audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

ירחיק נדוד דוד נעמן

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • פיוט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    כורדיסטן - זאכו ברוך מזור
  • 2.
    סוריה - דמשק חזנים מקהילת שערב בניימין
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ירחיק נדוד דוד נעמן
מעגל השנה מוצאי שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יַרְחִיק נְדוֹד – ירחיק בנדודיו ובנסיעתו ממני. ע"פ תהלים (נה, ח): "הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד, אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה".
    • דּוֹד – אהוב. דמות הדוד במגילת שיר השירים; משל לקדוש ברוך הוא.
    • נְדוֹד דּוֹד – צימוד, היוצר משחק לשוני המבוסס על הצליל הדומה של שתי המלים.
    • נַעֲמָן – נעים, יפה. ע"פ ישעיה (יז, י): "עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ".
    • וַאֲנִי בִלְתּוֹ כְּמוֹ אַלְמָן – האהובה בלי הדוד (בנמשל: עם ישראל בלי אלוהיו) דומה לאלמן, איש ששכל את אשתו. ההתייחסות לעם ישראל כאלמן (אומנם על דרך השלילה) מופיעה בירמיה (נא, ה): "כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו".
    • לָשׁוּב עִמִּי לִי הִבְטִיחַ וְהִנֵּה אֵחַר רַב זְמָן – הדוד הבטיח לאהובה לשוב אליה, אך זמן רב עבר והוא עדיין לא הגיע. הקדוש ברוך הוא הבטיח לגאול את ישראל, אך הגאולה מבוששת לבוא.
    • לָשׁוּב עִמִּי – מעניין כאן הניסוח "לשוב עם", ולא "לשוב אל": משמע שביחד, גם הדוד וגם האהובה יחזרו יחדיו אל מקום מסוים. גם השכינה (המייצגת את הדוד) וגם עם ישראל (המגולם כאן בדמות האהובה) עתידים לחזור יחד לארץ ישראל עם בוא הגאולה.
    • שָׁאפְתִּי נְשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דּוֹדָיו – התאוויתי לנשיקותיו, כי אהבתו אלי טובה. ע"פ שיר השירים (א, ב): "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן".
    • אֲהוֹדֶנּוּ – אודה לו. ע"פ תהלים (כח, ז): "ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי, בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ".
    • וְאַנְוֵהוּ – ע"פ שירת הים, בשמות (טו, ב): "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ". שם המילה 'אנוהו' נתפרשה בכמה אופנים. נדמה שהאופן המתאים לפרש כאן את המילה הוא: ואהלל אותו, אספר בשבחו; או לחילופין: אתנאה לפניו, אתייפה לפניו.
    • בְּשִׁיר יִנְעָם כְּצוּף וּמָן – בשיר טוב ומשובח, כמו שהצוף והמן (המאכל שירד לבני ישראל במדבר מן השמיים) משובחים בטעמם. טעם המן היה "כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות טז, לא). הצירוף "צוף ומן" מופיע בשירים ובפיוטים נוספים, למשל בשירו של ר' אברהם אבן עזרא, "קוראי מגילה": "גַּם בְּחִכְּךָ שִׂים צוּף וּמָן דְּבַר הָמָן".
    • רָבַצְתִּי אֲנִי יוֹנָתוֹ בְּחֵיק אֲדֹנִים זוּלָתוֹ – אני, אהובתו המשולה ליונה, שכבתי אצל אחרים מלבדו. דמות הרעיה מכונה בשיר השירים בכמה מקומות "יונה".
    • אַלּוּפִי עָזַב בֵּית שִׁבְתּוֹ – מלכי, אישי האהוב, עזב את הבית. הקב"ה עזב את ארץ ישראל כביכול. דומה ללשון הכתוב (ירמיה ג, ד): "אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה".
    • אלוף – מלך, שר, אדון, ראש שבט, בעל.
