• יְחוֹנֵן צוּר בְּחֶמְלָתוֹ לְבֶן נִכְנָס בִּבְרִיתוֹ – ה' ברחמיו, ירחם על הבן הנכנס בברית המילה. צור הוא כינוי לה' המבטא את עוצמתו. • כְּנָם – כפי שאמר (הפסוק או הקדוש ברוך הוא): • וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ – פסוק הוא מויקרא (יב, ג): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. • וְעֵת יִמּוֹל בְּפִי תַּעַר – וכאשר התינוק יימול על ידי להב הסכין. • לְאַט נָא... לַנַּעַר – חמול על הנער, כהבנת רש"י את הדברים שאומר דוד לשרי צבאו על אבשלום: ...לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם (שמואל ב יח, ה). • וּמֵרוּחַ וּמִסַּעַר הָחִישָׁה לִפְדוֹתוֹ – ומהר להצילו מן הסכנות, לפי הפסוק מתהלים נה, ט: אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר. • סְעָדֵהוּ בְּחַסְדֶּךָ – תמוך ועזור לתינוק בחסדך, לפי תהלים צד, יח: אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ ה' יִסְעָדֵנִי. • וּמִמִּקְרֵי חֶלְדֶּךָ – ומהמקרים הקורים בעולמך, כלומר מן הפורענויות העלולות לבוא. • אֶת מַלְאֲכֵי גְדוּדֶיךָ צַוֵּה וְיִשְׁמְרוּ אוֹתוֹ – הגן ושמור עליו באמצעות מלאכיך, לפי תהלים צא, יא כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ. • פְּדָעֵהוּ – מלה יחידאית זו, שמשמעה כנראה – פְּדֵה אותו, מופיעה באיוב לג, כד, וזה הקשרה (שם כג-כד) אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר. ברית המילה נתפסת כקרבן, העשוי להגן מפני סכנה המרחפת על המל או על הנימול כבר בסיפור אודות מילת ציפורה, אשת משה, את בנה (ראו שמות ד, כד-כו). • בְּנִיב אֶהְיֶה – בדבר ה', המכונה כאן 'אהיה', על שום הכינוי בו התוודע אל משה בסנה (ראו שמות ג, יד). • בְּדָמְךָ בְּנִי תִּחְיֶה – דבר ה' האומר: בְּדָמְךָ בְּנִי תִּחְיֶה, כלומר, בזכות הקזת דם המילה תחיה. שיבוץ הוא מתוך דברי ה' על עם ישראל ביחזקאל טז, ו: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי. תמונה אלגורית זו פירשו חז"ל כמשל לדם הפסח ולדם המילה של ישראל עם צאתם ממצרים (ראו למשל שיר השירים רבה א, לד). • וְתַצְלִיחַ כְּגוּר אַרְיֵה – הצלח את דרכו כמו יהודה, המסמל את המלוכה (וראו ברכת יעקב ליהודה בבראשית מט, ט). • וְכִשְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ – יתברך בחכמה כשלמה, שעליו נאמר (מלכים א ה, ט-יא): וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב. • כִּבְנֵי יוֹסֵף תְּשִׂימֵהוּ – יתברך כבניו של יוסף, שבהם מתברכים ישראל, כברכת יעקב לנכדיו אפרים ומנשה, בני יוסף: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה... (בראשית מח, כ). • אֹרֶךְ יָמִים תַּשְׂבִּיעֵהוּ – תשפיע עליו שנות חיים ארוכות, לפי תהלים צא, טז: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי. • יִשְׂמַח אָבִיו וְהוֹרָתוֹ – ישמחו בו אביו ואמו, לפי מה שנוהגים לומר בברית מילה יִשְׂמַח הָאַב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ, כַּכָּתוּב יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ. • זְכוֹר לוֹ בְּרִית אָב הֲמוֹן – תגן עליו הברית שכרת ה' עם אברהם אבינו, שלקראת ברית המילה שונה שמו, וכך נאמר בבראשית יז, ד-ה אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. • בְּיָמָיו תְּיַסֵּד אַרְמוֹן – בחיי התינוק הזה תקים את המקדש. • וְכָל יָמָיו יִהְיֶה אָמוּן בְּדַת הָאֵל וְתוֹרָתוֹ – וכל ימיו יהיה רגיל ומלומד בתורת ה' ומצוותיו. • קְהָלִי זֶה אֲדוֹן עוֹלָם הֱיֶה נָא כְּמֵאָז גּוֹאֲלָם – ה', כשם שגאלת את ישראל בעבר גאל גם את הקהל הזה. • וְנַטְּלֵם כִּימֵי עוֹלָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ – ותשא אותם באהבה ובחמלה, כמו בימים עברו. שיבוץ הוא מן הפסוק בישעיהו סג, ט: בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם.
|