ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אני לצור גאוני - ר' דוד חסין אֲנִי לְצוּר גְּאוֹנִי אֲשׁוֹרֵר בְּהֶגְיוֹנִי בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת לַה' דּוֹדִי שׁוֹכֵן שָׁמָיְמָה נוֹתֵן לִפְתָאיִם עָרְמָה צִוָּה עֵדָה שְׁלֵמָה לָחֹג חַג ה' וְהִקְרַבְתֶּם בִּגְרִיעָה פָּרִים עֲשָׂרוֹת שִׁבְעָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַכְנִיעָה אוֹיְבֵי עַם ה' דִּגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה נָסֵב יַחַד בִּמְסִבָּה יוֹם שְׁמִינִי בְחִבָּה גָּדוֹל יוֹם ה' בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה דִּיצָה רִנָּה וְגִילָה שִׂמְחִי עֵדָה כְלוּלָה יוֹם עָשָׂה ה' נֶחְשָׁב רֶגֶל מְיֻחָד וּמִזְמַן לֹא נִכְחָד וְגוֹרָל עַל פַּר אֶחָד מִי יַקְרִיב לַה' חֵלֶק שִׁבְעָה נִתֵּנָה וְגַם נוֹסִיף לִשְׁמוֹנָה קָרְבָּן בְּשִׁיר וְרִנָּה גָּדוֹל יוֹם ה' סְדֹר אֶת תְּפִלָּתְךָ וְהַזְכֵּיר בְּמוּסָפְךָ גִּשְׁמֵי מְטַר אַרְצְךָ יִפְתַּח לְךָ ה' יִהְיֶה הָיָה וְהוֹוֶה יִשְׁלַח נָגִיד וּמְצַוֶּה סוֹדוֹתֶיךָ יְחַוֶּה כִּי גָדוֹל ה' נֹאמַר יַחַד כֻּלָּנוּ הִנֵּה זֶה אֱלֹהֵינוּ בְּבֹא רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' חָזָק צוּר אֵין לוֹ עֵרֶךְ בְּנֵה נָא אֶת דְּבִירֵךְ נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ ה' |
|
פיוט לשמיני עצרת במסורת יהודי מרוקו, פרי עטו של ר' דוד חסין, מגדולי פייטני מרוקו (מכנאס, המאה ה-18), שאף חתם שמו בראשי המחרוזות: אני דוד בן חסין חזק. מלשון הטור האחרון בפיוט ניתן להסיק כי במקורו נועד הפיוט לשמש 'רשות' (פיוט הקדמה) לתפילת 'נִשְׁמַת כָּל חַי' בשמיני עצרת. אף שמוזכרים בפיוט עניינים הלכתיים הנוגעים לעיקרו של יום שמיני עצרת – מצוות הקרבן המיוחדת לו, והמנהג לבקש גשמים בתפילת מוסף לציון המעבר מן הקיץ אל החורף – אין לראות בפיוטנו 'פיוט הלכה' המתמקד במצוות היום. עם זאת, הפיוט משקף בנאמנות את המתח הקיים במסורת ההלכה בין ראיית שמיני עצרת כחג נפרד מסוכות ובין ראייתו כהמשך לחג שלפניו. כך או כך, אחד ממאפייניו המרכזיים של חג סוכות – השמחה – דומה שנמשך והולך בתפיסתו של הפייטן מסוכות לשמיני עצרת, ומאציל משבעת הימים על היום האחד: "בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה / דִּיצָה רִנָּה וְגִילָה / שִׂמְחִי עֵדָה כְּלוּלָה / יוֹם עָשָׂה ה'". |
| • אֲנִי לְצוּר גְּאוֹנִי אֲשׁוֹרֵר בְּהֶגְיוֹנִי – אביע שירה לאלוהי מרחשי לבי; 'צוּר גְּאוֹנִי' – הפייטן כורך יחדיו שני כינויים מקראיים רווחים לאל, המציינים על פי רוב את כוחו ועוצמתו – הראשון, ראו למשל בדברים (לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, והשני, למשל בישעיהו (ב, כא): לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ. 