ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
צור מנתי (אב שמעון יקול) / ר' שלום שבזי אב שמעון יקול יא כאלקי כון בעוני מן אהואל אלזמאן {{[אבי שמעון יאמר: יוצרי}} {{היה בעזרי מפגעי הזמן]}} בין מואג אלבחאר כאלגארקי מעתלק בין כופי ואלאמאן {{[בין גלי הימים כטובע}} {{תלוי בין אימה ובטחה]}} גל מנגי לעבדן ואתקי פיה דאים מולע פי ביאן {{[יתעלה המציל את העבד הבוטח}} {{הדבק בו תמיד בתורה]}} דאי אלפצל וקלבי עאשקי לאלפתא אליוספי סמח אלבנאן {{[מבקש את חסד ולבי נכסף }} {{ לעלם היוספי הסולח]}} היכל אלנור סכנה סאבקי קבל אלפין עאמא לאלחסאן {{[היכל הזוהר משכנו קדום}} {{לפני אלפיים שנה לטובים]}} ואסמה אלעיטמוס אלאחמקי לה תלאתת עשר מוטן עיאן {{[וכינויו כליל היופי החשוק}} {{ולו שלושה עשר מושבים ברורים]}} זין חסנה עלי אלחור פאיקי יסתקי אלמא מן אלצכר אלצואן {{[יפי תארו על המלאכים גובר}} {{שואב מים מצור החלמיש]}} חין מוסא צרבהו יום סקי גמע אלאסבאט פי ברן פיאן {{[כאשר משה הכהו ביום אשר}} {{השקה את השבטים במדבר צלמוות]}} טור סיני קדאמה לקי ואלגמאים תחוטה פי קראן {{[הר סיני לנגדו מצא}} {{והעבים יסובבוהו בצמידות]}} יום אלאצואת וזכף אלבארקי ואלגבאל אלשואמך נאכסאן {{[ביום בו הקולות וגאון הברקים}} {{וההרים הרמים הרכינו ראשם]}} כאן מוסי יכץ אלמנטקי כתב לוחין גוהר מעטואן {{[היה משה מתייחד בדיבור}} {{כתב שני לוחות סנפירינון נתונים]}} להפת אלנאר תשעל לאעקי ואלקלע תרתעד תם אלוטאן {{[עצמת האש תשרוף תכלה}} {{והמצודות יחילו אף ערי המושב]}} מרת אמלאך רבי אלטאיקי גיש מן נאר ואעיאנן מלאן {{[חלפו מלאכי אלי רב היכולת}} {{צבא אש ומלאי עיניים]}} נור סאטע ללאנפס פארקי האויה זהר פרדוס אלגנאן {{[אור זורח מפריד את הנפשות}} {{חושקות בפרחי פרדס גני העדן]}} סר מכנון ללאנפס לאיקי מן סמעהו פלא ילחץ הואן {{[סוד כמוס יאה לנפשות}} {{אשר ישמעהו לא יראה קלון]}} עאן עיוב אלשמאל אלפאסקי ינתהי וקת מא עאדה ריאן {{[פגעי רעות השמאל המושחת}} {{יימנע מהם בעודנו רענן]}} פצל רבי ברנה ילתקי לא ינאלה משקה ואמתחאן {{[חסד אלי ברננה ימצא}} {{לא יבואוהו עמל ומסה]}} צפות אלדין טיבן נקי ואלמכאלף יקע פיה אלגנאן {{[בחיר הדת טוב וטהור}} {{והעובר יבואהו שגעון]}} קדרת אללה תעין חאלי אלשקי בין אלאחבאר יבקע לי סכאן {{[יכולת האל תסייעני בסבלי}} {{בין החכמים יהיה לי משכן]}} רתבת אלעלם לכמן חאדקי ירוי אלקול זין אלאפתטאן {{[מעלת החכמה לכל נבון}} {{ילמד תורה יפה ההבנה]}} שאן רבי בפצלה ראזקי מן תעזז בגיר אללה יהאן {{[מעלת אלהי בחסדו משפיע מזוני}} {{השם מבטחו מבלעדי האל נקלה הוא]}} תם קולי וכאסי עאתקי אלמחפץ באלאענאב ואלדנאן {{[תם שירי וכוס ייני}} {{המשומר בענבים ובכדים]}} אבן משתא יקול גל מנטקי