ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אשיר עוז / ר' ישראל נג'ארה אָשִׁיר עֹז אֶל לֵב חוֹקֵר וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר יוֹם יוֹם אֶדְפֹּק דְּלָתָיו וְאָבוֹא לְמִשְׁכְּנוֹתָיו וְאַחְבִּיר מִנִּפְלְאוֹתָיו לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר שַׁחַק כָּאֹהֶל מָתַח וַאֲדָמָה תַּחְתֶּיהָ שָׁטַח וְשַׁעְרֵי מִזְרָח יִפְתַּח בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר רָץ שֶׁמֶש אֶל מִצְוָתוֹ כְּאִישׁ יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר אוֹר שֶׁמֶשׁ בְּהִלּוֹ יֵצֵא אִישׁ לְפָעֳלוֹ לַעְבוֹדָתוֹ וַעְמָלוֹ וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לָכֵן קוּם אֱנוֹשׁ דָּוֶה מֵעֶרֶשׂ רַךְ וְנָאוֶה קוּמָה בְּעוֹד לַיְלָה וֶ הְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר קוּם קְרָא שִׁיר בְּגָרוֹן יַעֲלֶה לָךְ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יוֹצֶרְךָ בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר אִם לַיְלָה תָּשִׁיר הוֹדוֹ יוֹמָם יְצַו לְךָ חַסְדּוֹ יַחֲלֹק לָךְ מִכְּבוֹדוֹ תָּעוּפָה כַּבֹּקֶר |
|
פיוט זה, המושר בשירת הבקשות של יהודי ארם-צובא, נכתב על ידי ר' ישראל נג'ארה. ר' ישראל נג'ארה העניק לשירת הבקשות תנופה גדולה הן במפעלו הספרותי הגדול המזין חלקים נכבדים משירה זו, הן ביחסו החדשני כלפי המוסיקה הלא-יהודית בת דורו והשימוש בה לשירת הקודש שחיבר. במרכזו של פיוט זה עומדים שבחה של שעת השחר ושבחו של המשכים קום בבוקר בבוקר. ניתן לשער ששבחים אלו מכוונים אל שירת הבקשות המושרת טרם עלות השחר ולשרים אותה. הבוקר, (החרוז החותם כל בית בפיוט), תיאור השמש העולה, שערי מזרח הנפתחים, כוכבי הבקר המתרוננים - כל אלו יחד צובעים את הפיוט בנופך של אור והתחדשות ונוסכים תחושה של שמחה ועליצות אל מול היום המאיר ועולה. |
| • אָשִׁיר עֹז... וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר – אשיר בבוקר על עוזך וגבורתך. לפי תהלים נט, יז: וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ... • אֶל לֵב חוֹקֵר – לאל, היודע את המתחולל בלב האדם, לפי ירמיהו יז, י: אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת... • יוֹם יוֹם אֶדְפֹּק דְּלָתָיו – אנסה להתקרב אל ה' בכל יום, לפי משלי ח, לד: אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי. • וְאָבוֹא לְמִשְׁכְּנוֹתָיו – אבוא אל מקום מושבו, לפי תהלים קלב, ז: נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו. (ואולי מהדהדים כאן גם פסוקי תהלים מג, ג-ד). • וְאַחְבִּיר מִנִּפְלְאוֹתָיו לְהַגִּיד – אחבר מלים (שירים) על נפלאותיו. • לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר – לשיר ולומר בבוקר. צירוף מלים זה לקוח מן הפסוק בתהלים צב, ג לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. • שַׁחַק כָּאֹהֶל מָתַח – מתח ופרש את השמיים מעל פני האדמה כאוהל המתוח על הארץ. דימוי זה מקורו בישעיהו (מ, כב): הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת. • וְשַעֲרֵי מִזְרָח יִפְתַּח – התחלת היום מתוארת כפתיחת שער המזרח שבשמים, שממנו יוצאת השמש. זהו שיבוץ מהרחבת ברכת יוצר אור של שבת ויום טוב, שבה נאמר: הָאֵל הַפּוֹתֵחַ בְּכָל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח. וּבוֹקֵעַ חַלּוֹנֵי רָקִיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ... • בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר – צירוף זה מופיע בפסוקים אחדים במקרא, למשל בשמות טז, כא ובויקרא ו, ה. • רָץ שֶׁמֶש אֶל מִצְוָתוֹ כְּאִישׁ יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ – השמש נחפז למלא את תפקידו ולהאיר את העולם, כחתן הרץ בשמחה אל חופתו. הלשון כאן לפי האמור על השמש בתהלים יט, ו וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח. • וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ – אורו נופל על הכול, כפי שנאמר בפסוק הסמוך (בתהלים יט, ז) מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. • מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר – צירוף זה מופיע בפסוקים אחדים במקרא, למשל בשמות כז, כא ובבמדבר ט, כא. • אוֹר שֶׁמֶשׁ בְּהִלּוֹ יֵצֵא אִישׁ לְפָעֳלוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ – כאשר השמש מאירה וזורחת, יוצא האדם לעבודתו. לפי האמור בתהלים קד, כב-כג תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ... יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. • לָכֵן קוּם אֱנוֹשׁ דָּוֶה – לכן קום אדם כואב, עצוב. • מֵעֶרֶשׂ רַךְ וְנָאוֶה – ממיטה רכה ויפה. • קוּמָה בְּעוֹד לַיְלָה – קום כאשר עוד לילה וחשוך, לפני זריחת החמה. כפי שנאמר על אשת חיל במשלי (לא, טו): וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ. • וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר – היה מוכן ומזומן כאשר השחר יפציע. מלים אלו אמר ה' למשה בסיני, (שמות לד, ב): וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר. • קְרָא שִׁיר בְּגָרוֹן – שיר בקול. לפי הפסוק מישעיהו (נח, א): קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ... • יַעֲלֶה לָךְ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֵל – בשירתך יזכור אותך ה', כפי שנאמר על כסף הכיפורים בשמות ל, טז, על תרועת החצוצרות בבמדבר י, י ועל זהב התרומה בבמדבר לא, נד. • בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר – כאשר שרים כוכבי הבוקר ביחד בשעת שחר מוקדמת, כאשר עוד נראים אחרוני הכוכבים בשמיים. לפי הפסוק מאיוב לח, ז: בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. • אִם לַיְלָה תָּשִׁיר הוֹדוֹ – אם תשבח אותו בשירה בלילה. ואולי מכוונת שורה זו לשירת הבקשות. • יוֹמָם יְצַוֶּה לָךְ חַסְדּוֹ – ה' יגמול עמך חסדים בכל יום, לפי הפסוק מתהלים מב, ט יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי. • יַחֲלֹק לָךְ מִכְּבוֹדוֹ – יאציל עליך מהודו. לפי מטבע הברכה שטבעו חכמים עבור הרואה מלכי ישראל (בבלי, ברכות נח ע"א) "ברוך שחלק מכבודו ליראיו". • תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר – אפילו אפלתך (תָּעֻפָה=חושך) תאיר כמו בוקר, לפי איוב יא, יז וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה, וראו רש"י שם. |
| כותר |
אשיר עוז |
|---|---|
| מעגל השנה |
שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