'אֲשׁוֹרֵר בְּהֶגְיוֹנִי' – על פי תהלים (יט, טו): יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי. • בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת לַה' – את שירי אומר ביום השמיני שלאחר חג ראשון של סוכות, בחג שמיני-עצרת; פרפראזה על אחד הפסוקים המצווים על חג זה מספר במדבר (כט, לה): בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. • דּוֹדִי שׁוֹכֵן שָׁמָיְמָה נוֹתֵן לִפְתָאִים עָרְמָה – האל השוכן בשמים, מעניק לבני האדם שכל ובינה. מיוסד על משלי (ח, ה): הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב. • צִוָּה עֵדָה שְׁלֵמָה לָחֹג חַג ה' – האל ציווה את עמו, המתהלך עמו בתמימות ובלב שלם, לחוג לפניו את חגו. חג ה' הוא כינוי לסוכות ולשמיני עצרת בתורה: אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן (ויקרא כג, לט). • וְהִקְרַבְתֶּם בִּגְרִיעָה פָּרִים עֲשָׂרוֹת שִׁבְעָה – בחג הסוכות נצטווינו להקריב פרים בכמות המתמעטת והולכת עם ימי החג: ביום הראשון יש להקריב שלושה-עשר פרים, ביום השני שנים-עשר, וכן הלאה – עד שביום השביעי מקריבים שבעה פרים בלבד. סך הכל מוקרבים לאורך החג שבעים פרים ('עֲשָׂרוֹת שִׁבְעָה'). בשמיני עצרת חוזרים להקריב קרבן חג שגרתי יותר – פר אחד בלבד. • לְהַשְׁמִיד וּלְהַכְנִיעָה אוֹיְבֵי עַם ה' – על פי דרשות חז"ל, שבעים הפרים הם כנגד שבעים אומות העולם; ורש"י מסביר כי בזמן שבית המקדש היה קיים, הגנו הפרים על האומות, אך בה בעת סימנו את עתיד האומות – ראו פירושו לבמדבר (כט, יח): "פרי החג שבעים הם. כנגד שבעים אומות שמתמעטים והולכים, סימן כליה להם, ובימי המקדש היו מגינין עליהם מן היסורין". • דִּגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה נָסֵב יַחַד בִּמְסִבָּה – הקדוש ברוך הוא מרעיף עלי מחיבתו עם כל פמליה של מעלה, ואנו חוגגים יחדיו. מיוסד על דברי הרעיה במגילת שיר השירים (ב, ד): הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה (וראו פירוש ר' אברהם אבן–עזרא שם). • יוֹם שְׁמִינִי בְחִבָּה גָּדוֹל יוֹם ה' – נחוג יחד ביום שמיני עצרת בשמחה, כי יום זה גדול הוא לה'. שיבוץ מנבואת יואל (ב, יא): ...כִּי גָדוֹל יוֹם ה' וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ. • בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה דִּיצָה רִנָּה וְגִילָה שִׂמְחִי עֵדָה כְלוּלָה יוֹם עָשָׂה ה' – כעת פונה הפייטן לקהלו, ומזמינו לשמוח ביום החג; תיאורי השמחה נסמכים על לשון אחת מברכות האירוסין אותן מברכים בחתונה – "...אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, אהבה ואחוה ושלום וריעות..." (מקורן בתלמוד הבבלי, כתובות, ח ע"א). עֵדָה כְּלוּלָה – קהילה יפה (על פי יחזקאל טז, יד); יוֹם עָשָׂה ה' – שיבוץ מפסוקי ההלל בתהלים (קיח, כד): זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ. • נֶחְשָׁב רֶגֶל מְיֻחָד וּמִזְמַן לֹא נִכְחָד – יום שמיני עצרת נחשב על ידי אחת הדעות בחז"ל ל"רגל בפני עצמו" (כדי לציין את האבחנה ההלכתית בינו ובין חג הסוכות