ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ יִזְּלוּ כְגֶשֶׁם נְדָבוֹת וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ עוֹד הוֹלְכִים עַל קִבְרֵי אָבוֹת עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ... כָּל עוֹד חוֹמַת מַחֲמַדֵּנוּ לעֵינֵינוּ מוֹפַעַת וְעַל חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ... כָּל עוֹד מֵי הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן מְלֹא גְדוֹתָיו יִזֹּלוּ וּלְיַם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּ עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ... כָּל עוֹד שָׁמָּה עֲלֵי דְּרָכִים שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם עוֹד בַּת צִיּוֹן בּוֹכִיָּה עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ... כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ... כָּל עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ... כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת הַלְּאֹם בַּלֵּב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם עוֹד נוּכַל קַוּוֹת גַּם הַיּוֹם כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ... שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ! עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ... |
|
ההמנון הלאומי של מדינת ישראל מבוסס על בתיו הראשונים של שירו של נפתלי הרץ אימבר (גליציה 1856-ניו יורק 1909), "תקוותנו", שנדפס בין השנים 1876-1877. השיר הושר כשיר משירי חיבת ציון משנת 1890, ובקונגרס הציוני הששי הושר כמחאה נגד תוכנית אוגנדה. כהמנון התנועה הציונית התקבל השיר רק בקונגרס הציוני ה-18, שהתקיים בשנת 1933. כשהוקמה המדינה, שר אותו דוד בן גוריון, והוא הפך להמנון המדינה. |
|
• כָּל עוֹד...צוֹפִיָּה עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ - כל זמן שיהודים נכספים לציון לא אבדה התקוה. |
| כותר |
התקוה |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום הזיכרון ויום העצמאות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• כָּל עוֹד...צוֹפִיָּה עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ - כל זמן שיהודים נכספים לציון לא אבדה התקוה.
• וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה - לכיוון מזרח.
• עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ - בניגוד לדבריהן של העצמות היבשות של עם ישראל כנאמר ב"חזון העצמות היבשות" של יחזקאל הנביא ( לז, יא): הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ.
• לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה - ירושלים, עיר מלכותו של דוד, לפי ישעיהו כט, א: הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד.
• כְגֶשֶׁם נְדָבוֹת - כגשם שופע. גשם הוא סימן ברכה.
• מוֹפַעַת - מופיעה או זורחת ומאירה, לפי המאמר התלמודי (בבא בתרא עה, ע"א) שהקב"ה יפרוס את עורו של הלויתן על חומות ירושלים "וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו שנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" (וראו שם בהמשך הגמרא).
• בְּשָׁאוֹן - ברעש.
• שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה - שער יישבר תחת השממה.
• וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם עוֹד בַּת צִיּוֹן בּוֹכִיָּה - נראה שהתמונה שאובה מן האגדה התלמודית (ברכות ג, ע"א) המספרת על בת קול המנהמת כיונה בחורבה מחורבות ירושלים.
• וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת - לפי איכה ב, יט: קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַיִךְ הָעֲטוּפִים בְּרָעָב בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת. ואולי רמז כאן לתיקון חצות הנאמר לאחר חצות הלילה ובו קינות על חורבן המקדש והגלות לצד תקוה לגאולה.
• רָצוֹא וָשׁוֹב - הלוך ושוב, לפי תיאורו של יחזקאל (א, יד) את צבא השמים: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק. כאן התנועה מיוחסת לדם הנוזל בעורקים.
• וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ - הטל מציין במקומות שונים תחיית המתים, כמתואר אצל הנביא ישעיהו (כו, יט): יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל (וראו למשל בבלי, שבת פח, ע"ב). אגלי הטל הנופלים על הקברים מסמלים את תקוות התחיה.
• בְּאַרְצוֹת נוּדִי - בארצות נדודי, גלותי.
• קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ - קול אחד מנביאינו. דב סדן ביאר שהמשורר מכוון כאן לר' יהודה הלוי.
• כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ - התקווה תסתיים רק אם לא יהיו עוד יהודים. או באופן חיובי יותר: כל זמן שיש יהודים בעולם - תתקיים תקוה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
