audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

מראש מקדמי ארץ

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס ציון שוקרי
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס שמעון נוקראי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מראש מקדמי ארץ
מעגל השנה פורים
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אֶרֶץ תָּמִיד הָאֵל גּוֹדֵר פֶּרֶץ – מאז ומעולם שומר עלינו האל וגודר, סותם, את הפרצות העלולות להזיקנו. הצירופים הלשוניים בטור מיוסדים על שיבוצים מקראיים: 'מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אֶרֶץ' על פי משלי (ח, כב-כג): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ; 'גּוֹדֵר פֶּרֶץ' הוא צירוף מקראי מצוי (ראו למשל ישעיהו נח, יב), וכאן כנראה כהיפוך להאשמת משורר התהלים את האל (תהלים פ, יג) לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ.
    • עָשָׂה בְּאוֹיְבֵינוּ חֶרֶץ – היכה את אויבינו. 'חֶרֶץ' פירושו חריץ או חפירה, וכאן משמש בהשאלה מטאפורית.
    • בִּימֵי מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר – בימיו של מרדכי היהודי, אשר ייחוסו מפורט בהרחבה במגילת אסתר (ב, ה): אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. השם 'בֶּן יָאִיר' נדרש בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, יב ע"ב): "בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו"; חזרתו של טור זה בסופי כל המחרוזות בשירנו מדגישה דרשה זו.
    • נָאַם לְהָבִיא וַשְׁתִּי עֲרֻמָּה לִפְנֵי כָּל לָשׁוֹן וְאוּמָה – אחשוורוש ציווה להביא את ושתי כשהיא עירומה אל משתה המלך, אליו היו מוזמנים נציגי הממלכה כולה, כמתואר במגילה (א, יא): לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. רעיון העירום מבוסס על דרשת חז"ל בכמה מקומות, וראו למשל במדרש פרקי דרבי אליעזר (פר' מח): "וכשנכנס יין בלבו של אחשורוש בקש לעשות כן לושתי המלכה ובת מלכים היתה ובקש שתבא לפניו ערומה" (והשוו בבלי מגילה, יב ע"ב; אסתר-רבה, פר' ד, א).
    • אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אוֹהֵב זִמָּה – במעשה זה הוכיח אחשוורוש את תכונתו המגונה – אהבת הזימה שבו. כך על פי התיאורים הנ"ל מאסתר רבה ומדרש פרקי דרבי אליעזר; בתיאור שבבבלי, לעומת זאת, הזימה מוצגת יותר כתכונתם של שרי הממלכה, להם נענה אחשוורוש.
    • חֲכָמָיו יָעֲצוּ אוֹתוֹ לַהֲרֹג וַשְׁתִּי מַלְכָּתוֹ כִּי לֹא שָׁמְעָה לְאִמְרָתוֹ – על פי המתואר במגילה, שרי המלך ויועציו המליצו לו להעבירה מתפקידה ולמנות אישה אחרת במקומה (אסתר א, טז-כא): וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים... אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה... וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן. רק על פי המדרש ושתי נהרגה, ראו למשל אסתר רבה (פרשה ד, ט): "'אם על המלך טוב יצא דבר מלכות' – אמר לו: אדוני המלך, דבר אתה מוציא מפיך ואני מכניס את ראשה בדיסקוס" [ =ואני מוציא אותה להורג].
    • מָגֵן הָיָה אֵל לַעֲדָתִי – הקדוש ברוך הוא שמר על עמי. ברוח האמור בתהלים (ג, ד): וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.
    • יַעַן כִּי טֶרֶם מַכָּתִי הִפְרִיחַ צִיץ רְפוּאָתִי – עוד קודם שאירעה הצרה, ה' הכין את הגאולה ממנה. כך זימן ה' למרדכי להציל את אחשורוש מהתנקשותם של בגתן ותרש והדבר נכתב בספר דברי הימים לפני המלך, ושימש אחר כך בתהליך נפילתו של המן. כך עוד קודם לגזירתו של המן סובב ה' את הדברים כך שאסתר תילקח להיות אשת המלך ותוכל להציל את עמה. על פי דרשת חז"ל בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, יג ע"ב): "'אחר הדברים האלה' – מאי אחר? אמר רבא: אחר שברא הקדוש ברוך הוא רפואה למכה. דאמר ריש לקיש: אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה". ביטוי זה, שבו מדומה הרפואה והגאולה לפריחת ניצן מופיע גם בספר 'חמדת ימים' בדרשה לפורים (פרק ד) באותו הקשר – "וקודם מכה ציץ רפואה פרח, אם בלקיחת אסתר להיות נישאת לערל וטמא, ואם בענין בגתן ותרש..." (וראו גם 'משאת משה', פירוש ר' משה אלשיך למגילת אסתר א, ט).
    • לַמַּלְכוּת הָלְכָה הֲדַסָּה כִּי לִפְנֵי הָאֵל נִתְרַצָּה – אסתר, המכונה 'הֲדַסָּה' על פי האמור במגילה (אסתר ב, ז) נכנסה למלכות בזכות תפילת מרדכי, אשר נשמעה לפני האל. רעיון מעין זה מופיע במדרש אסתר רבה (פרשה ו, ח): "אמר ר' יעקב בר אחא: אמר לו [=למרדכי] הקב"ה, אתה דרשת שלום נפש אחת – 'לדעת את שלום אסתר' – חייך סופך לדרוש שלום אומה שלימה".
    • וְאוֹיְבִי הִפִּילָה אַרְצָה – אסתר הצליחה להפיל את המן ממעמדו הרם ולסכל את תוכניתו.
    • וַתָּשָׁב רָעַת אֲגָגִי כִּי חָשַׁב לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי – מזימתו הרעה של המן, אשר ביקש להשמיד את ישראל, לא יצאה לפועל. כאמור בדברי הסיכום של המגילה (אסתר ט, כד-כה): כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.
    • בְּרֹאשׁוֹ בִּידֵי צַדִּיקִי כִּי הוּא מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר – בהמשך לטור הקודם ולמקורו המקראי, מזימת המן חלה בסופו של דבר עליו עצמו, עונש שבא לו משנוא נפשו – מרדכי.
    • יֶשְׁעֲךָ תָּמִיד קִוִּינוּ אֵל אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ – בסיום הפיוט חוזר הפייטן לדבר בעבר ובהווה, אף מעבר להקשר המסוים של פורים, ואומר כי מאז ומעולם קווינו לחזות בצדקת האל. ברוח דברי משורר התהלים (כה, ה-ו): הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה.
    • קַבֵּץ עַתָּה פְּזוּרֵינוּ בִּזְכוּת מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר – השב את ישראל מן הגלויות בהן הם פזורים, בזכות מעשיו הטובים ותפילתו של מרדכי היהודי. הצירוף 'קַבֵּץ עַתָּה פְּזוּרֵינוּ' מבוסס על לשון תפילת שחרית של שבת: "וקרב פזורנו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ".


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?