audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

יפטירו שפתי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר יפטירו שפתי
מעגל השנה לכל עת;שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יַפְטִירוּ שְׂפָתַי תְּהִלָּה– יפצחו שפתי בדברי תהילה לאל. הפייטן נשען על צירוף מקראי יחידאי המופיע בתהלים (כב, ח): כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ. המילה 'יַפְטִירוּ' נתפרשה על ידי פרשני המקרא כאן במשמעות של 'יפתחו' (וראו פירושי ראב"ע ומצודת דוד על אתר).
    • לְאֵל קָדוֹשׁ נוֹרָא עֲלִילָה – האל הקדוש, שמעשיו – עלילותיו – מפליאים ונוראים.
    • בְּקוֹל רִנָּה וְצַהֲלָה – בקול שמחה.
    • בְּמַקְהֵלוֹת עַם סְגֻלָּה – בקרב ציבור, יחד עם אחרים. עם סגולה הוא עם ישראל, כפי שמוזכר במקומות שונים במקרא. ניסוח זה מבטא עמדה של חזן או פייטן העומד לפני קהלו, ומבקש רשות לשאת דבריו.
    • צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי – דודי, הקב"ה, חביב עלי כצרור המור – אגודת בשמים ריחנית (מור הוא סוג של בושם), כלשון הרעיה המתארת את האהוב בשיר השירים (א, יג).
    • צוּרִי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי לִי – ה' שהוא חזק כסלע (צוּרִי), עוזר ומציל. שיבוץ מתהלים (ע, ו): וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה ה' אַל תְּאַחַר.
    • יֶעֱרַב לוֹ שִׁיר מַהְלָלִי – השיר שבו אני מהלל אותו ימצא חן לפניו.
    • יִרְצֶה נִיבִי כְמוֹ עוֹלָה – דברי יירצו ויתקבלו לפניו כקרבן העולה על המזבח. דימוי השיר לקרבן רווח רווח במסורת התפילה (ראשיתו בהושע יד, ג), וניסוחו מזכיר דברי משורר התהלים במזמור 'ברכי נפשי' (קד, לג-לד): אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'.
    • חַשְׁתִּי לָקוּם מִבֵּית מְלוֹנִי – מיהרתי לקום משנתי, מהמקום בו אני לן.
    • בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי מְעוֹנִי – בשעה שהכוכבים מתעוררים כביכול לשירתם הם, כדברי איוב (לח, ז): בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים.
    • לְהוֹדוֹת אֶחָד אֵין לוֹ שֵׁנִי – להודות לקדוש ברוך הוא, שהוא אל אחד ויחיד.
    • הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא – אינני פוסק מלומר בשפתי את שבחיך ולהודות לך. כדברי משורר התהלים (מ, י): בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא ה' אַתָּה יָדָעְתָּ.
    • קוּמָה בְּעָז יָדְךָ קוֹמֵם – קום בגבורה.
    • סֻכַּת דָּוִד עַבְדָּךְ רוֹמֵם – הקם את מלכות בית דוד, הסוככת על העם, כדברי הנביא עמוס (ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם (וראו פירוש רד"ק שם).
    • בֵּית מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם – הביטוי לקוח מדניאל (ט, יז): וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי.
    • דְּרַשְׁתִּיךָ – אני מבקש אותך, מייחל אליך.
    • לְעַמְּךָ תֵן נִחוּם – נחם את עם ישראל.
    • שׁוּב לִמְעוֹנִי וּבְנֵה בֵית אַרְמוֹנִי – חזור אל ציון ובנה את בית המקדש.
    • הַהֻלָּלָה – המהוללת.
    • בְּאֹרַח מִישׁוֹר נְחֵנִי בַּאֲמִתְּךָ הַדְרִיכֵנִי – הדרך אותי בדרך ישרה וטובה, בדרך אמת. הפייטן נשען על פסוק ממזמור 'לדוד ה' אורי וישעי' (תהלים כז, יא): הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
    • אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי – למד אותי את דרכיך.
    • מִשְׂגַּב – כינוי לאל מלשון שגב, גובה.
    • נוֹרָא עֲלִילָה – ה', שמעשיו נפלאים ונוראים.
    • מַלְכִּי דַר שָׁמַיִם – הקב"ה, שוכן שמיים.
    • רוֹקַע אֶרֶץ עַל הַמַּיִם – אשר פרס את הארץ (הקרקע) על המים בבריאת העולם.'רוֹקַע' פירושו קביעה ופריסה, כשם שמרקעים מתכת. דימוי זה של האל מקורו בלשון המקרא (תהלים קלו, ו).
    • קַבֵּץ – אסוף.
    • חִישׁ לְעֶבֶד נִמְכָּר גְּאֻלָּה – מהר להביא גאולה לישראל, שהוא כעבד בידי אומות העולם. הביטוי לקוח מהאמור על יוסף בתהלים (קה, יז): שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?