שלפניו. ראו למשל בבלי סוכה, מז ע"ב), והוא השתמר ככזה במהלך השנים, אף בהיעדר מקדש. • וְגוֹרָל עַל פַּר אֶחָד מִי יַקְרִיב לַה' – בבית המקדש נהגו להטיל גורל על זהותם של הכהנים שיזכו לעשות כמה ממלאכות הבית (ראו למשל משנה, מסכת יומא, פ"ב מ"א); וקרבנו של שמיני עצרת, כפי שכבר הוזכר לעיל, הוא פר אחד (ראו במדבר כט, לה-לו). • חֵלֶק שִׁבְעָה נִתֵּנָה וְגַם נוֹסִיף לִשְׁמוֹנָה קָרְבָּן בְּשִׁיר וְרִנָּה גָּדוֹל יוֹם ה' – למרות האמור לעיל בדבר נפרדותו של שמיני עצרת מסוכות, הרי מצד שני יום שמיני עצרת הוא בבחינת יום נוסף על גבי החג שלפניו, ואף הקרבן שבו נוסף על גביו. הטור מנוסח כפרפראזה על דברי קהלת (יא, ב): תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ, ומדרשו בקהלת רבה (פרשה יא, ב): "רבי לוי אמר: 'תן חלק לשבעה' – אלו שבעת ימי הסוכה, 'וגם לשמונה' – ביום שמיני עצרת". • סְדֹר אֶת תְּפִלָּתְךָ וְהַזְכֵּיר בְּמוּסָפְךָ גִּשְׁמֵי מְטַר אַרְצְךָ יִפְתַּח לְךָ ה' – פנייה לקהל לערוך תפילתם לפני האל, ולהזכיר לפניו בתפילת מוסף את בקשת הגשמים, ואת 'משיב הרוח ומוריד הגשם'. מיוסד על דברים (כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה. פסוק זה ממלא תפקיד ברבים מפיוטי הגשם הנאמרים בשמיני עצרת. • יִהְיֶה הָיָה וְהוֹוֶה יִשְׁלַח נָגִיד וּמְצַוֶּה – הקדוש ברוך הוא ישלח לנו גואל, שישמש לנו כמנהיג. יִהְיֶה הָיָה וְהֹוֶה – כינוי המציין את נצחיות האל, ומזכיר למשל את לשון הפיוט 'אדון עולם'; נָגִיד וּמְצַוֶּה – על פי נבואת ישעיהו (נה, ד): הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים. • סוֹדוֹתֶיךָ יְחַוֶּה כִּי גָדוֹל ה' – כנראה: הגואל בעצם בואו יביע את הקשר המיוחד של ישראל והקב"ה. • נֹאמַר יַחַד כֻּלָּנוּ הִנֵּה זֶה אֱלֹהֵינוּ בְּבֹא רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' – בבוא הגואל נקרא יחד בשם ה', ככתוב בנבואת ישעיהו (כה, ט): וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. תיאור המשיח מבוסס על פסוק מאיכה (ד, כ): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם, אלא שפייטננו הופך את הפסוק על פיו ומחליף את ביטויי היאוש בתקוות גאולה. • חָזָק צוּר אֵין לוֹ עֵרֶךְ בְּנֵה נָא אֶת דְּבִירֵךְ – אלוהינו, אשר לעוצמתך אין גבול ואין מה שישווה לך, אנא שוב והקם מחדש את בית מקדשך. דביר הוא כינוי רווח למקדש בלשון המקרא. ראו למשל תהלים (כח, ב): שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ. • נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ ה' – שיבוץ המשפט הראשון בתפילת 'נשמת' הנאמרת בתפילות שחרית של שבתות וימים טובים. ומכאן ראיה לכך שייעודו המקורי של הפיוט היה לשמש 'רשות' (פיוט הקדמה) לאמירת 'נִשְׁמַת כָּל חַי'. |
| כותר |
אני לצור גאוני |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| מועד התפילה |
אחר |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
