון הטור מיוסדת על לשון התורה ביחס לשחרור עבדים, ככתוב בשמות (כא, ב): כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. • בַּחֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעָה מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה מֵימֵי שָׂשׂוֹן יִשְׁאָבוּ – גאולתם תהא בקול גדול ובשמחה, מעין הכתוב בתהלים (צח, ו): בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'; השמחה והישועה משולות למים הנשאבות מן הבאר, כפרפראזה על ישעיהו (יב, ג): וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. • לָךְ קֵץ פְּדוּת אֲקָרֵב אֶבְנֶה הֶחָרֵב כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב – כעת, לאחר הפצרותיו הממושכות של הדובר, נשמע לפתע קולו של הקדוש ברוך הוא הפונה לכנסת ישראל: אחיש את גאולתך ואבנה את בית המקדש, כי קול תפילותייך ערב לאוזניי. מיוסד על שיר השירים (ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. • יוֹנָתִי יָפָתִי תַּמָּתִי – כינויי חיבה לכנסת ישראל, הלקוחים כולם משיר השירים(ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ, וכן שם (ב, י): עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ. • יוֹנָה קוֹלֵךְ שָׁמַעְתִּי עָנְיֵךְ בִּתִּי רָאִיתִי בֶּן יִשַׁי לָךְ בּוֹא יָבוֹא – שמעתי את תפילותייך, וראיתי את דלותך ושפלותך; אני מבטיח לשלוח אלייך את משיח בן דוד (בנו של ישי) במהרה. • וְעַד מָתַי ה' אַפָּךְ בִּי יֶעְשַׁן – שוב חוזר הפייטן לעמדת הדובר; עד מתי, אלוהי, תכעס עלי? מיוסד על תהלים (עד, א) מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ; • עוּרָה לֹא יִישָׁן – חדל לישון, כביכול, אתה שמעולם לא ישן, שעה שאנו זקוקים לך. פרפראזה על תהלים (קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. • הַשְׁמֵד זָר הַנֶּעְזָר בְּאֵל זָר – הרוג ומחה את האויב המסתייע בעבודה זרה. • שִׂים אֶת אַרְצוֹ שְׁמָמָה גַּם בּוֹ עֲשֵׂה נְקָמָה – החרב את ארצו ונקום בו. • בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ – האויב מסתיר בתוכו את זממו ומארבו, שיבוץ מירמיהו (ט, ז): חֵץ שוחט שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ. • אָשִׂים שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ אַרְחִיב גְּבוּלֵךְ יוֹנָה בַת מֶלֶךְ – הדובר בשיר מתחלף שוב, וכעת זהו הקדוש ברוך הוא, המבטיח להשרות שלום על ישראל, המכונה פה 'יוֹנָה בַת מֶלֶךְ', ולהרחיב גבולות ארצם. פרפראזה על תהלים (קכב, ז): יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ, וכן על שמות (לד, כד): כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. • אֶגְאָלֵךְ אַצִּילֵךְ אַעֲלֵךְ אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה בְּאֶלֶף גַּם רְבָבָה – אגאל ואציל אותך, ואעלה אותך באלפים ורבבות לארץ ישראל, ארץ טובה ורחבת-ידיים שתספיק לכל העם, ככתוב בשמות ג, ח: וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ... • עַמִּים אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ – העמים יתנו לך מתנות ומנחות, לפי הפסוקים מתהלים (עב, י–יא): מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ. וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. • הָרֵם דִּגְלִי צוּר חֵילִי בְּנֵה הֵיכָלִי מִשְׁכַּן זְבוּלִי – זהות הדובר מתחלפת בפעם האחרונה בפיוט, במחרוזת החותמת אותו. המשורר מבקש מן האל לנשא את שבטי ישראל, ולבנות את בית המקדש – 'מִשְׁכַּן זְבוּלִי' – על פי מלכים א (ח, יג): בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. כינוי האל על פי חבקוק (ג, יט): ה' אֲ-דֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי. • סֻכָּתִי תְּקוֹמֵם תְּרוֹמֵם אֲשֶׁר שָׁחָה לֶעָפָר – הקם ורומם מחדש את מלכות דוד המשולה כעת לסוכה נפולה, כמובטח בנבואת עמוס (ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. • יוֹם יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר נָגִילָה נִשְׂמְחָה בוֹ – ביום בו ישמע קול שופר הגאולה, נשמח ונעלוז. מיוסד על ישעיהו (כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם, וכן על תהלים (קיח, כד): זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ. • חִישׁ יִשְׂמַח צַדִּיק בַּה' וְחָסָה בוֹ – במהרה ישמח כל צדיק בקדוש ברוך הוא, וימצא בו מגן ומקום מחסה. שיבוץ פסוק מתהלים (סד, יא): יִשְׂמַח צַדִּיק בַּה' וְחָסָה בוֹ וְיִתְהַלְלוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב. |
| כותר |
שירה פצו שפתי |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
