ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
כוכב צדק / ר' דוד בוזגלו כּוֹכָב צֶדֶק לַדּוֹרוֹת זָרַח אוֹרוֹ אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם בִּבְנֵי דוֹרוֹ אֲשֶׁר בַּאֲבִיב שְׁנוֹתָיו הִכִּיר בּוֹרְאוֹ וַיַּרְא שָׁם בִּמְאוֹרוֹתָיו אֶת מִשְׁטָרוֹ זָקֵן יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה לֹא שַׂר צָבָא וְעִם שׁוֹלְפֵי חֲרָבוֹת זִכְרוֹ לֹא בָא אַךְ לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת נַפְשׁוֹ תָאֲבָה וּלְלַמְדָם אֶת לִקְחוֹ מִדֵּי עָבְרוֹ וְהִנֵּה הוּא כְאַרְיֵה מִתּוֹךְ יַעַר וְעִם קוֹמֶץ אֲנָשִׁים מְעַט מִזְּעָר מוּל אַרְבָּעָה מְלָכִים קָפַץ נִסְעָר וְאֶת חַרְבָּם שָׂם לְאַל בַּעֲפָרוֹ וּבְיוֹם בֶּן כּוּשׁ הִשְׁלִיכוֹ אֶל כִּבְשָׁנוֹ יָרַד מַלְאָךְ אֶל תּוֹכוֹ וְצִנְּנוֹ כִּי שָׁם שָׂם לוֹ אֵל שַׁדָּי בְּבִטְחוֹנוֹ אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם בִּבְנֵי דוֹרוֹ (בָּרוּךְ זִכְרוֹ) |
| פיוט זה סובב סביב דמותו של אברהם. הוא פותח ומסיים בייחודו של אברהם בדורו - לפי המדרש, אברהם כונה 'אברהם העברי' משום שכל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני. הפייטן משתמש במדרשים הרבים אודות אברהם וטווה מהם את פיוטו, בתארו את ייחודו של אברהם, החל מהאופן שבו הכיר את בוראו בילדותו, דרך תעוזתו לצאת למלחמה כנגד ארבעת המלכים, ועד תיאור הנסים שאירעו לו במלחמה זו ובכבשן האש, לתוכו הושלך בשל התעקשותו על אמונתו. |
| • כּוֹכָב צֶדֶק לַדּוֹרוֹת זָרַח אוֹרוֹ – את הפסוק מישעיהו (מא, ב): מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ, מבאר תרגום יונתן כמתייחס לאברהם (ראו גם בבלי בבא בתרא טו, ע"א), שכן ה' עורר את אברהם לצאת מארצו ומולדתו שבמזרח אל הארץ שבה ניצח מלכים. הפייטן מפרש את המלה צדק ככוכב צדק מאיר, כנראה בעקבות בראשית רבה ב, ג: "אמר הקב"ה: עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה? תבא האורה – 'ויאמר אלוהים יהי אור' - זה אברהם, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא) 'מי העיר ממזרח צדק' וגו' - אל תקרא העיר אלא האיר". הפסוק מישעיהו נדרש בבראשית רבה מג, ג גם על יציאת אברהם למלחמה כנגד ארבעת המלכים, שתתואר בהמשך. • אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם בִּבְנֵי דוֹרוֹ – בדורו היה אברהם היחיד שלא עבד עבודה זרה. זהו שיבוץ מיחזקאל לג, כד: בֶּן אָדָם יֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים לֵאמֹר אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ... • אֲשֶׁר בַּאֲבִיב שְׁנוֹתָיו הִכִּיר בּוֹרְאוֹ – בצעירותו. בבבלי נדרים לב ע"א ובבראשית רבה ל, ח נאמר "בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו". • וַיַּרְא שָׁם בִּמְאוֹרוֹתָיו אֶת מִשְׁטָרוֹ – באמצעות גרמי השמיים הכיר בשלטונו של הקב"ה. לפי המסופר בזהר ח"א פו ובבית המדרש ב, יצא אברהם בגיל שלוש מן המערה וחשב לעבוד לשמש, שכן ראה את שלטונה ביום. כיוון ששקעה וזרחה תחתיה הלבנה, חשב לעבוד את הירח. כשעמד על חילופי שלטונם, אמר "אין ביד אלו כח. אדון יש עליהם אליו אתפלל ואליו אשתחווה". • זָקֵן יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה – כך מתואר אברהם בבבלי יומא כח, ע"ב. • לֹא שַׂר צָבָא וְעִם שׁוֹלְפֵי חֲרָבוֹת זִכְרוֹ לֹא