ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אחרי נמכר אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה וִיְקַר פִּדְיוֹן לְעַם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ לְעַם עָנִי וְאֶבְיוֹן חַנּוּן רַחוּם אֵל דִּגְלִי יְרוֹמֵם דִּגְלִי יְקוֹמֵם אֵלִי מְרוֹמֵם קוּם וְשׁוּב בֵּית אֵל נֶאֱמָן אֵל תִּהְיֶה וִיְקַר פִּדְיוֹן יִתְּנָהּ רֶוַח וְהַצָּלָה וְיָשִׁיב אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן חַנּוּן רַחוּם אֵל דִּגְלִי יְרוֹמֵם דִּגְלִי יְקוֹמֵם אֵלִי מְרוֹמֵם קוּם וְשׁוּב בֵּית אֵל נֶאֱמָן אֵל תִּהְיֶה וִיְקַר פִּדְיוֹן |
|
פיוט משירת המפטירים של יהודי תורכיה. הפיוט הקצר עוסק בגאולה – באמונה בה ובבקשתה. מקורותיהם של שני שיבוצים בפיוט נעוצים בהקשרים מקראיים אישיים, והפייטן מעביר אותם בפיוט שהוא יוצר אל ההקשר הלאומי-ההיסטורי: כבר בפתיחת הפיוט מופיע שיבוץ הלקוח מהחוק המקראי של מי שבעוניו נמכר לעבד לאדון שאינו עברי. חוק זה מטיל על אחיו הישראלים של העבד את החובה לגאול את האח שנמכר. הפייטן מעביר את לשון החוק העוסק במעמד הפרט להקשר הלאומי, ומתוך כך מועברת חובת הגאולה אל ה', גואל ישראל. השיבוץ השני מופיע בקריאתו של הפייטן: "קום ושוב בית אל". קריאה זו מושתתת על הוראתו של ה' ליעקב, שברח מפני אחיו וגלה אל מחוזותיו של לבן: קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ. בפיוט שלנו מועברת הקריאה שהופנתה אל אבי האומה, יעקב, אל צאצאיו; ובית אל, שם המקום הפרטי, הופך כאן לביתו של האל, בית המקדש. שם עתיד גם העם לבנות לו מזבח. |
| • אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה – אחרי שעם ישראל נמכר ביד אויביו, הוא ייגאל. הפיטן שואל את הלשון האמורה בחוקי העבד, בויקרא כה, מז-מח וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר. אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ, ומעביר אותה אל ההקשר הלאומי. • וְיִקַר פִּדְיוֹן – וחשובה ויקרה הגאולה. הביטוי לקוח מן הפסוק בתהלים (מט, ט): וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם • לְעַם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ – לעם ישראל, שעליו נאמר בתהלים (לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. • לְעַם עָנִי – ביטוי זה שאוב מהאמור בשירת דוד (שמואל ב כב, כח): וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ וְעֵינֶיךָ עַל רָמִים תַּשְׁפִּיל, וכן במקבילה בתהלים יח, כח. • חַנּוּן רַחוּם – מתוך מידות הרחמים של ה', שנאמרו למשה בנקרת הצור (שמות לד, ו). • דִּגְלִי יְרוֹמֵם דִּגְלִי יְקוֹמֵם אֵלִי מְרוֹמֵם – ה', שהוא עליון על הכול ירים ויקים את דגלי, כלומר יזקוף את קומתי. כאן השפעה ברורה של ר' ישראל נג'ארה בשירו, ירום ונישא. • קוּם וְשׁוּב בֵּית אֵל– כאן פונה המשורר אל עמו לשוב לציון ואל המקדש. הוא משבץ בשינוי משמעות את דברי ה' ליעקב, אבי האומה, עם שובו מגלותו אצל לבן (בראשית לה, א) ...קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ. • נֶאֱמָן אֵל תִּהְיֶה – תהיה נאמן לה'. • יִתְּנָהּ רֶוַח וְהַצָּלָה וְיָשִׁיב אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן – ה' יגאל את עמו וישיב אותו לציון. • רֶוַח וְהַצָּלָה – ביטוי זה לקוח מדברי מרדכי לאסתר, בהמריצו אותה לפעול למען עמה: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר... (אסתר ד, יד). |
| כותר |
אחרי נמכר |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
