• שַׁבָּת הַגָּדוֹל – השבת שלפני חג הפסח. • בּוֹ יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ מִגְדּוֹל – בו ה' הושיע את ישראל (ראו ב'על הפיוט'). הביטוי לקוח משירת דוד בשמואל ב כב, נא: מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. • מָאוֹר הַגָּדוֹל – אור הנס והישועה. • לְבֶן בְּכוֹר – עם ישראל. כך אומר ה' למשה בשמות ד, כב: וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, • רָם וְגָדוֹל – כך תואר העם שישב בכנען בפי המרגלים (דברים א, כח): ...עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם: • שָׁלַח מֹשֶׁה הָאִישׁ גָּדוֹל – ה' שלח את משה לגאול את ישראל. על משה נאמר בשמות יא, ג ...גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם. • וְאַף הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל – אף שהיה זה לעיני המצרים, בעצם היום, כפי שנאמר בשמות יב, מא: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. השיבוץ לקוח מדברי יעקב לרועים על הבאר בחרן מבראשית כט, ז: וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ. • פָּדָה – הושיע. • עַם עָצוּם וְגָדוֹל – כפי שנתברך אברהם, אבי האומה בבראשית יח, יח וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, וכפי שנאמר במקרא ביכורים (דברים כו, ה ונדרש גם בהגדה של פסח): וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. • וַיִּהְיוּ שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל – ישראל פרו ורבו במצרים, כפי שאומרים בעת הבאת הביכורים (דברים כו, ה, מה שנדרש גם בהגדה של פסח): וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. • בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל – בתוך מצוקת הגלות התעוררה הגאולה. השיבוץ לקוח מישעיהו ט, א: הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם. • וַיּוֹצִיאֵם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל – ה' הוציא את ישראל ממצרים לאחר ששאלו משכניהם כלי כסף וזהב, כפי שהובטח לאברהם בברית בין הבתרים (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. • בְּמוֹפְתִים וּבְמוֹרָא גָּדוֹל – בנסים וביראה גדולה, כפי שאומרים מביאי הביכורים בהמשך (דברים כו, ח) וכן נדרש בהגדה: וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים. • בֵּן אֵינֶנּוּ גָּדוֹל – ישראל, שעליהם נאמר בדברים ז, ז: לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים. • וְלֹא תֶּהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל – ואל תעדיף את העמים הגדולים מאתנו. המשורר משתמש בשיבוץ מההקשר המשפטי בויקרא יט, טו: לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. • יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל – סימן ואות לגאולה העתידה, כפי דברי ישעיהו (כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם. • וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל – רומז כנראה ללויתן שאת בשרו עתיד הקדוש ברוך הוא להאכיל לצדיקים, ולהושיבם בתוך סוכת עורו, כפי שמתואר למשל בבבא בתרא עה, ע"א: "א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן...". השיבוץ הוא מיונה ב, א: וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת. • אָשִׁירָה נָּא – הצירוף לקוח מפתיחת משל הכרם בישעיהו ה, א: אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן. • כִּי חַסְדְּךָ עָלַי גָּדוֹל – כפי שנאמר בתהלים פו, יג: כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה. • כִּפְרָת הַנָּהָר הַגָּדוֹל – הוא גבולה של הארץ המובטחת, לפי מה שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים (בראשית טו, יח): ...לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. • מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל – מהו הכעס הגדול של ה' שגרם למצבו של העם. זהו שיבוץ משאלת הגויים לעתיד, כאשר יראו את המכה הגדולה שהוכתה הארץ, (דברים כט, כג): וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה. • אֵחַר אֶת יוֹם הַגָּדוֹל – שעיכב את יום הגאולה. • אִם חֶטְאִי מִנְּשֹׂא גָּדוֹל – האם חטאנו כבד מלסלוח? זהו שיבוץ של שאלת קין לאחר שהרג את הבל (בראשית ד, יג): וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא. • עֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל – גאל אותנו למען שמך. זהו ניסוח הלקוח מדברי יהושע לה' (יהושע ז, ט): וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. • גַּדְלוּ לַה' אִתִּי – רוממו את ה' אתי. זוהי לשון מזמור לד בתהלים (פס' ד) גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. • בֵּיתִי – בית ה'. • גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד בֵּיתִי – לפי הפסוק המדבר בבית שני בספר חגי ב, ט: גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה' צְבָאוֹת. • תִּסּוֹב – תסתובב, כלומר תשוב אלי. • תֶּרֶב – תרבה. • תִּסּוֹב תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי – השיבוץ לקוח מתהלים עא, כא תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי וְתִסֹּב תְּנַחֲמֵנִי. • וַתֵּלֶךְ הָלוֹך וְגָדוֹל – כפי שנאמר על דוד בשמואל ב ה, י: וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ. • עוֹשֶׂה אֵין חֵקֶר גְּדוֹלוֹת – ה' עושה דברים כה גדולים, שאין להגיע לחקרם, לפי האמור באיוב ה, ט: עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. • לְךָ ה' הַגְּדֻלּוֹת – לפי דברי הימים א כט, יא: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. • מַסּוֹת – נסים. • לְעַם קָטֹן – עם ישראל הקטן במספרו, כפי שנאמר בדברים ז, ז: לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים. • וְשֵׁם גָדוֹל – לעם ישראל יהיה שם גדול וחשיבות רבה בעתיד. ביטוי זה מופיע גם בהבטחת ה' לדוד (שמואל ב ז, ט): וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
|