ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אתה אמרת / ר' אלעזר הקליר [וְ]אַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמָּךְ וְלָמָּה בְּנֵי בְלִיַּעַל חִלְּלוּ שְׁמָךְ וְלֹא שָׁפַכְתָּ עֲלֵיהֶם זַעְמָךְ אַתָּה גִּדַּלְתָּ וְרוֹמַמְתָּ בָּנִים לְהָנֵק כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֵת הַיֹּנֵק וְלָמָּה דְּדָנִים צִחוּם לְשַׁנֵּק וְאַרְיֵה גוֹרוֹתָיו מְחַנֵּק אַתָּה הֵינַקְתָּם דְּבַשׁ מִסֶּלַע וַתּוֹצִיא נוֹזְלִים מִסָּלַע וְלָמָּה וְשׁוֹפְטֵיהֶם נִשְׁמְטוּ בִּידֵי סֶלַע וְעוֹלָלֵיהֶם נֻפְּצוּ אֶל הַסָּלַע אַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאַס כָּל גּוֹי לָקַחַת לְךָ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי וְלָמָּה חָשׁ וְעָלָה עַל אַרְצִי גּוֹי וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אַתָּה טֵאטֵאתָ שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנִים לְהָבִיא גוֹי שֹׁמֵר אֱמֻנִים וְלָמָּה יָזְמוּ מוֹאָבִים וְעַמּוֹנִים לְעַם זוּ כַּכּוֹכָבִים נִמְנִים אַתָּה כּוֹנַנְתָּ לְשֶׁבֶת הוֹדֶךָ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינְךָ וְיָדֶךָ וְלָמָּה לְאָחוֹר הֵשַׁבְתָּ יְמִין הוֹדֶךָ וַתְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם רִאשׁוֹן כּוֹנַנְתָּ מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן וְלָמָּה נִאֵץ רָשָׁע בְּפֶה וּבְלָשׁוֹן עַד כִּי נָגַע צָר בְּאִישׁוֹן אַתָּה שַׂשְׂתָּ לְטוֹב עָלֵימוֹ בְּשִׂיחַ תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ וְלָמָּה עָרִיץ חֵרֵף וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ אֲשֶׁר יֹאכַל חֵלֶב זְבָחֵימוֹ אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם וַתָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם וְלָמָּה צָלַלְתִּי עַד נִבְכֵי יָם וַיִּגְדַּל שִׁבְרִי כַּיָּם אַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת קְדוֹשִׁים בְּסוֹד יְשִׁישִׁים מְקֻדָּשִׁים וְלָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם קְדֵשִׁים וְהֵשַׁמּוּ בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַתָּה שָׁמַעְתָּ כִּי הָיִינוּ חֶרְפָּה וְסֻכָּתְךָ בָּאֵשׁ נִשְׂרְפָה וְלָמָּה תְּבַלַע נַחֲלַת חֻפָּה תַּצְמִיחַ תְּרוּפָה וְעָלֵינוּ חוֹפֵפָה אַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְנַצְדִּיקְךָ בְחִבָּה וְלָמָּה נָהִינוּ וְלָנוּ הַדִּבָּה כִּי כָל זֹאת בָּאַתְנוּ בְּחֹובָה |
|
קינה זו, שכתב ר' אלעזר הקלירי, נאמרת, לפי מנהג אשכנז, בשחרית של תשעה באב. הפיוט הדחוס בשיבוצי מקראות, סדור על סדר הא"ב. כל אחד מבתיו מחולק לשני טורים: הטור הראשון פותח במלה 'אתה', ומבטא את יחסו החיובי של האל לישראל – את בחירתו בו מכל העמים, את הבטחותיו, את בחירתו בירושלים ובמקדש ואת שבח יכולתו של הקב"ה; ומולו הטור הפותח במילת השאלה 'למה', שבה מתוארת הרעה שפקדה את ישראל עם החורבן. לקראת סוף הפיוט נפרע סדר זה: בבית הפותח באות ש', כבר אין מדובר בשבח ה', אלא בשמיעתו – 'אתה שמעת כי היינו חרפה...'. כנגד טור זה משתנה גם אופיו של הטור השני של אותו בית, שרק צלעיתו הראשונה שואלת כקודמיה על החורבן, ואילו הצלעית השנייה מכילה כבר בקשה להצמחת התרופה ולשיבת השכינה. אף סופו של הבית האחרון שונה מן הדפוס המקובל בקינה – השאלה 'ולמה' אינה מתייחסת אל ה' או אל המציאות החיצונית, אלא מופנית בהאשמה עצמית אל המקונן ואל עמו. כך מסתיימת הקינה, שרובה הופנתה אל ה' ואל המוצאות את העם, בהצדקת מעשי ה' ובהפניית האשמה כלפינו. |