אלמפצח שפאתי ואללסאן {{[בן משתא יאמר יתעלה השם אומר בפי}} {{המצחצח שפתי ולשוני]}} צוּר מְנָתִי וְחֶמְדַּת חֵלְקִי הוּא בְּסִפְרָא דְּחַיֵי יִכְתְּבַן הַיְּחִידָה בְּחֵן הִשְׁתּוֹקְקִי יַחֲדִי לוֹ וְהוּא יַשְׁגַּח עֲלַן הַגְּבֶרֶת שְׁבָטַי חַזְּקִי בַּר דְּדָוִד יְקוּם וִישֵׁיזְבַן בַּקְּשִׁי דּוֹד וְרַגְלָיו נַשְּׁקִי בַּעֲגַלָא בְּצִיּוֹן יוֹתְבַן חֵן וְחֶסֶד עֲנִיִּים הַעְנְקִי שְׁלָם דְּמַלְכָּא וְרַעְיָה יִרְהֲבַן אָנָּא |
|
פיוט במנהג יהודי תימן, פרי עטו של גדול משוררי תימן, ר' שלום שבזי (המאה ה-17). רוב השיר כתוב ערבית, וסופו בלבד כתוב עברית בלולה בארמית. בימינו מושר רק חלקו העברי-ארמי של השיר. חלק זה הוא בעל חמישה טורים בלבד מכלל הפיוט. ומכאן, שאין חלק זה אלא כעין נספח והשלמה לפיוט, ולא הביאוֹ המשורר אלא לאחר שהשלים את כל אותיות האל"ף-בי"ת והכריז 'תם קולי'. אולם בדיקת תוכנה של השלמה זו חושף את התוספת החשובה הטמונה בו: אם עד אליו הפליג הפייטן בעיקר בדברי שבח לאל, לתורה וללומדיה, רק כעת הוא מתפנה לתפילה ולבקשה – ברוח דברי הרמב"ם על סדר התפילה הראוי (הלכות תפילה ונשיאת כפים, פ"א ה"ב): "שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה..." – השבח קודם לבקשה. בקשת הפייטן, במקרה זה, מיוסדת על אדני התפיסה הקבלית, לפיה השבר ב'עולם התחתון', הארצי, אינו אלא ביטוי לפירוד בעולם העליון בין צדדיה השונים של האלוהות; ממילא, התיקון בעולם העליון יביא לתיקון בעולם התחתון, וכך אכן נחתם השיר – השלום בין המלך ורעייתו, הקדוש ברוך הוא והשכינה, יחזק אותנו, כאן על פני האדמה. |
| • אב שמעון – המשורר, הקרוי אבי שמעון, על שום בנו. • יקול יא כאלקי כון בעוני מן אהואל אלזמאן – המשורר פונה אל האל בבקשה להיות לו מגן ומציל מפגעי הזמן. • בין מואג אלבחאר כאלגארקי מעתלק בין כופי ואלאמאן – אני כטובע בין גלי הים, נע ומתנודד בין פחד מהצרות וביטחון בישועת האל. • גל מנגי לעבדן ואתקי פיה דאים מולע פי ביאן – יתעלה האל, המציל את עבדו הבוטח בו והדבק בו ובתורתו. • דאי אלפצל וקלבי עאשקי לאלפתא אליוספי סמח אלבנאן – מבקש אני את חסדו של האל ולבי נכסף אליו, הסולח לבריותיו. האל מכונה כאן 'העלם היוספי' – כינוי מקובל לקב"ה בשירת תימן. • היכל אלנור סכנה סאבקי קבל אלפין עאמא לאלחסאן – משכנו של הקב"ה (המכונה כאן היכל הזוהר) הוא קדום, לפני התורה שעל פי המדרש(בראשית רבה ח, ב), היתה גנוזה אלפיים שנה: ב' אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם • ואסמה אלעיטמוס אלאחמקי – וכינויו של האל הוא כליל היופי החשוק – תיאור מקובל בשירת החול לחשוקה. • לה תלאתת עשר מוטן עיאן – ולו שלוש עשרה מידות, שהן ההנהגות המאפיינות את האל, על פי שמות לד, ו-ז: וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. • חין מוסא צרבהו יום סקי גמע אלאסבאט פי ברן פיאן טור סיני קדאמה לקי ואלגמאים תחוטה פי קראן – כבר בשעה שהכה משה את הסלע כדי להוציא ממנו מים (כמסופר בשמות יז, ו), ראה לפניו את הר סיני, עליו ניתנה התורה; הפייטן מדגיש את עוצמתה של התגלות הקדוש ברוך הוא בסיני, תוך שהוא מתבסס על מסורות מדרשיות רווחות מאוד המתארות את המעמד (ראו למשל 'מדרש הגדול' לשמות יט, כה, וכן רבים). • כאן מוסי יכץ אלמנטקי כתב לוחין גוהר מעטואן – רק משה שמע את דברי האל, והוא שהעבירם לישראל בדיבור, בהתאם לפירושם של חז"ל למסופר בספר שמות (כ, יד-טו): וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת (וראו בבלי מכות, כד ע"א). דברי האל נמסרו לעם לא רק מפי משה, אלא גם בלוחות הברית, העשויים מאבן סנפירינון, המתוארת במדרשי חז"ל כאבן חזקה ויקרה במיוחד – ראו למשל מדרש תנחומא לפרשת כי תשא (מהד' ורשא, סימן כט): "'ברכת ה' היא תעשיר' – זו ברכת משה, שאמר לו הקב"ה: 'פסול לך שני לוחות', והראה לו הקב"ה מחצב של סנפירינון בתוך אהלו, ופסל ממנו, ואמר: 'פסול לך' – הפסולת [=שאריות הסנפירינון שנותרו לאחר חציבת הלוחות] שלך. ומשם נעשה מלך [=ומשם נתעשר משה]". • להפת אלנאר תשעל לאעקי ואלקלע תרתעד תם אלוטאן מרת אמלאך רבי אלטאיקי גיש מן נאר ואעיאנן מלאן – ההתגלות בסיני הייתה כאש בוערת ומאיימת, והיא לוותה בירידת מלאכי צבא השמים של האל; תיאור המלאכים מבוסס על יחזקאל (א, יח): וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן. • נור סאטע ללאנפס פארקי האויה זהר פרדוס אלגנאן – נראה שבדבריו על המלאכים רומז הפייטן לא רק להופעה מאיימת שלהם, אלא גם לכוח המרפא שהביאו לבני ישראל בעת המעמד: על פי המדרש, נפשם של ישראל פרחה מהם כששמעו את עשרת הדברות, אלא שהקדוש ברוך הוא והמלאכים החיו אותם והשיבו את נפשם – כמתואר למשל בתלמוד הבבלי ( שבת פח, ע"ב): "ואמר רבי יהושע בן לוי: כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא יצתה נשמתן של ישראל, שנאמר 'נפשי יצאה בדברו'... הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם, שנאמר 'גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה'. ואמר רבי יהושע בן לוי: כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא חזרו ישראל לאחוריהן שנים עשר מיל, והיו מלאכי השרת מדדין אותן [=מקדמים אותם חזרה אל ההר כדי שישמעו את דבר האל]". • סר מכנון ללאנפס לאיקי מן סמעהו פלא ילחץ הואן – סודותיה של התורה יאים הם לאלו אשר ישמעו אותם ולא יבוא עליהם קלון. מכאן ואילך, לאחר שתיאר את מעמד הר סיני, פונה הפייטן לדבר בשבח התורה ולומדיה. • עאן עיוב אלשמאל אלפאסקי, ינתהי וקת מא עאדה ריאן – ראוי לו לאדם שיימנע עוד מצעירותו