ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
עליונים ששו אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת פֵּרוּשׁ עָנְשָׁן וּמַתַּן שְׂכָרָן אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּקוֹת שִׁבְעָתָיִם צְרוּפוֹת כַּכֶּסֶף וּבְחוּנוֹת כַּזָּהָב אֲהוּבִים שְׁמָרוּם עֲמוּסִים חֲקָרוּם בְּכָל לֵב נְצָרוּם בְּחָכְמָה דְּרָשׁוּם אֶת אֵלֶּה תִּזְכָּר לָנוּ אֱלוֹהַּ מָעֻזֵּנוּ וְתֵרָצֶה לָנוּ וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ עֶלְיוֹנִים שָׂשֹוּ וְתַחְתּוֹנִים עָלְזוּ בְּקַבָּלַת תּוֹרָה הַכְּתוּבָה מִסִּינַי [בְּקַבָּלַת כַּלָּה כְּתֻבַּת חָתָן] תֹּאַר כַּלָּה מְאֹד נִתְעַלָּה בְּקַבָּלַת יוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים |
|
הפיוט הזה, המוכר בשם "עליונים ששו" על שום המלים הפותחות את הבית האחרון שלו, שהוא בדרך כלל הבית המושר בפי הקהל, מופיע בסיומו של מחזור פיוטים ארוך, הפותח במלים "אתה הנחלת תורה לעמך". עיקרו של מחזור פיוטים זה הוא רשימת מצוות המנויות בסדר אלפאביתי עולה ויורד, שיועד לאמירה קודם קריאת התורה בחג השבועות. רשימת המצוות אינה ערוכה על פי שום סדר הנראה לעין, והיא מכילה הן מצוות מן התורה הן מצוות שקבעו חכמים. היו שייחסו את הפיוט לר' אליהו הזקן, שהיה גיסו של רב האי גאון, שחיבר פיוט זה בעת שישב בבית האסורים. כיוון שלא היתה לו גישה לספרים, הוא מנה את המצוות שלא לפי סדרן. לא ברור האם היה הפיוט המובא בזה חלק אינטרגרלי של אותה רשימת מצוות, והאם יצא מתחת ידו של אותו מחבר. לאחר רשימות המצוות הפרוזאיות מופיעים כמה טורים חרוזים, ובסופם השורות המושרות. הפיוט המובא בזה מושר או נאמר בקהילות אשכנז מעטות בלבד ואולם הבית האחרון ("עליונים ששו") מושר בהזדמנויות שונות הקשורות לתורה, כגון הקפות שמחת תורה, הכנסת ספר תורה, סעודות חג של שבועות ושל שמחת תורה וכדומה. |
| • שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת – זהו מניין המצוות (עשה ולא תעשה). • אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּקוֹת שִׁבְעָתָיִם צְרוּפוֹת כַּכֶּסֶף – דברי ה' שבתורה טהורים ונקיים מכל סיג. הלשון עפ"י הפסוק בתהלים יב, ז: אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם, שנדרש על התורה (ראו למשל שמות רבה לג, א; ויקרא רבה כו). • וּבְחוּנוֹת כַּזָּהָב – דברי התורה מדויקים ומבוררים כפי שהזהב נצרף היטב. ביטוי דומה מופיע במשלי יז, ג מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה'. • אֲהוּבִים – בני ישראל. • שְׁמָרוּם – שמרו את המצוות. • עֲמוּסִים – כינוי לעם ישראל, שה' עומס ונושא אותם עליו, לפי הפסוקים מישעיהו מו, ג–ד: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם. וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט. • חֲקָרוּם – העמיקו ללמוד את דברי התורה. • בְּכָל לֵב נְצָרוּם – שמרו את דברי התורה בכל לב, לפי הפסוק מתהלים קיט, סט: טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים אֲנִי בְּכָל לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ. • בְּחָכְמָה דְּרָשׁוּם – חיפשו וביקשו בחכמה את התורה, או גם – דרשו דרשות חכמות על התורה,כלשונו של קהלת א, יג: וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה... • אֶת אֵלֶּה – את כל מעשי שמירת התורה והמצוות. • מָעֻזֵּנוּ – מקור כוחנו, מבטחנו. • וְתֵרָצֶה – ותישמע, תקבל ברצון את תפילתנו ותיעתר לנו. • עֶלְיוֹנִים שָׂשֹוּ – המלאכים שמחו. לא מצאתי מקור העניין, וקרובים אליו דברי ר' סימאי בבבלי שבת פח ע"א "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל, קשרו לו שני כתרים: אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע." • וְתַחְתּוֹנִים עָלְזוּ – בני האדם (עם ישראל) שמחו. כתרים אלו, שעטרו המלאכים את ישראל בהר סיני, מכונים "שמחת עולם על ראשם" בהמשך האגדה בגמרא שם. • בְּקַבָּלַת כַּלָּה – כאשר קיבלה כנסת ישראל, הכלה. • כְּתֻבַּת חָתָן – את התורה, שהיא כתובתו של החתן, הקדוש ברוך הוא. • תֹּאַר כַּלָּה – מראה הכלה, כנסת ישראל. • בְּקַבָּלַת יוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים – בקבלת עשרת הדיברות ביום זה. |
| כותר |
עליונים ששו |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבועות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
