ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לאל עורך דין וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין לְבוֹחֵן לְבָבוֹת בְּיוֹם דִּין לְגוֹלֶה עֲמֻקוֹת בַּדִּין לְדוֹבֵר מֵישָׁרִים בְּיוֹם דִּין לְהוֹגֶה דֵעוֹת בַּדִּין לְוָתִיק וְעֹשֶׂה חֶסֶד בְּיוֹם דִּין לְזוֹכֵר בְּרִיתוֹ בַּדִּין לְחוֹמֵל מַעֲשָׂיו בְּיוֹם דִּין לְטַהֵר חוֹסָיו בַּדִּין לְיוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת בְּיוֹם דִּין לְכוֹבֵשׁ כַּעְסוֹ בַּדִּין לְלוֹבֵשׁ צְדָקוֹת בְּיוֹם דִּין לְמוֹחֵל עֲוֹנוֹת בַּדִּין לְנוֹרָא תְהִלּוֹת בְּיוֹם דִּין לְסוֹלֵחַ לַעֲמוּסָיו בַּדִּין לְעוֹנֶה לְקוֹרְאָיו בְּיוֹם דִּין לְפוֹעֵל רַחֲמָיו בַּדִּין לְצוֹפֶה נִסְתָּרוֹת בְּיוֹם דִּין לְקוֹנֶה עֲבָדָיו בַּדִּין לְרַחֵם עַמּוֹ בְּיוֹם דִּין לְשׁוֹמֵר אוֹהֲבָיו בַּדִּין לְתוֹמֵךְ תְּמִימָיו בְּיוֹם דִּין |
|
הפיוט 'לאל עורך דין' הוא חלק מ'קרובה', כלומר ממחזור פיוטים גדול הנאמר בקהילות האשכנזיות בחזרת הש"ץ בראש השנה וביום הכיפורים. פיוט זה נקשר אל הפיוט הקודם לו, המשולש 'אאדיר איומה', שבו נמנו והלכו ממליכי ה' השונים – ישראל ומלאכי שמים – במגוון כינויים בסדר אלפא-ביתי. בפיוט 'לאל עורך דין', הנסמך אליו, מתפרטים בסדר אלפא-ביתי כינוייו ותאריו של ה', בהקשר לדין. שורותיו נחתמות במלים 'בדין' ו'ביום דין' לסירוגין. מיקוד זה מגדיר את תחום כינויי האל המופיעים בפיוט – זיקתם של כינויים אלה לכך שה' שופט היא כפולת פנים: חלקם עוסקים בהיותו יודע כל, וחלקם עוסקים במידות החסד והרחמים שלו, שבזכותן, כך מקווה המתפלל, הוא יחרוץ את הדין לטובת נשפטיו. לפי גולדשמידט, פיוט זה נכתב עוד לפני הקלירי. נהגו לומר אותו במנהג אשכנז המערבי רק ביום הראשון של ראש השנה; במנהג צרפת אמרו אותו או פיוט דומה גם ביום השני של ראש השנה ובפולין נוהגים לאומרו ביום הראשון של ראש השנה בשחרית וביום השני שלו במוסף. לגבי יום הכיפורים – במעט קהילות אשכנזיות נהוג לאומרו בתפילת שחרית. |
| • וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ – זוהי חוליית המעבר הקושרת פיוט זה לקודמו, העוסק אף הוא בהמלכת ה'. (ראו ב'על הפיוט'). • עוֹרֵךְ דִּין – מנהל את המשפט, שופט. • לְבוֹחֵן לְבָבוֹת – למי שיודע את המתחולל בלבות האחרים, לפי תהלים ז, י: ...וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק, וראו גם משלי יז, ג. • בְּיוֹם דִּין – ראש השנה (ואולי גם יום הכיפורים, יום חתימת הדין). • לְגוֹלֶה עֲמֻקוֹת – למי שגלויים לפניו המעמקים שבלב האדם, הלשון לפי איוב יב, כב: מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת, וראו גם דניאל ב, כב. • לְדוֹבֵר מֵישָׁרִים – למדבר ביושר, לפי ישעיהו לג, טו: הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע... • לְהוֹגֶה דֵעוֹת – למי שחושב או מבטא דעות, אולי לפי דברי חנה בשירתה בשמואל א ב, ג: ...כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. • לְוָתִיק – רציני, זריז. • וְעֹשֶׂה חֶסֶד – לפי ירמיהו ט, כג: ...כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי... • לְזוֹכֵר בְּרִיתוֹ – זוכר את הברית שכרת עם ישראל, כפי שנאמר במקומות רבים, למשל בתהלים קיא, ה: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ. • לְחוֹמֵל מַעֲשָׂיו – לחומל על ברואיו, כפי שנאמר במלאכי ג, יז: וְהָיוּ לִי אָמַר ה' צְבָאוֹת לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ. • לְטַהֵר חוֹסָיו – למי שמטהר את אלו החוסים והבוטחים בו. • לְיוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת – כפי שנאמר בתהלים צד, יא: ה' יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל. • לְכוֹבֵשׁ כַּעְסוֹ – למי ששולט בכעסו, כפי הלשון הנזכרת פעמיים בבבלי ברכות ז, א הן בתפילתו של ה' על עצמו: "יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים..." והן בברכתו של ישמעאל כלפי הקדוש ברוך הוא: "יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים..." • לְלוֹבֵשׁ צְדָקוֹת – לפי הדימוי המופיע בישעיהו נט, יז: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. • לְמוֹחֵל עֲוֹנוֹת – לסולח לחטאים. • לְנוֹרָא תְהִלּוֹת – לפי שירת הים (שמות טו, יא) מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. לפי ביאורו של רש"י לביטוי זה שם - שיראים מלומר את תהלותיו. • לַעֲמוּסָיו – לישראל, שאותם הוא נושא ועומס על עצמו, כפי שמתואר בישעיהו מו, ג-ד שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם. וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט. • לְעוֹנֶה לְקוֹרְאָיו – כפי שאומר ישעיהו (סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. • לְפוֹעֵל – ליוצר. • לְצוֹפֶה נִסְתָּרוֹת – למי שרואה את הדברים הסמויים מן העין, לפי הפסוק מדברים כט, כח: הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. • לְקוֹנֶה – ליוצר. • לְרַחֵם עַמּוֹ – למרחם על עמו. • לְשׁוֹמֵר אוֹהֲבָיו – לפי תהלים קמה, כ: שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד. • לְתוֹמֵךְ תְּמִימָיו – לעוזר לשלמים עִמו, לפי לשונו של הפסוק מישעיהו מא, י: אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי. |
| כותר |
לאל עורך דין |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור;ימים נוראים;לכל עת;ראש השנה |
| מועד התפילה |
אחר |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
