• יִשְׂרָאֵל נוֹשַע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָם – ה' מושיע את ישראל לנצח, לפי הפסוק מישעיהו מה, יז: יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים... • אִם תָּשִׁיב רַגְלָךְ מִשַּׁבָּת... – אם תגביל את הליכתך בתוך תחום השבת, לפי הפסוקים המדברים בשכרו של שומר השבת (ישעיהו נח, יג-יד) אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי... וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ... • יִשְׁמָרְךָ כְּאִישׁוֹן בַּת – ה' ישמור אותך היטב, כפי שהאדם שומר על בבת עינו. לפי הפסוק מתהלים יז, ח: שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. • תִּזְכֶּה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת – תזכה לראות טובה וברכה. לפי הפסוק בתהלים קו, ה: לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ. • וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב – ושלמים יזכו בטוב. פסוק הוא ממשלי כח, י: מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע בִּשְׁחוּתוֹ הוּא יִפּוֹל וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב. • עֹנֶג קְרָא עַל ה' – הפיטן משלב שני ביטויים מהפסוקים הנזכרים לעיל, המדברים בשכר שומר השבת מישעיהו נח, יג-יד אִם... וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג... אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'. • אֱלֹהֵי עוֹלָם – האל הנצחי או אלהי התבל, לפי ישעיהו מ, כח. • מִנַּחַל עֲדָנָיו תִּשְׁתֶּה – השתיה ממי הנחל היוצא מגן עדן כשכר לבני אדם נזכרת בתהלים לו, ח-ט: מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. • יַרְכִּיבְךָ עַל בָּמֳתֵי – יתן לך מעמד מכובד. השיבוץ לקוח מהפסוק הנזכר מישעיהו (נח, יד) וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ... • לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי – יושיע אותך מאלו הרוצים לשפוט אותך. לפי תהלים קט, לא: כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ. • נַפְשְׁךָ תָּלִין בְּטוֹב – משלים אלו לקוחות מפסוקים המתארים את גמולו של ירא ה' (תהלים כה, יב-יג): מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר. נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ. • קֹדֶשׁ הִיא לְשֵׁם ה' – כך נאמר על השבת בשמות לא, יד: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם... • אוֹת הִיא לְעוֹלָם – השבת היא אות וסימן לקשר שבין עם ישראל לאלוהיו. כך נאמר שמות לא, יג: ...אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם וכן במקומות אחרים בתורה. • כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂהוּ – כי ה' עשה את העולם בששה ימים, כפי שנאמר בשמות לא, יז: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ וכן במקומות אחרים בתורה. • כֹּל פָּעַל לְמַעֲנֵהוּ – את הכול יצר ה' לשמו ובשבילו, לפי הפסוק ממשלי טז, ד: כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה. • וַיְכַל בּוֹ מַעֲשֵׂהוּ – ובשבת סיים מלאכתו ומעשיו, לפי האמור בבראשית ב, ב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. • וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב – בצירוף זה נחתם כמעט כל יום מימי בריאת העולם בפרק א' בבראשית. • הִמְצִיא – מצא. • עַל כֵּן בֵּרַך וַיְקַדְּשׁוֹ – ה' ברך וקידש את יום השבת, כפי שכתוב בעשרת הדיברות (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. • לִשְׁמוֹ גַּם לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ – לכבודו. הביטוי לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ מופיע בתהלים ל, ה זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ וכן בתהלים צז, יב. • כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ – השבת מכתירה את ה' כבורא העולם. שיבוץ מופלג הוא מאסתר ו, ח: יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת... וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ. • בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב – כתרו של מי שידוע לכול כטוב. הביטוי לקוח מדברי ר' שמעון בפרקי אבות (ד, יג): שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן. • עַם בְּנֵי אֵל... אֲהוּבִים חֲבִיבִים אֵלָיו – עם ישראל שנקראו משום חביבותם בניו של ה', שכך אמר ר' עקיבא בפרקי אבות (ג, יד): חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד), בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. • אֵל דֵּעוֹת ה' – לפי דבריה של חנה בשירתה (בשמואל א ב, ג) אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. • אַהֲבַת עוֹלָם – לפי האמור בירמיהו לא, ב ...וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. • בִּטְחוּ בוֹ גַם לְווּ עָלָיו – סמכו על ה', ואם אין לכם די צורכי השבת, לוו עבורה, וה' יעזור לכם לפרוע את חובכם, כפי שאמר ר' יוחנן בשם ר' אליעזר בר' שמעון בבבלי (ביצה טו, ע"ב): "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, לוו עלי, וקדשו קדושת היום, והאמינו בי, ואני פורע." • פֹּעַל אִישׁ יַשְׁלִים אֵלָיו – ה' יגמול לאיש כפעלו. • עָלָיו תָּבֹא בִּרְכַּת טוֹב – לפי הפסוק ממשלי כד, כה: וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב. • חֲזַק וְקַוֵּה אֶל ה' – לפי הפסוק מתהלים כז, יד: קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'. • חַסְדּוֹ לְעוֹלָם – שחסדו אינו פוסק. פסוקים רבים במקרא חוזרים על הביטוי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ (ראו למשל ירמיהו לג, יא, תהלים קז, א). • יָשִׁיב בָּנִים לִגְבוּלֵיהֶם – יחזיר את ישראל מגלותם, כפי שמובטח לרחל בירמיהו לא, טז: וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם. • יַטֶּה שַׁפְרִירוֹ עֲלֵיהֶם – יטה עליהם את אהלו הנאה, כלומר יגן עליהם, לפי האמור בנבוכדראצר בירמיהו מג, י: ...וְשַׂמְתִּי כִסְאוֹ מִמַּעַל לָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר טָמָנְתִּי וְנָטָה אֶת שַׁפְרִירוֹ עֲלֵיהֶם. • לְמַעַן יִיטַב לָהֶם בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב – כפי דרשת הפסוק מדברים כב, ז ...לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים בבבלי, קידושין לט ע"ב – "לעולם שכולו טוב", כלומר לעולם הבא. • אִמְצוּ – חזקו. • פְדוּיֵי ה' בְּשִׂמְחַת עוֹלָם תְּשׁוּבוּן צִיּוֹן בְּרִנָּה – גאולי ה' יחזרו לארצם בשמחה ובשירה, כפי המתואר בישעיהו (נא, יא): וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם... • מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֵיכֶם – בעת הגאולה תראו את ה' במלוא הדרו, כפי המתואר בישעיהו (לג, יז): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים. • עֵינֵיכֶם אֶל אֵל תִּשְׁעֶינָה – עיניכם יפנו אל ה'. • גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב – פסוק הוא מתהלים פה, יג: גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ.
|