| • [וְ]אַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ – שיבוץ זה לקוח מתוך בקשתו של יעקב מה' לקראת המפגש הצפוי עם עשו: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב (בראשית לב, יב-יג). יעקב מזכיר לה' את הבטחתו שייטיב איתו. אותו פסוק משמש בפיוט בהקשר של טרוניה – כיצד ייתכן שהגענו למצב כה שפל, בלא שתתערב, אם הבטחת שתיטיב אתנו?! • וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמָּךְ – ובכך ניבָּדל משאר האומות. לפסוק הקודם מצמיד המשורר שיבוץ מדברי משה (שמות לג, טז): וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. • וְלָמָּה בְּנֵי בְלִיַּעַל חִלְּלוּ שְׁמָךְ... – ולמה כאשר רשעים פגעו בשמך, בכך שהם פוגעים בעמך - • וְלֹא שָׁפַכְתָּ עֲלֵיהֶם זַעְמָךְ – ולא השבת להם בכעס. הלשון לפי דברי דוד באשר לאויביו (תהלים סט, כה) שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם. • אַתָּה גִּדַּלְתָּ וְרוֹמַמְתָּ בָּנִים לְהָנֵק – גידלת את עמך, שינקו וניזונו ממך. הצירוף גידלת ורוממת לפי דברי ישעיהו (א, ב): ...בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. • כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֵת הַיֹּנֵק – גידלת אותם בחמלה, כפי שנוהג אומן בתינוק. פסוק הוא מדברי משה אל ה' בקברות התאווה (במדבר יא, יב): הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו. • וְלָמָּה דְּדָנִים צִחוּם לְשַׁנֵּק – ולמה בני ערב חנקו את ישראל בצמא?! שורה זו נסמכת על דרשת הפסוקים מישעיהו (כא, יג-טו) מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים. לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד. כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה, ביחס לגולי יהודה בחורבן בית ראשון: "הלכו להם אצל ישמעאלים, והוציאו להם מיני מלוחים ונודות מנופחות. אמרו להם: נשתה קודם. אמרו להן: אכלו קודם, ולאחר מכן אתם שותים. משאכלו היה לוקח כל אחד ואחד מהם נוד [כלי יין שהיה מלא באוויר בלבד], ונותנו בפיו, והיתה רוח נכנסת בבטנו ובוקעת אותה..." (מדרש איכה רבה ב, ד, בתרגום). • וְאַרְיֵה גוֹרוֹתָיו מְחַנֵּק – והאויב, המדומה לאריה, חונק את ישראל, המדומה כאן לגוּר. דימוי האויב לאריה מכוון לנבוכדנצר, לפי דרשת ריש לקיש (בבלי מגילה יא, ע"א): "'ארי נוהם' - זה נבוכדנצר הרשע, דכתיב ביה 'עלה אריה מסובכו'". הלשון כאן לקוחה מנבואת נחום על אשור (ב, יג): אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה. • הֵינַקְתָּם דְּבַשׁ מִסֶּלַע – אתה, שהאכלת את עם ישראל בדבש, כפי שנאמר בשירת האזינו (דברים לב, יג): יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. • וַתּוֹצִיא נוֹזְלִים מִסָּלַע – והוצאת להם מים מן הסלע, לפי האמור במזמורו של אסף, הסוקר את קורות ישראל במדבר (תהלים עח, טז) וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם. • וְלָמָּה וְשׁוֹפְטֵיהֶם נִשְׁמְטוּ בִּידֵי סֶלַע – מדוע הנחת לאויב להשמיד את מנהיגי עם ישראל. לפי הפסוק הסתום בתהלים קמא, ו: נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ. • וְעוֹלָלֵיהֶם נֻפְּצוּ אֶל הַסָּלַע – ילדיהם רוטשו באכזריות. לשון זו היא על דרך בקשת הנקמה בבבל במזמור 'על נהרות בבל' (תהלים קלז, ט): אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע. • אַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאַס כָּל גּוֹי – עזבת ושנאת את כל יתר הגויים. הלשון שאולה מהקשר שונה בדברי איתן האזרחי (תהלים פט, לט): וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס הִתְעַבַּרְתָּ עִם מְשִׁיחֶךָ. • לָקַחְתָּ לְךָ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי – הוצאת את ישראל מתוך מצרים, כפי שנאמר בדברים ד, לד: אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ. • וְלָמָּה חָשׁ וְעָלָה עַל אַרְצִי גּוֹי – ולמה מיהר לעלות עם זר על