• רַחֲמָנָא דְּעָנֵי – הרחמן, הקב"ה, מי שעונה, מי שענה. • לַעֲנִיֵּי – לעניים. הן האדם היחיד והן כלל ישראל מדומים כאן לעניים, דלים, שה' עונה לתפילתם, כפי שנאמר בתהלים לד, ז: זֶה עָנִי קָרָא וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ. • עֲנֵינָן – עננו. • לַעֲשִׁיקֵי – [מי שענה /עונה] לעשוקים. • לִתְבִירֵי לִבָּא... לְמַכִּיכֵי רוּחָא – לשבורי לב, לשפלי רוח. ביטויים אלו מופיעים בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל לביטויים המופיעים בפסוק מישעיהו נז, טו ... דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. • לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא – [מי שענה /עונה] לשפלי דעת. • לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה – מי שענה לאברהם אבינו בעת עקדת יצחק בנו. • דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא– מי שענה ליצחק בשעת העקדה, כאשר היה עקוד על גבי המזבח. • לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל – שם ראה יעקב את חלום הסולם, ושם נדר את נדרו, ראו בראשית כח. • דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי – מי שענה ליוסף כאשר היה בבית האסורים (ראו בראשית לט-מא). • לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה – בעימות בין אהרן קרח ועדתו הקטירו אהרן ועדת קרח קטורת במחתות, ולבסוף אהרן עצר את המגפה בעזרת הקטורת שבמחתתו, לפי המסופר בבמדבר טז-יז. • לְפִנְחָס בַּשִּׁטִּים – כאשר פנחס יצא למעשה של קנאות לאחר שהעם חטאו בבעל פעור, לפי המסופר בבמדבר כה. • לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל – במלחמת יריחו, כאשר ישראל עמדו עדיין בגלגל (לפי רש"י לתענית טו ע"א). • לְעֵלִי בָּרָמָה – אולי הכוונה לרמתיים, מקום מגורי אלקנה וחנה. ה' ענה לעלי בכך שפקד את חנה בבנה שמואל, ראו שמואל א א-ב. • לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה – בהמלכתו של שאול, לפי שמואל א י. • וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם – כשהכניס את הארון למקדש (לפי רש"י לתענית טו ע"א). • לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל – לפי המסופר במלכים א יח, אליהו ונביאי הבעל התמודדו סביב השאלה על קרבנו של מי תרד אש משמים. ה' נענה לתפילתו של אליהו וירדה אש על קרבנו בלבד. • לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ – לאחר הסתלקותו של אליהו רבו התפלל אלישע על רפואת מי יריחו המרים, וה' נענה לתפילתו. • לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ – חזקיהו מלך יהודה התפלל לרפואתו ונתרפא ממחלתו, כפי שמסופר בישעיהו לח. • לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה – בעקבות תפילתו של יונה הנביא במעי הדגה הוא הוקא ממנה וניצל, כפי שמסופר ביונה ב. • בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא – בתוך כבשן אש יוקדת, לפי דניאל ג. • לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא – ה' ענה לחנניה מישאל ועזריה שסירבו להשתחוות לצלם, ועל כן לא נשרפו באש הכבשן, כפי שמסופר בדניאל ג. • לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא – לדניאל בגוב האריות.לפי המסופר בדניאל ו, דניאל התפלל לה' מתוך גוב האריות, שאליו הושלך, ותפילתו נענתה. • לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה – ועזר לו לעלות לארץ, כפי שמסופר בראשית ספרו. • לְחוֹנִי בַּמַּעְגָּל – לפי האגדה המסופרת במשנה תענית ג, ח, חוני התפלל בתוך עוגה שעג סביבו, ונשבע שלא יזוז ממנה עד שמשאלת הגשמים תתמלא, וכך היה. • לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי – לצדיקים והחסידים והתמימים. • דִּי בְּכָל דָּר וְדָר – שבכל דור ודור. • רַחֲמָנָא – הרחמן, ה'. • שְׁזִיב – הצל. • פְּרֹק – הושע. • דְּיִתְמְלֵי רַחֲמִין – המתמלא רחמים. • עָלָנָא וְעַל כָּל אַנְשֵׁי בֵיתָנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָחָנָא – עלינו ועל כל אנשי ביתנו ועל כל ישראל אחינו. • וּמֵחֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנָּן – והוציאנו מחשיכה לאורה. • בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא – למען שמך הגדול.
|