מעצותיו הרעות של היצר הרע (המכונה שמאל, על פי במדבר רבה כב, ח). • תם קולי וכאסי עאתקי אלמחפץ באלאענאב ואלדנאן אבן משתא יקול גל מנטקי אלמפצח שפאתי ואללסאן – כדרכם של פייטנים רבים, אף פייטננו מדגיש כי את שירו שם בפיו האל; במסגרת דברי הסיום מוסיף המשורר טורים אחדים – חציים בעברית וחציים בארמית – הכוללים תפילה לאל ודברי ריצוי לנפשו שלו, כמובא להלן. • צוּר מְנָתִי וְחֶמְדַּת חֵלְקִי – כינויים לאל המציינים את חוסנו ואת תשוקת הדובר אליו. המונחים 'מְנָתִי' ו'חֵלְקִי' מעידים על תחושת שייכות וקרבה מיוחדת בין הפייטן והקדוש ברוך הוא. • הוּא בְּסִפְרָא דְּחַיֵי יִכְתְּבַן – האל יכתוב אותנו ב'ספר החיים' (מארמית), כלומר – יעניק לנו חיים ארוכים. המושג מצוי בתפילות שונות, ומקורו בפסוק מתהלים (קלט, טז): גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם. • הַיְּחִידָה בְּחֵן הִשְׁתּוֹקְקִי – נפשי היפה והנעימה, השתוקקי לאל; יחידה הוא כינוי רווח לנפש בלשון פייטנים, כינוי המבוסס על דברי חז"ל במדרש (בראשית רבה, פר' יד ועוד): "חמשה שמות נקראו לה [=לנפש]: נפש, נשמה, חיה, רוח, יחידה... יחידה – שכל האיברים מִשְׁנַיִם שניים והיא יחידה בגוף". • יַחֲדִי לוֹ וְהוּא יַשְׁגַּח עֲלַן – הודי בייחודו של האל, שאין עוד אלוה מבלעדיו, והוא ישמור עלינו. פרשנות אחרת: 'יַחֲדִי לוֹ' – מן השורש הארמי ח.ד.י, המציין שמחה (ולא מן השורש העברי י.ח.ד) – שמחי לפניו, והוא ישמור עלינו. • הַגְּבֶרֶת שְׁבָטַי חַזְּקִי – השכינה, חזקי את שבטי ישראל הנתונים בגלות. כינויה של השכינה בשם 'הַגְּבֶרֶת' מדגיש את הרקע הקבלי של הפיוט, המזהה באלוהות צד נקבי (השכינה) וצד זכרי (הקדוש ברוך הוא), אשר היפרדותם זו מזה מקבילה לגלות ישראל מארצם. • בַּר דְּדָוִד יְקוּם וִישֵׁיזְבַן – משיח בן דוד יעמוד ויצילנו (מארמית). • בַּקְּשִׁי דּוֹד וְרַגְלָיו נַשְּׁקִי – השכינה, בקשי את הקדוש ברוך הוא אהובך, והתייצבי לפניו בהכנעה. • בַּעֲגַלָא בְּצִיּוֹן יוֹתְבַן – במהרה יושיב אותנו בציון (מארמית). • חֵן וְחֶסֶד עֲנִיִּים הַעְנְקִי – חן וחסד העניקי לישראל שבגלות, שהם כדלים לפנייך; משמעותו של חן זה עתידה להתברר רק בטור הבא, החותם את השיר. • שְׁלָם דְּמַלְכָּא וְרַעְיָה יִרְהֲבַן – השלום בין המלך והרעיה יחזק אותנו (מארמית). כלומר, הזיווג והאיחוד המחודשים בין הצדדים השונים באלוהות – המלך ורעייתו, או בניסוח המוכר יותר 'קודשא בריך הוא ושכינתיה' – יחתום את התקופה הקשה בה אנו נמצאים. כאמור לעיל, הנחת היסוד העומדת מאחורי פיוט זה נשענת על התפיסה הקבלית המזהה את מצבה של האלוהות כשיקוף עליון של הנעשה על פני הארץ. |
| כותר |
צור מנתי (אב שמעון יקול) |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
