ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מהללך / ר' מרדכי עבאדי מַהֲלָלָךְ וְרֹב גָּדְלָךְ אֵין לוֹ תַּכְלִית קֵצֶה וָסוֹף אֵין גַּם אֶחָד יַעֲרוֹךְ לָךְ הַלֵּל גָּמוּר עַד לְאֵין סוֹף וּמִי הָאִישׁ לִבּוֹ הָלוֹךְ יַזְכִּיר תְּהִלּוֹת ה' רְקִיעֵי עֲרָבוֹת מְכוֹן מְעוֹן זְבוּל גַּם שְׁחָקִים רָקִיעַ אַחֲרוֹן תִּכּוֹן נִכְסָפִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים עֲדֵי כָל אִישׁ הִנּוֹ נָכוֹן יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל לַה' דּוֹמָמִים כְּרוּבִים אִישִׁים חַיּוֹת אוֹפַנִּים חַשְׁמַלִּים מַלְאֲכֵי מָרוֹם תַּרְשִׁישִׁים שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ וְאֶרְאֶלִּים עַד כִּי שׁוֹאֲלִים וְדוֹרְשִׁים קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' כּוֹכָבִים שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ וְגַם שְׁאָר כּוֹכְבֵי לֶכֶת חַיְתוֹ שָׂדַי עוֹף פּוֹרֵחַ כָּל אַחַת שִׁיר הִיא עוֹרֶכֶת יַחַד כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ יְהַלְלוּ שֵׁם ה' יוֹדוּךָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים חַי חַי כָּמוֹנִי יוֹדֶךָ יְהַלֶּלְךָ כָּל הַיָּמִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ נָאוָה קֹדֶשׁ בֵּית ה' עַבְדֵי הָאֵל יוֹדוּ לִשְׁמוֹ כִּי צְדָקָה עִמָּם עָשָׂה וַיִּבְרָא הָאָדָם בְּצַלְמוֹ לְהוֹדוֹת לוֹ פָּנִים נָשָׂא וּמִכָּל מַלְאָךְ הִקְדִּימוֹ לְזַמֵּר לְשֵׁם ה' |
| שיר משירת הבקשות של יהודי חאלב. המשורר מצייר פה תמונה מרהיבה של שירה אדירה לה' - מי לא נמצא כאן - רקיע, ערבות, מכון, מעון, זבול, שחקים, כרובים, אישים, חיות, אופנים, חשמלים, מלאכי מרום, תרשישים, שרפי קדש, כוכבים, שמש, ירח, כוכבי לכת, חיות ועופות - כולם כולם מהללים לאל. אבל את הרשימה המפוארת הזו פותח וגם חותם - האדם. בתחילת השיר הוא מבטא את חוסר יכולתו של האדם להלל ולשבח את רוב גודלו של האל ובסופו של השיר הוא מודה לו על האפשרות שניתנת לאדם, על אף כל קטנותו ומוגבלותו - להלל ולזמר לקב"ה. התחושה היא של תהליך שעובר המשורר. מנקודת מוצא של תחושת קטנות, לא רק למול האל אלא גם מול ברואיו - הרקיע והכוכבים, המלאכים, החיות והעופות, עד להכרה בכוחו של האדם החי לומר שירה, כוח שהוא כמו מתנה שניתנה לאדם. הלחן תואם את המהלך הנפשי שעובר המשורר. הוא מגיע לשיא במלים - לְהוֹדוֹת לוֹ פָּנִים נָשָׂא, שמושרות בדרך כלל כשירת מענה בין החזן לקהל. החזן שר: לְהוֹדוֹת לוֹ - והקהל משיב: פָּנִים נָשָׂא. |
| • מַהֲלָלָךְ – השבח וההלל אודותיך. • אֵין לוֹ תַּכְלִית קֵצֶה וָסוֹף – גדולת האל היא אינסופית, כלשון המשורר בתהלים קמה, ג: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. • אֵין גַּם אֶחָד יַעֲרוֹךְ לָךְ – אין אחד בעולם שיוכל לערוך לך שירות ותשבחות כראוי לך. • וּמִי הָאִישׁ לִבּוֹ הָלוֹךְ – מי האיש שיוכל למנות כל מעשיך ותהילותיך. • רְקִיעֵי עֲרָבוֹת מְכוֹן... – לאחר שפתח המשורר בכך שיכולת האדם להלל לאל היא מוגבלת ומצומצמת מאד, הוא מונה מכאן ואילך את כל המבקשים לשבח לאל, מהרקיע ומטה. כאן מוזכרים שמות הרקיעים כפי שהם מופיעים בתלמוד הבבלי (חגיגה יב, ע"ב): "ר"ל אמר שבעה [רקיעים] ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות". • רָקִיעַ אַחֲרוֹן תִּכּוֹן – מהרקיע הראשון עד הרקיע האחרון כולם נכונים ומוכנים ומשתוקקים להתחיל לשבח לאל. • עֲדֵי כָל אִישׁ הִנּוֹ נָכוֹן – עד שכל איש בישראל יהיה מוכן. • יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל לַה' – ואז ישירו כולם וישבחו לאל. • כְּרוּבִים אִישִׁים... – כל אלו הם כתות שונות של מלאכים, כמובא למשל בזוהר חדש, פרשת יתרו (נה, ב): "...