בָא – אברהם לא נחשב ולא היה איש מלחמה. • אַךְ לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת נַפְשׁוֹ תָאֲבָה - לפי חז"ל אברהם השתוקק לאסוף אנשים וללמדם דעת ה', למשל בספרי ואתחנן ז נאמר על הפסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן" – "מלמד שהיה אברהם אבינו מגיירם ומכניסן תחת כנפי השכינה". • וּלְלַמְדָם אֶת לִקְחוֹ מִדֵּי עָבְרוֹ – לפי חז"ל, אברהם קרא בשם ה' ולימד את תורתו בכל מקום ששם עבר (ראו סוטה י, ע"ב). ייתכן שהמשורר דורש את כינויו של אברהם "אברהם העברי" – שהיה עובר ממקום למקום. • הוּא כְאַרְיֵה מִתּוֹךְ יַעַר – אברהם יצא לקראת אויביו כאריה הבא לתקוף את טרפו מן היער. מקור הדימוי בירמיהו ה, ו עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף... • וְעִם קוֹמֶץ אֲנָשִׁים מְעַט מִזְּעָר – אברהם יצא לקרב בלווית מעט אנשים. בבראשית יד, יד נאמר: וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת. ואולם לפי תרגום יונתן לפסוק זה, וכן לפי מימרה מבבלי נדרים לב, ע"א המובאת ברש"י, התלווה אליו אליעזר לבדו, ו-318 הוא מניין הגימטריה של שמו. • מוּל אַרְבָּעָה מְלָכִים קָפַץ נִסְעָר – אברהם יצא בעוז למלחמה נגד ארבעת המלכים, אמרפל, אריוך, כדרלעמר ותדעל (ראו בראשית יד). • וְאֶת חַרְבָּם שָׂם לְאַל – כשאברהם גבר על המלכים, הוא כביכול ביטל את חרבותיהם. • וְאֶת חַרְבָּם שָׂם לְאַל בַּעֲפָרוֹ – במדרש בראשית רבה מג, ג דורש ר' יהודה את הפסוק שהובא בראשית הביאור מישעיהו מא, ב מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק... וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ ואומר שאברהם היה משליך על המלכים עפר, והוא נעשה עליהם כחרבות. • בֶּן כּוּשׁ – נמרוד. לפי בראשית י, ח נמרוד היה בן כוש. • וּבְיוֹם בֶּן כּוּשׁ הִשְׁלִיכוֹ אֶל כִּבְשָׁנוֹ – על פי המדרש (בראשית רבה לח, יג, וכן בבבלי עירובין נג, ע"א ופסחים קיח, ע"א) מסופר שנמרוד הפיל את אברהם לתוך כבשן האש. • יָרַד מַלְאָךְ אֶל תּוֹכוֹ וְצִנְּנוֹ – לפי בבלי פסחים קיח, ע"א, בשעה שהפיל נמרוד את אברהם לתוך כבשן האש ירד גבריאל המלאך אל הכבשן לצננו, כדי להציל את אברהם. • כִּי שָׁם – בכבשן. • שָׂם לוֹ אֵל שַׁדָּי בְּבִטְחוֹנוֹ – בבראשית רבה לח, יג, מסופר על הנסיבות שהביאו להשלכת אברהם לכבשן האש. מסופר שם שנמרוד השליך אותו לאש בעקבות ויכוח תיאולוגי: נמרוד הציע לאברהם לעבוד את האש. אמר לו אברהם: אם כך, נעבוד למים המכבים את האש... אם כן, נעבוד לענן הנושא את המים... נעבוד לרוח המפזר את העננים... נעבוד לאדם הנושא את הרוח. וכשעייף נמרוד מן הויכוח, אמר לאברהם: "אני איני משתחווה אלא לאוּר [=לאש], הרי אני משליכך בתוכו, ויבוא אלוה שאתה משתחווה לו ויצילך ממנו". • שָׁם שָׂם לוֹ – שיבוץ משמות טו, כה: שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. ומעניין שאף שם הדברים בהקשר של נסיון. • אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם בִּבְנֵי דוֹרוֹ – אברהם היה יחיד בדורו, לפי הפסוק שהובא לעיל מיחזקאל לג, כד אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם. חריגותו של אברהם מתבטאת גם בדרשת ר' יהודה בכינוי "אברהם העברי" – " כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בראשית רבה מב ח). |
| כותר |
כוכב צדק |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