ארצי, כפי שהתנבא ירמיהו (נ, ג): כִּי עָלָה עָלֶיהָ גּוֹי מִצָּפוֹן הוּא יָשִׁית אֶת אַרְצָהּ לְשַׁמָּה וְלֹא יִהְיֶה יוֹשֵׁב בָּהּ מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה נָדוּ הָלָכוּ. • וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי – ואמרו האויבים: נשמיד את ישראל מן האומות. פסוק הוא מדברי האויבים בתהלים פג, ה: אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. • אַתָּה טֵאטֵאתָ – השמדת, לפי ישעיהו יד, כג: וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד... • שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנִים – אומות העולם. כך דרש ר' לוי במדרש שיר השירים רבה (ו, יט) את הפסוק משיר השירים (ו, ח) שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר. המונגדות לפסוק הבא: אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי... • לְהָבִיא גוֹי שֹׁמֵר אֱמֻנִים – כדי שייכנס עם ישראל הנאמן. כינוי זה לישראל מובא בישעיהו (כו, ב) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים. • וְלָמָּה יָזְמוּ מוֹאָבִים וְעַמּוֹנִים – ולמה רוקמים המואבים והעמונים מזימות רעות. • לְעַם זוּ כַּכּוֹכָבִים נִמְנִים – על עם ישראל, שלא ניתן לספור אותו כפי שאין ניתן לספור את הכוכבים, כאמור בדברים (א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, ובמקומות נוספים. • כּוֹנַנְתָּ לְשֶׁבֶת הוֹדֶךָ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינְךָ – הקמת את המקדש בו תשב תפארתך בהר שיצרה ידך. בשורה זו מורכבים שני שיבוצי פסוקים: הפסוק משירת הים (שמות טו, יז) תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ, ועליו הפסוק מתהלים (עח, נד) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ. • וְלָמָּה לְאָחוֹר הֵשַׁבְתָּ יְמִין הוֹדֶךָ – ולמה משכת את זרועך המפוארת מלפעול ולהילחם עבורנו. מקור הביטוי באיכה ב, ג: גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב. • וַתְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ – ובכך הבאת להשפלת מקדשך, לפי ירמיהו יד, כא: אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ. • אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם רִאשׁוֹן – המשורר פונה אל ה', ומכנה אותו ראשון, ומפנה אליו את הפסוק מתהלים צב, ט: וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'. • כּוֹנַנְתָּ מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן – הקמת את המקדש במקום גבוה עוד מימים ראשונים, לפי ירמיהו יז, יב: כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. • וְלָמָּה נִאֵץ רָשָׁע בְּפֶה וּבְלָשׁוֹן – ולמה קילל אותך האויב הרשע במלותיו, לפי תהלים י, יג עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹשׁ. • עַד כִּי נָגַע צָר בְּאִישׁוֹן – עד שהוא פגע בעם ישראל, היקר לך כאישון בת עינך, לפי דבריו של זכריה ב, יב לישראל ...כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ. • אַתָּה שַׂשְׂתָּ לְטוֹב עָלֵימוֹ – שמחת להיטיב להם, לישראל, לפי דברים ל, ט: ...כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ, וכן ירמיהו לב, מא: וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אוֹתָם וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי. • בְּשִׂיחַ תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ – כאמור במלים "תביאמו ותטעמו", מתוך שירת הים (שמות טו, יז): תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ. • וְלָמָּה עָרִיץ חֵרֵף – ולמה קילל וביזה אותך האויב האכזר. • וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ אֲשֶׁר יֹאכַל חֵלֶב זְבָחֵימוֹ – בדבריו: איפה אלוהי ישראל, שיאכל את