וסליק לעשר דאינון אראלי"ם, שרפים, חשמלים, שנאנים, תרשישים, אופנים, אלהים, אישים, חיות, בני אלהים...". כולם כביכול דוממים ושותקים. • עַד כִּי שׁוֹאֲלִים וְדוֹרְשִׁים – וממתינים לזמן בו יוכלו לומר את שבחם של ישראל. או גם: ממתינים לישראל המדישים את ה' כדי להצטרף אליהם. ברקע הדברים כאן המשכו של המאמר התלמודי [חגיגה יב, ע"ב) על הרקיעים שהובא לעיל: מעון, שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות [מחשות, שותקות] ביום מפני כבודן של ישראל [שכן אז ישראל משבחים לאל] שנאמר [תהלים מב] 'יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירֹה עמי'...". • קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' – כשם שהתרומה היא ראשית היבול והיא מוקדשת לאל ולכהנים וכל האוכל ממנה מות יומת, כך ישראל קדושים לה', מכל אומות העולם. כפי שנאמר בירמיהו, ב, ג: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם ה'. • כּוֹכָבִים שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ... – המשורר יורד אל מתחת לרקיע, וממשיך למנות את הברואים האומרים שירה לפני האל. • חַיְתוֹ שָׂדַי עוֹף פּוֹרֵחַ – חיות השדה והעופות. הביטוי חיתו שדי מופיע בתהילים קד, יא: יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. גם שם מדובר על נפלאות הבריאה. הביטוי עוף פורח לא מוזכר במקרא, אך מופיע פעמים רבות במשנה ובתלמוד. • כָּל אַחַת שִׁיר הִיא עוֹרֶכֶת– כל אחד ואחד מן הברואים הללו אומר שירה לפני האל. • יוֹדוּךָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ – כל הברואים והנבראים, כולם מודים ומהללים. עפ"י תהילים קמה, י: יוֹדוּךָ ה' כָּל–מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה. • וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים – ערום במשמעות של חכם, הנזהר בלשונו. שיבוץ מאיוב טו, ה: כִּי יְאַלֵּף עֲוֹנְךָ פִיךָ וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים (שם מדובר על משמעות שונה לגמרי, מלשון ערמה). • חַי חַי כָּמוֹנִי יוֹדֶךָ – כל עוד אני חי אודך ואהללך, כשם ששאר החיים מודים. מילים אלו לקוחות מהתפילה שנשא חזקיהו המלך לאחר שהתבשר שה' נענה לתפילתו (ישעיהו הנביא הודיע לו כי נגזרה עליו מיתה והוא בכה והתפלל אל ה' ואז הוסיף לו ה' 15 שנות חיים): חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ (ישעיהו לח, יט). • נָאוָה קֹדֶשׁ בֵּית ה' – בבית ה' הנאה. עפ"י תהילים צג, ה: עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ ה' לְאֹרֶךְ יָמִים. • כִּי צְדָקָה עִמָּם עָשָׂה וַיִּבְרָא הָאָדָם בְּצַלְמוֹ – בריאת האדם בצלם אלוקים היא החסד והצדקה שעשה האל עם האדם. • לְהוֹדוֹת לוֹ, פָּנִים נָשָׂא – האל נושא פנים לאדם המבקש להודות לו, ומעדיפו על פני שאר הברואים ואפילו על פני מלאכי מרום, כפי שהוא כותב בשורה הבאה: • וּמִכָּל מַלְאָךְ הִקְדִּימוֹ לְזַמֵּר לְשֵׁם ה'– האל מעדיף את שירתו של האדם, עם כל חולשותיו, על פני שירת המלאכים עם כל גדולתם ותפארתם. בכך, ברעיון המרכזי של השיר, חותם המשורר את הפיוט. |
| כותר |
מהללך |
|---|---|
| מעגל השנה |
שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
