audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

ספר אמרי שפר

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר ספר אמרי שפר
מעגל השנה תשעה באב
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • סֵפֶר אִמְרֵי שֶׁפֶר הִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר – ניתן לפרש בשתי דרכים: א. הפייטן מתאר את שאירע עם ובעקבות החורבן – ספרי התורה התגוללו בעפר. ב. הפייטן פונה אל ספר התורה, ואומר לו להתגולל באפר, כלומר להתאבל. כינוי התורה בביטוי 'אמרי שפר' נשען על ברכת יעקב טרם מותו לנפתלי בבראשית מט, כא נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. ביטוי זה מתפרש כאמרות נאות, העשויות לחול, כמובן, על התורה, אך הקישור לתורה נשען, כנראה על מדרש תהלים פא, הדורש פסוק זה על דברי תורה שנתנו על ידי שופר בסיני. ההתפלשות באפר שאובה מנבואת החורבן של ירמיהו (ו, כו) בַּת עַמִּי חִגְרִי שָׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ מִסְפַּד תַּמְרוּרִים כִּי פִתְאֹם יָבֹא הַשֹּׁדֵד עָלֵינוּ.
    • אִמְרִי תוֹרָה הֲדוּרָה לָמָּה תִּלְבְּשִׁי כְּמוֹ שְׁחוֹרָה – הפייטן פונה אל התורה, שלרוב היא עטויה בכיסויים הדורים ונאים, ושואל מדוע עתה היא מכוסה במפה שחורה.
    • עַל כִּי אֲנִי בַּגָּלוּת עֲצוּרָה – התורה משיבה כי לבשה שחורים משום שהיא שרויה בגלות.
    • וָאֶתְמַשֵּׁל כָּאֵפֶר – התורה מעידה על עצמה שהיא נמשלה באפר ודומה לו, לציוּן אבלהּ. מקור הביטוי בדברי איוב (ל, יט) הֹרַנִי לַחֹמֶר וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר.
    • עַל חָרְבַּן פַּעֲמָיִם – על חורבן בית המקדש הראשון ועל חורבן בית המקדש השני, לפי משנה תענית ד, ו...בְּתִשְׁעָה בְאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה...
    • סִפְדִי בַּת יוֹמָיִם – בת ציון, כלומר עם ישראל, התאבלי על החורבן יומיים, בתשיעי ובעשירי באב. מנהגי אבלות על חורבן הבית נמשכים גם למחרת תשעה באב, בשל האמור בתלמוד הירושלמי (תענית כה ע"ב) "בשביעי נכנסו לתוכו, בשמיני היו מקרקרין בו, בתשיעי הציתו בו את האוּר [=האש] ובעשירי נשרף." בהמשך מסופר על חכמים שהיו צמים יומיים, בט' ובי' באב.
    • כִּי הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר – כי ה', נותן התורה, השליך מן השמים את תפארתו של עם ישראל, כמתואר במגילת איכה (ב, א): אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ. הצירוף 'הנותן אמרי שפר' לקוח כאמור מברכת יעקב לנפתלי (בראשית מט, כא).
    • אַיֵּה אֵיפֹה חֲכָמַיִךְ מְגַלִּים רָזֵי סוֹדוֹתַיִךְ – הפייטן מקונן על אובדנם של החכמים, מגלי סודותיה של התורה.
    • נָפְלוּ בְּיַד מוֹנַיִךְ הַכְּתוּבִים בִּמְגִלַּת סֵפֶר – ביד מזיקייך, אויבייך, נפלו אותם חכמים, שהם חלק מתכנית העולם, ועל כן הם כתובים בספרו של הקב"ה. הדברים נשענים על דרשתו של ר' יהושע בן קרחה, הלומד באבות דר' נתן מהפסוק מתהלים קלט, טז גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ "שהראהו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ונביאיו, דור דור וגבוריו, דור דור ופושעיו, דור דור וחסידיו. בדור פלוני עתיד להיות מלך פלוני, בדור פלוני עתיד להיות חכם פלוני." הצירוף במגילת ספר לקוח מתהלים (מ, ח): אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.
    • מְהֵרָה חוּשָׁה אֵל עֶלְיוֹן וּבְנֵה דְבִיר וְאַפִּרְיוֹן – ה', מהר לבנות את בית המקדש. הדביר מופיע במלכים א ו, יט ובמקומות נוספים בתנ"ך במשמעות של קודש הקודשים, אך בפיוטים הוא משמש פעמים רבות ככינוי למקדש כולו. המלה 'אפריון', המופיעה בתנ"ך רק בשיר השירים (ג, ט: אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן), נדרשת בבבלי (בבא בתרא יד, ע"א) על ממדי ארון הברית. בארון שכנה התורה, לוחות הברית, והוא היה ממוקם בקודש הקודשים. במדרש שיר השירים רבה (ג, כא) נדרש האפריון על הארון, ועל המקדש (שם ג, כב).
    • לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר – הפייטן חותם בשיבוץ מתוך נבואת הנחמה של ישעיהו סא, (א-ג): ...יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר... לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים. לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה... ואולי נושא סיום הפיוט בשיבוץ זה גם את הרחבות הפסוק במסכת דרך ארץ רבה ב: "הנאנחין והנאנקין והמצפין לישועה והמתאבלין על ירושלם - עליהם הכתוב אומר (ישעיה סא) "לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר". אבלה של התורה, העוטה אף היא שחורים ביום החורבן, הוא שיביא לקימומה מאפרה ולתפארתה המחודשת.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?