audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

זהו אלי וגואלי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים גבריאל דדון
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יחזקאל ציון
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יעקב נהרי, יצחק נהרי
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה גיאת
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר זהו אלי וגואלי
מעגל השנה לכל עת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • זֶהוּ אֵלִי וְגוֹאֲלִי לִבִּי אֵלָיו יֶחְשַׁק – הפיוט כולו כתוב כפניה ישירה לאל, למעט טור הפתיחה המשמש גם כפזמון חוזר, ומתייחס לקדוש ברוך הוא בגוף שלישי. הפייטן מצביע כביכול על אלוהיו ומבטא את תשוקתו אליו. נוסח הטור נשען על פסוק משירת הים בספר שמות (טו, ב): עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.
    • אַתָּה צוּרִי וּמוֹשִׁיעִי אַתָּה אֵל נֶאֱמָן – אתה מגיני החזק והנאמן, ברוח דברי דוד המלך בתהלים (יח, ג): ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי.
    • אֵל קוֹנִי בָּרֵךְ עַם הַנִּבְחָר – אלוהי, ברך את עמך ישראל. אֵל קוֹנִי הוא כינוי המבטא את ריבונותו המוחלטת של האל בעולם, ואת עבדותו של הדובר אליו. מקור הכינוי בלשון חז"ל (ראו למשל משנה, מסכת קדושין, פ"ד, מש' יד).
    • אַתָּה תוֹמֵך גּוֹרָלִי בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן – אתה מסייע לי תמיד בכל מצוקותי. שיבוץ מפסוק בתהלים (טז, ה): ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
    • אֵיךְ תַּעַזְבֵנִי לְנַפְשִׁי מוּל אוֹיֵב אַכְזָרִי – איך תוכל לחדול מלהגן עלי, ואני נתון במאבק מול אויב מר? הקריאה 'אֵיךְ תַּעַזְבֵנִי' מזכירה את קריאת 'אַל תַּעַזְבֵנִי' השבה ומופיעה בצורות שונות בספר תהלים.
    • טוֹבָה עֲשֵׂה לְמַעֲנִי אֵלִי אָבִי וְגוֹאֲלִי – סייע לי ועזור לי. יחס האל לדובר מתואר כאן כיחס אב ובנו, בהתאם לנורמה רווחת בלשון התפילה והפיוט, למשל בתפילת 'אבינו מלכנו'.
    • בָּרֵךְ נָא אֵל אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹר וְהָגֵן עָלֶיהָ – בהיות המחבר בן-זמננו, מבקש הדובר ברכה ושמירה למדינת ישראל, ורומז במילותיו לנוסח התפילה לשלום המדינה: "אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ / בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ / הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ...".
    • בָּרֵךְ אֶת כָּל חֵילֶיהָ פַּסֵּג אַרְמְנוֹתֶיהָ – ברך את צבאה של מדינת ישראל, ורומם את מבצריה; פרפראזה על פסוק מתהלים (מח, יד): שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן.
    • אֵיךְ לֹא תְרַחֵם עָלֶיהָ מוּל עוֹמְדִים לְכַלּוֹתֶיהָ – כיצד תוכל להימנע מלהגן עליה, כאשר היא מתמודדת עם אויבים המבקשים להשמידה? הפייטן נשען על לשון ההגדה של פסח: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?