audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

שבת כאישון בת עין

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר שבת כאישון בת עין
מעגל השנה שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • שַׁבָּת כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן תִּשְׁמֹר – תשמור את השבת כבבת עינך, כשחור שבעין. לפי תהלים יז, ח: שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי.
    • תִּשְׁמֹר וְזָכְרֵהוּ – שני פעלים אלו מופיעים בדיבר על השבת בספר שמות ובספר דברים. בשמות כ, ח נאמר ףזָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, ובדברים ה, יב נאמר: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ...
    • וְזָכְרֵהוּ עַל הַיָּיִן – כך דרשו חכמים במסכת פסחים קו ע"א את ציווי הזכירה הנ"ל "וזוכרהו – על היין", כלומר בקידוש.
    • מוֹפֵת וְאוֹת לָנוּ בְרִית – השבת היא אות וסימן בין עם ישראל לקב"ה, כאמור בשמות לא, יז: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
    • וּבְסוֹד שְׁמִטַּת אַחֲרִית – השבת, היום השביעי, היא כנגד השמיטה, השנה השביעית. המשורר המקובל רומז פה לתפיסה הקבלית של תורת השמיטות, לפיה קיימת בעולם מחזוריות של שמיטה ויובל. כשם שהאדם שומט את שדהו כל שנה שביעית, כך מתרחשת שמיטה גם בעולם. כל אלף שנה מקבילים ליום אחד והאלף השביעי הוא האלף של השמיטה והוא מקביל ליום השבת. אחרי 7 שמיטות כאלה יש את היובל. כשם ששנת החמישים, שנת היובל, היא שנה של גאולת הקרקעות והעבדים, כך גם היובל של הזמן ההיסטורי, של העולמות, שיגיע אחרי 7 מחזורים של 7 שמיטות, יהיה זמן של גאולה.
    • הֶקֵּף בְּלִי יַכְרִית – המחזוריות של השֶׁבַע קיימת כל הזמן, ללא הפסק.
    • סוֹד יָיִן – המילה סוד והמילה יין שתיהן 70 בגימטריה (גם כאן חוזר המספר שבע). ואולי הדברים בעקבות מאמר הגמרא (עירובין סה, ע"א) הקושר בין יין וסוד: "אמר רבי חייא, כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד...". ואומר על כך ה"שפת אמת": "השותה במדה מפקח ופותח החכמה הצפונה בלב, לכן אמר רבא בהוריות (י"ג ב): 'חמרא וריחני פקחין'.".
    • עֹנֶג מְכֻבָּד – עפ"י הפסוקים בישעיהו (נח, יג–יד), הנאמרים בקידוש של שבת בבוקר, הקוראים לענג ולכבד את השבת: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: אָז תִּתְעַנַּג...
    • עֹנֶג... מִבְּלִי נֶגַע – השבת מענגת ואין בה מחלה. ביטויים אלו לקוחים מספר יצירה, שם נאמר: אין למעלה מעונג ואין למטה מנגע. המלים ענג ונגע, ההפוכות במשמעותן זו מזו, בעצם מורכבות מאותן אותיות. השבת מהפכת את הנגע לעונג.
    • כִּי יוֹם מְנוּחָה לִי אוֹר עָיִן – כי השבת יקרה לי כמאור עיני והיא מאירה את עיני.
    • וַיְבָרְכוֹ וַיְקַדְּשׁוֹ – כמו שנאמר בבראשית ב, ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
    • נֶפֶשׁ יְתֵרָה לִבְּשׁוֹ – ה' מוסיף לכל אחד "לבוש" של נשמה יתירה לכבוד שבת, כפי שאמרו חכמים במסכת סופרים יז: "בין השמשות בערב שבת ניתוספת נשמה יתירה לישראל ולאחר [השבת] נוטלין אותה הימנו" (ראו גם בבלי, ביצה טז ע"א; תענית כז ע"ב).
    • יִנְעַם צוּף דִּבְשׁוֹ מִיָּיִן – מתק השבת יהיה נעים יותר משל יין.
    • נַחַל עֲדָנִים יִנְחֲלוּ אַנְשֵׁי בְּרִיתוֹ – שומרי השבת יקבלו את נחלתם בגן עדן, וייהנו מן הנחל היוצא מעדן, לפי תהלים לו, ט יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם.
    • יַעֲלוּ פּוֹרָת וְיִשָּׁתְלוּ עַל עָיִן – אנשי הברית, שומרי השבת, יעלו ענפים וישגשגו כצמח השתול על מעין, לפי בראשית מט, כב בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן... ולפי הפסוק השני בספר תהלים א, ג וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ, וראו גם ירמיהו יז, ח.
    • בֶּן זוּג לְאֻמִּי נִסְמָן – השבת סומנה ונקבעה כבן הזוג של האומה הישראלית, לפי דברי ר' שמעון בר יוחאי בבראשית רבה יא, ח: "אמרה שבת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג? אמר לה הקדוש ברוך הוא: כנסת ישראל היא בן זוגך".
    • צִוָּה אֱלֹהִים נֶאֱמָן: ...אִכְלוּ – ה' ציווה לענג את השבת במטעמים.
    • לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמָן עִם יָיִן – לפי הפסוק (שנאמר במקור על ראש השנה) בנחמיה ח, י: וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ...
    • יִסְעַד שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת – יאכל בשבת שלוש סעודות, כפי שנאמר בבבלי שבת קיז ע"ב.
    • בַּל יִמְעַד – לא ייכשל.
    • כִּי כֵן יְבֹרַךְ – לפי הפסוק מתהלים קכח, ד הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'.
    • עַד – לעד.
    • יְבֹרַךְ טוּב עָיִן – לפי משלי כב, ט טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל.
    • בֶּטַח בְּשָׂרוֹ יִשְׁכֹּן – הוא יחיה בביטחון, לפי תהלים טז, ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
    • נוֹחַ לְנַפְשׁוֹ יִכּוֹן – הוא יתבסס במנוחה.
    • יוֹבֵל גְאֻלָּה וּדְרוֹר יִזְכֶּה – יזכה לחירות ולגאולה. כאן שוב רמז לגאולה ולשנת היובל לפי תורת השמיטות.
    • וְיָשׁוּב אֶל צְרוֹר – תיצרר נפשו בצרור החיים לעולם הבא, (לפי תרגום יונתן לפסוק משמואל א כה, כט.)
    • לֹא רָאֲתָה לוֹ אוֹר כָּל עָיִן – יחזה במראות אלוהיים שעין לא שזפה, כפי שנאמר בישעיהו סד, ג וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ.
    • אָהֳלֵי חֲדָרָיו אֶעֱלֶה – אכנס לחדרי התורה והקבלה, לפי הנדרש במלים משיר השירים א, ד: מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, ראו למשל שיר השירים רבה א, כז.
    • שֹׂבַע שְׂמָחוֹת – שפע של שמחה, לפי תהלים טז, יא תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.
    • יַזְּלִי – יזיל עלי, ירעיף עלי.
    • חִזְקוּ וְאִמְצוּ – לפי דברי משה ליהושע בדברים לא, ז; שם שם, כג ולפי דברי ה' ליהושע ביהושע א, ו ועוד.
    • נוֹצְרֵי – שומרי.
    • יָבוֹא עֶזְרִי מֵאָיִן – עזרי יבוא ממקור הכול. רומז לספירת כתר, המכונה אין. מקור הצירוף בפסוק מתהלים קכא, א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?