audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

יהמה לבבי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    תורכיה - תורכיה כללי מזרח-מערב
  • 2.
    תורכיה - תורכיה כללי שמואל בנארויה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יהמה לבבי
מעגל השנה שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יֶהְמֶה לְבָבִי – לבי כואב, הומה מצער, לפי ירמיהו ד, יט: מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַעַתְּ נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה.
    • בִּרְאוֹתִי – כשאראה.
    • צָרִי יִלְטֹשׁ עֵינָיו נֶגְדִּי – את אויבי המחדד את מבטו נגדי, לפי איוב טז, ט: אַפּוֹ טָרַף וַיִּשְׂטְמֵנִי חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו צָרִי יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי.
    • שִׁנָּיו יַחֲרֹק – לפי תחילת הפסוק הנ"ל. חריקת שיניים היא סימן של שנאה ובוז.
    • גַּם יִסְעַר – בא כרוח סערה.
    • לְהָפִיץ הֲמוֹן גְּדוּדִי – לפזר אותי בין העמים. וגם - לפזר את חיילי הרבים.
    • חִישׁ – מהר.
    • עֲנֵנִי נוֹרָאוֹת – אנא עשה עמי נס, ענה לי באמצעות נִסֶיך מטילי היראה, לפי תהלים סה, ו: נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים.
    • אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת – כינוי לה'.
    • עַד מָתַי קֵץ פְּלָאוֹת – מתי יגיע הסוף המופלא והבלתי ידוע? לפי השאלה המוזכרת בדניאל יב, ו: עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת.
    • אֶשְׂמַח יָגֵל כְּבוֹדִי – לפי תהלים טז, ט: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
    • שָׁמָּה – שם.
    • שַׁמָּה לְשַׁמָּה שָׁמַנִי – הפך אותי לשממה. המשורר מכפיל את המילה שַׁמָּה ומעצים בכך את תיאור החורבן, על דרך שאומרים "לא השאיר אבן על אבן". עפ"י האמור בירמיהו כה, ט: וְהַחֲרַמְתִּים וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם.
    • וְגִלָּה אַבְנֵי יְסוֹדִי – מעוצמת החורבן יתגלו אבני היסוד, לפי חזון החורבן של שומרון שנשא מיכה (א, ו): וְשַׂמְתִּי שׂמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה.
    • אֹמֶר אָמַר – החליט וגזר, לפי איוב כב, כח: וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.
    • לְבַלַּע עִיר – להשמיד עיר, לפי שמואל ב כ, יט: אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת ה'.
    • נַחֲלַת צְבִי הוֹדִי – ארץ רצויה, של תפארת והוד. עפ"י ירמיהו ג, יט: ...וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם...
    • חַלֵּץ נָא – אנא הצל.
    • עֶבֶד שָׁדוּד – כינוי לעם ישראל הנשלט בידי האומות בגלות.
    • יַרְתִּיחַ כְּסִיר וָדוּד – הרותח, כנראה מכאב, כמו סיר ודוד המונחים על האש, לפי דברי איוב על הלויתן (מא, כג): יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה.
    • צוּר – סלע, כינוי לה'.
    • בְּךָ אָרוּץ גְּדוּד – בעזרתך ארוצץ גדוד של אויבים, לפי תהלים יח, ל: כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר.
    • רְדִיד תִּפְאַרְתִּי מֵעָלַי הִפְשִׁיט – האויב הסיר את בגדי המפואר, לפי התמונה המתוארת בשיר השירים ה, ז: מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.
    • גַּם כְּתֹנֶת בַּדִּי – גם את כתונת הבד שלי הסיר.
    • שֵׁרֵשׁ שָׁרָשַׁי – עקר את שורשי.
    • וְנֵצֶר מַטָּעַי – עקר מנטיעתו גם את הנצר, הצומח מן השורש לצד הגזע. ישראל נקראים נצר מטעי בישעיה ס, כא: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר, כלומר הקב"ה עצמו נטע אותם והם ענפים של נטיעותיו.
    • אַף קָטַף בַּדִּי – גם קטף את הענף שלי.
    • אָנָּא שׁוּר שִׁיר דַּכָּא – בבקשה הסתכל ופנה אל שירו של האיש, העם, המדוכדך והמושפל.
    • אֶנְאַק נַאֲקַת חָלָל – אשמיע זעקות מוות, לפי יחזקאל ל, כד: וְחִזַּקְתִּי אֶת זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל וְנָתַתִּי אֶת חַרְבִּי בְּיָדוֹ וְשָׁבַרְתִּי אֶת זְרֹעוֹת פַּרְעֹה וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל לְפָנָיו.
    • שַׂק אֶתְפֹּר עֲלֵי גִלְדִּי – אכסה את צלקת פצעי בשק, לפי איוב טז, טו: שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי.
    • חַדֵּשׁ כִּימֵי קֶדֶם – השב את כבודי כמו שהיה בימים עברו, לפי איכה ה, כא: הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
    • עֲטֶרֶת קָדְקֳדִי – כתר, עטרת ראשי. והכוונה לבית המקדש.
    • כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַלָּה תַּעְדֶה עֶדִי – הכבוד שיושב אלי יהיה כפארו של החתן וכתכשיטיה של הכלה, לפי ישעיהו סא, י: שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.
    • לְךָ אֶתְחַנֵּן בְּמוֹ פִי – אתחנן אליך מתוך פי, לפי דברי איוב (יט, טז): לְעַבְדִּי קָרָאתִי וְלֹא יַעֲנֶה בְּמוֹ פִי אֶתְחַנֶּן לוֹ.
    • כַּאֲשֶׁר בִּימֵי חָרְפִּי – כמו שהיה בימי הקודמים, לפי איוב כט, ד-ה: כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי: בְּעוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי סְבִיבוֹתַי נְעָרָי.
    • מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי תּוֹפִיעַ – תופיע מציון הכלולה ביופי, לפי תהלים נ, ב: מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ.
    • לָתֵת נִרְדִּי – לתת את ריחי הטוב, לפי שיר השירים א, יב: עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?