ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אָשַׁמְנוּ מִכָּל־עָם, בֹּשְׁנוּ מִכָּל־גּוֹי גָּלָה מִמֶּנּוּ מָשׂוֹשׂ, דָּוֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵינוּ הָחְבַּל אֶוְיֵנוּ, וְנִפְרַע פְּאֵרֵנוּ זְבוּל מִקְדָּשֵׁנוּ, חָרֵב בַּעֲוֹנֵינוּ טִירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה, יְפִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים, כֹּחֵנוּ לְנָכְרִים לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ, מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט מִמֶּנּוּ נָתְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ, סָבַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פּוֹרֵק אֵין מִיָּדָם צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ, קְרָאנוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ רָחַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ, תָּעִינוּ כַצֹּאן וְאָבַדְנו וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ, וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ |
|
פיוט זה הוא וידוי קדום שנזכר כבר ב'סדר האשמורות' שבסדר רב עמרם גאון שלפנינו (אם כי רק בחלק מכתבי היד). הוא נאמר במסגרת הסליחות בחודש אלול וכן בסליחות שבחזרת הש"ץ ביום הכיפורים. בפועל, משמש הוידוי הזה כפתיחה לוידוי הרגיל (או לוידוי המפורט). מיוחד הוא וידוי זה שאין בו פירוט של החטאים, אלא קביעה כללית, נחרצת וקשה: "אָשַׁמְנוּ מִכָּל־עָם!", ולאחר מכן מפרט הפייטן את תוצאותיה של אשמה זו: |
|
• אָשַׁמְנוּ מִכָּל־עָם -אשמנו יותר מכל העמים, ולפיכך: בֹּשְׁנוּ מִכָּל־גּוֹי - כיסתנו בושה וכלימה יותר מכל עם אחר. |
| כותר |
אשמנו מכל עם |
|---|---|
| מעגל השנה |
סליחות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• אָשַׁמְנוּ מִכָּל־עָם -אשמנו יותר מכל העמים, ולפיכך: בֹּשְׁנוּ מִכָּל־גּוֹי - כיסתנו בושה וכלימה יותר מכל עם אחר.
• גָּלָה מִמֶּנּוּ מָשׂוֹשׂ - השמחה גלתה מאיתנו בעקבות פשעינו, מלשון הכתוב (ישעיהו כד, יא): "גָּלָה מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ".
• דָּוֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵינוּ - אין ללבנו מנוח מכאב דאגתו מפאת חטאינו, ע"פ איכה א, כב: "כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי".
• הָחְבַּל אֶוְיֵנוּ - נחבל המקום שאותו איוה ה' למושב לו, דהיינו בית המקדש, ע"פ תהלים קלב, יג: "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ "
• וְנִפְרַע - נסתלק (ראה ויקרא י, ו ומשלי כט, יח). פְּאֵרֵנוּ - בית המקדש ככתוב (ישעיהו סד, י): בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה", וכן (ישעיהו ס, ז): "וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר".
• זְבוּל מִקְדָּשֵׁנוּ - ע"פ מלכים א' ח, יג: "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים" והוא- חָרֵב בַּעֲוֹנֵינוּ.
• טִירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה - בית המקדש הפך לשומם (הלשונות ע"פ תהלים סט, כו וצפניה ב, טו)
• יְפִי אַדְמָתֵנוּ - החלק היפה באדמתנו, היא ירושלים והמקדש (ראה תהלים מח) הלך לְזָרִים - דהיינו נכנסו במקדש זרים כמו שנאמר באיכה א, י: "כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ". כֹּחֵנוּ לְנָכְרִים - מה שעמלנו ובנינו לקחו הנוכרים, הלשון ע"פ משלי ה, י: "פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי".
• לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ - הגויים עשקו מאיתנו את מה שעמלנו, בנינו וגידלנו, כמתואר בקללות שבספר דברים (כח, לא): "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ וְלֹא יָשׁוּב לָךְ צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ וְאֵין לְךָ מוֹשִׁיעַ"
• מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט מִמֶּנּוּ - מלשון הכתוב: "אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה" (ישעיהו יח, ב), והכוונה כאן שעמלם של ישראל ממושך ומורט מהם, כלומר תלוש וגזול מהם (מחזור אהלי יעקב).
• נָתְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ, סָבַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ - התגשמו בנו הקללות האמורות בדברים כח, מח: "וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ ה' בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ".
• עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פּוֹרֵק אֵין מִיָּדָם - צלע זה הוא שיבוץ שלם של פסוק מאיכה ה, ח. והכוונה שבגלות משלו בנו הבזויים שבאדם, העבדים של הגויים, ואין מי שיפדה אותנו מהם (ראה פרוש מהר"ם אלשיך, שם).
• צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ, קְרָאנוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, רָחַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ - נתגשם בנו מה שנאמר בתורה (דברים לא,יז-יח): "וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה: וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים".
• שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ - עזבנוך (ראה רות א, טז) ולכן תָּעִינוּ כַצֹּאן וְאָבַדְנו - הלכנו לאיבוד כצאן אאשר אין להם רועה, ע"פ ישעיהו נג, ו: "כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַה' הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ".
• וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ - ועם כל שארע לנו, עדין לא שבנו אליך בתשובה באמת, ועדיין אנו חוטאים
• וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ, וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ - ואם כן איך נוכל לבוא לפניך בעזות פנים ובקשיות עורף: לוֹמַר לְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
