ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אשיר וארון / לא ידוע אָשִׁיר וְאָרוֹן בְּחֶדְוָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה הַנָּאוָה בְּשִׂמְחַת בַּר הַמִּצְוָה אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי יוֹם קַבֶּלְךָ עֹל עָדִין יוֹם עִטּוּרְךָ בַּתְּפִילִין בַּיָד וּבָרֹאשׁ כַּדִּין כְּמִצְוַת יוֹצְרִי וְקוֹנִי קַיֵם מִצְוָה זוֹ בְּחִבָּה יוֹם יוֹם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה תִּרְאֶה תָּמִיד רוֹב טוֹבָה יִשְׁמָרְךָ נִגְלָה בַּסְּנֶה עַל יָדְךָ לְעֵד וּלְאוֹת וּבֵין עֵינֶיךָ לְטוֹטָפוֹת שֵׁם שַׁדַּי אֵל צְבָאוֹת הוּא עָזִּי וּמָגִנִּי כָּל גּוֹי מִמְּךָ יִירָא יִמָּלֵא פַחַד וּמוֹרָא כִּי שֵׁם אֵל עָלֶיךָ נִקְרָא יָחִיד וְאֵין לוֹ שֵׁנִי מוּסַר אָבִיךָ אַל תִּזְנַח וְתוֹרַת אִמְּךָ לֹא תִשְׁכַּח יַעֲלוֹז לִבָּם וְיִשְׂמַח וְיָגֵל לִבִּי גַּם אָנִי אֵל מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא פָּנָיו אֵלֶיךָ יִשָּׂא וּבְחֻפָּתְךָ שִׁירִים נִשָּׂא אֱלֹהֵי אָמֵן יַעֲנֵנִי |
|
פיוט לבר-מצווה במנהג יהודי לוב. מחבר הפיוט לא חתם שמו באקרוסטיכון, ואין אנו יודעים אימתי חי והיכן. כפיוטי בר-מצווה רבים אחרים, אף פיוטנו מעמיד במרכזו את המצווה המזוהה יותר מכל עם שלב הכניסה לעול מצוות – מצוות התפילין: "יוֹם קַבֶּלְךָ עֹל עָדִין / יוֹם עִטּוּרְךָ בַּתְּפִילִין / בַּיָד וּבָרֹאשׁ כַּדִּין /... // עַל יָדְךָ לְעֵד וּלְאוֹת / וּבֵין עֵינֶיךָ לְטוֹטָפוֹת". אולם שלב זה נתפס בשיר רק כתחנה אחת ברצף חיים מלא ושלם יותר, אשר בלעדיו הרגע הנוכחי, הקונקרטי, מאבד מערכו; הנער נקרא לשמור מצוות תפילין לאורך כל ימיו – "קַיֵם מִצְוָה זוֹ בְּחִבָּה / יוֹם יוֹם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה" – ומלבד זאת, הפייטן מייחל לכך שגם ב'תחנה' המשמעותית הבאה בחיי הנער – בחופתו – יזכה לשיר לפניו ולברכו: "אֵל מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא / פָּנָיו אֵלֶיךָ יִשָּׂא / וּבְחֻפָּתְךָ שִׁירִים נִשָּא / אֱלֹהֵי אָמֵן יַעֲנֵנִי". |
| • אָשִׁיר וְאָרוֹן בְּחֶדְוָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה הַנָּאוָה – הפיוט פותח בהכרזת הפייטן על שירתו, שאינה רק שירה לכבוד הנער בר המצווה, אלא לכבוד התורה עצמה, המתוארת כנאה. • בְּשִׂמְחַת בַּר הַמִּצְוָה אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי – ביום המשמח בו אתה, הנער, מגיע לגיל מצוות, אלוהים יעניק לך חן ורחמים (השורש המקראי ח.ו.ן נתפס במסורת חז"ל לא רק כמציין חנינה ורחמים, אלא גם כמציין יופי – מלשון חן. ראו בבלי עבודה זרה, כ ע"א). שיבוץ מדברי יוסף לבנימין אחיו בהגיעו למצרים (בראשית מג, כט): וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. • יוֹם קַבֶּלְךָ עֹל עָדִין – ביום זה אתה מקבל על עצמך עול מצוות, המעדנות ומהנות את האדם. ראיית המצוות כעונג מעדן מופיע בכמה מקורות, ולמשל במדרש תנחומא לפרשת שמיני (ורשא, סימן יא): "והתורה והמצוה הוא העונג והשמחה בעולם הזה ובעולם הבא". • יוֹם עִטּוּרְךָ בַּתְּפִילִין – המצווה המרכזית המזוהה עם בר-המצווה היא מצוות התפילין, בהן מתעטר הנער ביום זה לראשונה. תיאור התפילין כעטרה לראש נפוץ מאוד במקורות (ראו למשל זוהר לספר בראשית, קמא ע"א). • בַּיָד וּבָרֹאשׁ כַּדִּין כְּמִצְוַת יוֹצְרִי וְקוֹנִי – את התפילין יש להניח ביד ובראש כראוי וכמפורט בהלכה, כפי שציווה הקדוש ברוך הוא. כינוי האל בתואר 'קוֹנִי' מופיע כבר במדרש ההלכה 'ספרי' לספר במדבר (פיסקא מב. כינוי זה מבוסס אולי על ברכת האל בשיחה בין אברהם ומלכיצדק בבראשית יד, יט: וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ). • קַיֵם מִצְוָה זוֹ בְּחִבָּה יוֹם יוֹם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה – שמור מצוות תפילין בשמחה ובאהבה לאורך שנים, ולא רק כעת, בהיותך נער המקיימה לראשונה. • תִּרְאֶה תָּמִיד רוֹב טוֹבָה – בזכות קיום המצווה תזכה לשפע ברכה כל ימי חייך. המושג 'רוֹב טוֹבָה' מציין בספרות חז"ל מצב של שפע יוצא דופן באופן מיוחד, שבדרך כלל ישראל אינם רגילים לו – ראו למשל בבלי יבמות, מז ע"ב. • יִשְׁמָרְךָ נִגְלָה בַּסְּנֶה – בזכות זאת תזכה להיות נשמר על ידי האל בכבודו ובעצמו, אשר נגלה למשה רבינו בסנה (ראו שמות, פרק ג). • עַל יָדְךָ לְעֵד וּלְאוֹת וּבֵין עֵינֶיךָ לְטוֹטָפוֹת – התפילין הן אות לברית בין הקדוש ברוך הוא וישראל. הטור מיוסד על הפסוק המהווה מקור למצוות תפילין בספר דברים (ו, ח): וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ (לפירוש המקובל בעקבות חז"ל למילה 'טֹטָפֹת', ראו רש"י שם). • שֵׁם שַׁדַּי אֵל צְבָאוֹת הוּא עָזִּי וּמָגִנִּי – בתפילין של יד ושל ראש רמוז השם 'שַׁדַּי' – אחד משמות האל – הנוצר על ידי צירוף האות שי"ן החרוטה על תפילין של ראש, עם צורת הקשירה המיוחדת של הרצועות – כמופיע למשל בשולחן ערוך (או"ח, סי' לב, סעיף נב): "יעשה קשר כמין דלי"ת [=אות "ד"] בשל ראש וכמין יו"ד בשל יד, להשלים אותיות שד"י עם השי"ן שבשל ראש". • הוּא עָזִּי וּמָגִנִּי – הקדוש ברוך הוא הוא מגינו של הדובר – וכמובן גם של הנער; שיבוץ מתהלים (כח, ז): ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. הקשר בין עוזו של האל ומצוות התפילין יפותח בהרחבה במחרוזת הבאה. • כָּל גּוֹי מִמְּךָ יִירָא יִמָּלֵא פַחַד וּמֹורָא – התפילין מסמלות את הקשר המיוחד שבין עם ישראל והקדוש ברוך הוא, קשר המאיים על שאר העמים. זאת על פי התלמוד הבבלי (ברכות ו, ע"א): "ומנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתיב: 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך' (דברים כח, י), ותניא [=ושנינו על כך בברייתא, שהיא מקור תנאי שלא נכלל במשנה]: רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". • כִּי שֵׁם אֵל עָלֶיךָ נִקְרָא יָחִיד וְאֵין לוֹ שֵׁנִי – הטור נמשך אל הטור שלפניו ואל הגמרא המשמשת לו מקור: פחד העמים נובע מן העובדה שהתפילין מעניקות נוכחות לשמו של הקדוש ברוך הוא, היחיד באלוהותו בעולם, בראש כל זכר בישראל – הן בפרשיות התפילין עצמן, והן בשם 'שַׁדַּי' הרמוז בדרכי קשירת התפילין. • מוּסַר אָבִיךָ אַל תִּזְנַח וְתוֹרַת אִמְּךָ לֹא תִשְׁכַּח – לקראת חתימת הפיוט מפציר הפייטן בנער לשמוע בקול הוריו, ככתוב במשלי (א, ח): שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. • יַעֲלוֹז לִבָּם וְיִשְׂמַח וְיָגֵל לִבִּי גַּם אָנִי – הוריך ישמחו בך אם תשמע בקולם, ועימם אשמח גם אני, הפייטן; מיוסד על משלי (כג, טו): בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי. • אֵל מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא פָּנָיו אֵלֶיךָ יִשָּׂא – הקדוש ברוך הוא ישא פניו אליך, כלומר, יתבונן בך ויברך אותך בברכת שלום, כאמור ב'ברכת כהנים' (במדבר ו, כד-כו): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. כינוי האל כ'רָם וְנִשָּׂא' הוא על פי ישעיהו (נז, טו): כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. • וּבְחֻפָּתְךָ שִׁירִים נִשָּא אֱלֹהֵי אָמֵן יַעֲנֵנִי – הפייטן חותם את שירו בהבעת תקווה לעתיד – תקוה לכך שאף בחתונת הנער יזכה לשיר לכבודו, וכי אלוהיו יסכים עימו ויענה כביכול 'אָמֵן' על תפילתו זו. |
| כותר |
אשיר וארון |
|---|---|
| מעגל החיים |
בר מצווה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
