audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

שדי אמור נא די

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    תימן - כלל תימן אהרן עמרם
  • 2.
    תימן - כלל תימן בנימין נחום
  • 3.
    תימן - כלל תימן יוחאי עדן
  • 4.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שדי אמור נא די
מעגל השנה לכל עת;שבת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • שַׁדַּי אֱמָר נָא דַּי – על השם "שדי" כשמו של האל דורשים חז"ל: "אני הוא שאמרתי לעולמי די". דרשתם זו נאמרת על הפסוק בבראשית יז, א: ...וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, ועליו אומר רש"י שם: "'אני אל שדי' – אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה, לפיכך התהלך לפני ואהיה לך לאלוה ולפטרון, וכן כל מקום שהוא במקרא פירושו כך, די שלו, והכל לפי הענין". כלומר יש בשם הזה מן ההגבלה מן השמירה (לכן הוא מופיע גם על מזוזות). כאן פונה המשורר אל הקב"ה באותו שם האומר די, ומבקש די לגלות.
    • חוּסָה וְקַבֵּץ אֶת פְּלֵיטָתֵנוּ – רחם על שארית הפליטה בגלות ואסוף אותה אל ארצה.
    • מִי הוּא אֲשֶׁר יִגְאַל – שאלה רטורית – מי עוד יכול לגאלנו אם לא הקב"ה.
    • וּלְמִי יְהֶא מִשְׁפַּט גְּאֻלָּתֵנוּ – ומי הוא זה אשר מחויב ועליו מוטלת המצוה לגאלנו.
    • נוֹחִיל – נקווה.
    • וּלְיִשְׁעֲךָ – לישועתך.
    • אַתָּה גְּאוֹנֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ – עליך גאוותנו ותפארתנו. הלשון לפי תיאור הגאולה בישעיהו ד, ב: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל
    • דּוֹדִי – הקב"ה.
    • וּתְקַע בְּשׁוֹפָר רָב לְחֵרוּתֵנוּ – בקשה זו מופיעה באחת מברכות תפילת העמידה, בשינוי קל: "תקע בשופר גדול לחרותנו". השופר כסמל לחרות ולגאולה מופיע בתיאור הגאולה העתידה בידי ישעיהו (כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם
    • יוֹדוּ לְךָ עַמִּים – בעת הגאולה יכירו כל העמים במלכותו של הקב"ה ויודו לשמו, כפי שמתואר בחזון אחרית הימים של ישעיהו (פרק ב) ומיכה (פרק ד). הלשון כאן לפי תהילים סז, ד: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.
    • דַּלְתֵי רְצוֹנָךְ תִּפְתְּחָה – רצה בנו, פתח שער לתפילותינו.
    • אֲפֵלָתֵנוּ – חשכת הגלות.
    • קוּמָה אֲדוֹן עוֹלָם וְאַל יָעֹז אֱנוֹשׁ – קום לגאול אותנו ואף בן אנוש לא יעז להחציף פניו כנגדך מאחר והכל יודו במלכותך. הלשון על פי דברי דוד המלך בתהלים ט, כ: קוּמָה ה' אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ.
    • טוֹב יוֹם לְהִסְתּוֹפֵף בְּהֵיכַל קָדְשְׁךָ – טוב הזמן בו ניתן יהיה להסתופף בצילו של האל. על פי תהלים פד, יא: כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע.
    • עֲלֵי כִנּוֹר וְתֹף – שני כלי השיר המוזכרים בכמה מקומות במקרא בהקשר של הלל והודאה לה', כמו למשל בתהלים קמט, ג: יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ.
    • בִּלְתְּךָ – מלבדך.
    • אֶשְׁאָלְךָ – אבקשך.
    • לְהַר צִיּוֹן מְקוֹם תִּפְאַרְתְּךָ – לירושלים, מקום המקדש.
    • נִזְבַּח לְפָנֶיךָ זְבִיחוֹתֵינוּ – נקריב לפניך זבחים ועולות. תתחדש עבודת הקרבנות.
    • יָחִיד – הקב"ה.
    • הֲשִׁיבֵנוּ וְנָשׁוּבָה לְךָ – השב אותנו אליך ואז נשוב אליך, כפי שמופיע באיכה (ה, כא): הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
    • אַל יֶחֱרֶה אַפָּךְ – אל תכעס על עמך.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?