קרבנותיהם, לפי שירת האזינו בדברים לב, לז-לח וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ. אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה. • אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם – אתה יכולת בכוחך לים, שיבוץ מתהלים עד, יג: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. ייתכן שיש כאן הדהוד לקריעת ים סוף. • וַתָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם – וסכרת, את הים בדלתות, לפי איוב לח, ח וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא. • וְלָמָּה צָלַלְתִּי עַד נִבְכֵי יָם – ולמה טבעתי בים צרותי. הביטוי שאוב מאיוב לח, טז: הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ. • וַיִּגְדַּל שִׁבְרִי כַּיָּם – ואסוני גדל כים, לפי איכה ב, יג: מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ הַבַּת יְרוּשָׁלִַם מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ. • אַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת קְדוֹשִׁים – ואתה קדוש, ומקודש בתהילות שמשמיעים קדושיך, ישראל, לפי תהלים כב, ד: וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. • בְּסוֹד יְשִׁישִׁים מְקֻדָּשִׁים – במועצתם של זקני ישראל הקדושים. ברקע מהדהד הפסוק מתהלים פט, ח: אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו. • וְלָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם קְדֵשִׁים – ולמה התעוררו הגויים הטמאים, לפי תהלים ב, א לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. • וְהֵשַׁמּוּ בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים – והפכו את קודש הקודשים לשממה. • כִּי הָיִינוּ חֶרְפָּה – לפי תהלים עט, ד: הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ. • וְסֻכָּתְךָ בָּאֵשׁ נִשְׂרְפָה – והמקדש נשרף. ייתכן שמהדהד כאן הפסוק מעמוס ט, יא בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. • וְלָמָּה תְּבַלַע נַחֲלַת חֻפָּה – ולמה תהרוס את בית המקדש, לפי דברי האשה מאבל בית מעכה (שמואל ב כ, יט): ...אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת ה'. • נַחֲלַת חֻפָּה – בית המקדש, לפי ישעיהו ד, ה–ו: וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה. וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר. • תַּצְמִיחַ תְּרוּפָה וְעָלֵינוּ חוֹפֵפָה – בניגוד לצלע הרביעית שבכל בית, שהיתה המשך לשאלה הפותחת ב'למה', והתייחסה לאסון שפקד אותנו, בצלע רביעית זו, לקראת סופו של הפיוט, כבר פונה המשורר בבקשה אל ה', ומבקש ממנו שירפא אותנו וששכינתו תחפוף עלינו. שורש זה מופיע בברכת משה לבנימין (דברים לג, יב): לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן. • אַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא – אתה צודק בכל מה שמוצא אותנו. פסוק הוא מנחמיה ט, לג: וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ. • לְךָ ה' הַצְּדָקָה... וְלָנוּ הַדִּבָּה – אתה, ה' צודק, ואילו אנו אשמים, לפי דניאל ט, ז: לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה לְאִישׁ יְהוּדָה וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתָּם שָׁם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בָךְ. • וְנַצְדִּיקְךָ בְחִבָּה – נצדיק אותך באהבה. • וְלָמָּה נָהִינוּ – ולמה נשאנו קינה ובכינו, לפי יחזקאל לג, יח, מיכה ג, ד ומקומות נוספים. • כִּי כָל זֹאת בָּאַתְנוּ בְּחֹובָה – כי מצבנו הקשה בא לנו משום שאנו חייבים בדיננו. הביטוי נשען על תהלים מד, יח: כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. |
| כותר |
אתה אמרת |
|---|---|
| מעגל השנה |
תשעה באב |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