    • וַאֲנִי בְּיַד אַלּוּף תֵּימָן – ואני מוחזקת אצל מישהו אחר, אלוף תימן – אחד מהשבטים או ראשי השבטים של ממלכת אדום: "אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן" (בראשית לו, טו). נשמע שאותו איש מחזיק בה בכוח הזרוע. הדמות של אלוף תימן מייצגת במסורת את שלטון הגויים, בפרט שלטון רומי והנצרות.
    • אַלּוּפִי עָזַב בֵּית שִׁבְתּוֹ וַאֲנִי בְּיַד אַלּוּף תֵּימָן – צימוד, משחק לשוני עם המילה 'אלוף', המכוונת פעם אחת אל דמות הדוד האהוב, ופעם אחרת, להבדיל, אל הדמות ההפוכה – אל דמות מלכות הגויים המשעבדת.
    • אֶל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ שָׁאַלְתִּי – שאלתי את האנשים שפגשתי בשיטוטי בדרכים. נראה שהאהובה משוטטת בחיפושים אחרי בעלה, כמו שעושה הרעיה בשיר השירים (ג, ב): "אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי – בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו". הביטוי "עוֹבְרֵי דֶרֶךְ" מוזכר כמה פעמים במקרא, ובפרט במגילת איכה (א, יב): "לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי". עוברי הדרך כאן, כמו השומרים בשיר השירים, מייצגים את אומות העולם.
    • הַרְאִיתֶם יְדִיד חֶמְדָּתִי – האם ראיתם את אהובי? האם אתם יודעים היכן הוא? ע"פ שיר השירים (ג, ג) : "אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם".
    • זֶה יָמִים בָּרַח מֵאִתִּי – כבר זמן רב עבר מאז שהוא ברח ממני. בריחת האהוב אף היא ע"פ השיר השירים (ה, ו): "וְדוֹדִי חָמַק עָבָר".
    • וּפַח חִשְׁקוֹ אֵלַי טָמַן – לכד אותי באהבתו. ניתן להשוות לשיר עברי אחר, מימי הביניים, מאת יצחק אבן אלחאדב: "את יעלת החן, אשר על פח חשק משכתני". דמות האהוב הלוכד את החושק בתכסיסי אהבה היא מוטיב ידוע בשירת החשק בימי הביניים, עוד מתקופת ספרד.
    • לָמָּה לָבֹא עִמִּי יַפְצִיר – מדוע הוא מתעקש ומסרב לבוא אתי?
    • כָּלָה קַיִץ עָבַר קָצִיר – עוד קיץ עבר, חלפה לה כבר תקופת הקציר, ועדיין לא שב האהוב – עדיין לא באה הגאולה. ע"פ ירמיה (ח, כ): "עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ".
    • הֵן מֵאָז אֲסַלֵּד בְּצִיר – כבר זמן רב שאני נכווית וסובלת מכאבים. אֲסַלֵּד – איכווה, אסבול מכוויות, אירתע. ע"פ איוב (ו, י): "וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה". צִיר – צירי לידה, ובהשאלה: כאבים. ככתוב בישעיה (כא ג): "עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה". הכאבים של האהובה הם משל לכאבי עם ישראל בגלות. ייתכן ויש כאן רמיזה לחבלי משיח.
    • עַד יִשְׁלַח לִי צִיר נֶאֱמָן – עד שהקדוש ברוך הוא ישלח את המשיח, המכונה ציר נאמן, ע"פ הכתוב במשלי (כה, יג): "כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו".
    • עַד יִשְׁלַח לִי צִיר נֶאֱמָן – צִיר – שליח. כאן יוצא השיר ממסגרת מה שמתחזה להיות שירת חשק או שיר אהבה, ומצהיר על משמעותו הדתית בצורה גלויה שאינה משתמעת לשתי פנים.
    • אֲסַלֵּד בְּצִיר, צִיר נֶאֱמָן – צימוד שלם, המבוסס על המילה 'ציר', שיש לה כמה משמעויות שונות: פעם אחת משמשת המילה 'ציר' במשמעות כאבים, ופעם במשמעות שליח, הנתפסים בהקשר כדבר והיפוכו: הכאבים של הגלות, ובואה של הגאולה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?