• גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ – על-פי תהלים קיא, ב: "גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי ה' דְּרוּשִׁים לְכָל־חֶפְצֵיהֶם". • אֵין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לוֹ – אין מי שידמה וישווה לאלוהים, אפילו במרום ובקרב בני האלים, על- פי "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים" (תהלים פט, ז). • גְּבוֹהִים עִלָּה לְמוֹשַׁב לוֹ – עילה, כלומר העלה, הגביה. אפשר גם לפרש הפך, הכין, כמו עילה-סיבה. מושבו של הקב"ה הוא בשמיים הגבוהים, או על הכרובים שהם בריות "גבוהות" (ראו תהלים יא, ד; קג, יט. ישעיהו סו, א וכן במדבר רבה פרשת במדבר, סימן יג). • דָּרֵי גֵיא – בני האדם. • כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ – קטנים וחסרי חשיבות כמו חגבים, ראו במדבר יג, לג וישעיהו מ, כב. • לָכֵן יִתְגָּאֶה – על-פי שמות טו, א ותהלים צג, א. • הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ – מעשיו של האל הם ישרים ושלמים. שיבוץ משירת האזינו (דברים לב, ד). • הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ – האל מושל על כל העולם והבריות יראות אותו. שיבוץ מספר איוב (כה, ב). • וְהַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ – אלוהים מושיע וגואל לרוב, על–פי תהלים קל, ז: "כִּי־עִם־ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת". • זַעַק וְלַחַשׁ – כינויים לתפילה. • חָשׁ וּמַאֲזִין – ממהר להקשיב ולקבל את הבקשות והתפילות. • ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ – על-פי ישעיהו מז, ד ועוד. • טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו – ה' דואג למזון לכל בריותיו. שיבוץ מתהלים קיא, ה. • יוֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו – יביאו מנחה לאל, שיבוץ מתהלים עו, יב. • כִּתֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו לֹא יָשׁוּרוּ כְּבוד מַרְאָיו – אפילו פמלייתו של הקב"ה אינה רואה את פניו. • הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו – ה' דואג ליראים אותו ולקוראים אליו. שיבוץ מתהלים לג, יח. • מַלְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת – הופך את הרוחות לשליחיו, על-פי תהלים קד, ד. • סוֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת – מקשיב ועונה לתפילות. • וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת – מציל, גורם לרווחה (ראו אסתר ד, יד). • אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת – על-פי במדבר טז, כב. • פּוֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו – מציל את ישראל, הנקראים עמוסיו, מצרות ומאויבים (ראו איוב לג, כד). • צוּר יוֹדֵע חוֹסָיו – המכיר ומבין את החוסים, הנסמכים בו ומסתתרים בצילו (על פינחום א, ז). • רַחוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו – הקב"ה מגלה רחמים כלפי עושי רצונו, אך גם למכעיסים אותו. • וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו – תהלים קמה, ט. • תַּחְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה שִׁבְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה – מעשי בני האדם הם במזימה ובמרמה. ראו משלי יב, ה: "תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים מִרְמָה". • רְפִידָתוֹ רִמָּה קָבוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה – סופו של האדם להיקבר באדמה ולהיאכל על ידי תולעים. • אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה – חייו ומעשיו של האדם קצרים וחסרי משמעות (ראו תהלים צד, יא; קמד, ד ואיוב ז, טז). • שׁוֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת – מקשיב לתפילות. • תּוֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת – על-פי תהלים קיט, כד, עז ו-צב. • תַּכְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת – שפעולתו, מלחמתו, מביאה ישועה. על-פי ישעיהו נט, יז. • הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת – הקב"ה שהוא גואל ומושיע. שיבוץ מתהלים סח, כא.
|