חידון: מה אתם יודעים על המקומות מאחורי ספרי הילדים שגדלנו עליהם?
לכתבה בבלוג הספרייה
בתי צאי / אשר מזרחי בִּתִּי צְאִי מִבֵּית כֶּלֶא זְמָן קָרִיב עַם קָדְשֵׁךְ יַעֲלֶה אֵל מִמָּרוֹם חָמַל עָלַיִךְ שָׂם קֵץ וָסוֹף לְצָרוֹתַיִךְ רִחַם חָמַל אֵל עוֹשַׂיִךְ וְהֵשִׁיב לָךְ אֶת שְׁבוּתַיִךְ חַבְּקִי אֵם נֶאֱמָנָה אֶת כָּל בָּנַיִךְ מְדַלְגִים מִכָּל פִּנָּה שָׁבִים אֵלַיִךְ בִּתִּי צְאִי מִבֵּית כֶּלֶא זְמָן קָרִיב עַם קָדְשֵׁךְ יַעֲלֶה בּוֹאִי כַלָּה אֶל דְּבִירַיִךְ וְשׁוּבִי לִימֵי נְעוּרַיִךְ וְיִשָּׁמַע בְּחוּצוֹת עִירַיִךְ קוֹל צַהֲלוֹת חֻפּוֹת בַּחוּרַיִךְ הַבִּיטִי רַעְיָה עֲדִינָה אֶת לְוִיַּיִךְ פִּיהֶם מָלֵא שְׂחוֹק רִנָּה שָׁרִים שִׁירָיִךְ |
שיר זה הוא אולי אחד השירים המוכרים ביותר מבין השירים שנכתבו במאה האחרונה על פי לחן של שיר ערבי. אשר מזרחי, הפייטן והיוצר הפורה (נפטר 1967), חיבר מלים עבריות לשיר מצרי, אותו ביצע במקור עבד אל מוטאלב במחצית הראשונה של המאה העשרים. המשורר פונה לכנסת ישראל בביטוי של קרבה - בִּתִּי , וקורא לה: צְאִי מִבֵּית כֶּלֶא! צאי לך מותך הגלות, אם מתוך הגלות הפיזית הממשית שהיא נתונה בו ואם מתוך הגלות המנטלית רוחנית. המשורר בעצם רואה את מה שאותה בת לא רואה - הוא רואה את הגאולה קורמת עור וגידים אל מול עיניו ומצייר אותה בצורה מוחשית ממש כמתרחשת בפועל: חַבְּקִי אֵם נֶאֱמָנָה אֶת כָּל בָּנַיִךְ, מְדַלְגִים מִכָּל פִּנָּה שָׁבִים אֵלַיִךְ - התחושה של הגאולה הממשית המתרחשת כאן ועכשיו מועצמת ע"י השימוש בלשון הווה - המשורר אף מגדיל לעשות ופותח את תיאור הגאולה בזמן עבר, כאילו כבר התרחשה (ורק אנחנו לא שמנו לב...): אֵל מִמָּרוֹם חָמַל עָלַיִךְ, שָׂם קֵץ וָסוֹף לְצָרוֹתַיִךְ... המשורר גם שוזר בשירו הקצר ביטויי קרבה של רוך וחיבה: בת, אם, כלה ורעיה - כשאפשר אף לחשוב על התפתחות הדרגתית בין הכינויים הללו - מבת לאם ומכלה לרעיה. אולי משהו ברוך הזה, יחד עם התמונה העולה מהשיר של גאולה כאן ועכשיו, של שמחה מאופקת שבאה לידי ביטוי בלחן הכובש של השיר, הפכו את השיר הזה לאחד האהובים מזה עשרות שנים. |
• בִּתִּי – כנסת ישראל משולה לבת, לפי המכילתא פרשת השירה ג ולפי תרגום יונתן לתהלים מה, יא. ראו גם שמות רבה כא, ה; במדבר רבה כ, כד; תנחומא שופטים יד. • צְאִי מִבֵּית כֶּלֶא – הגלות מדומה לבית כלא. ביטוי זה במשמעות של גאולה מגלות מופיע בישעיה מב, ז: ...לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חשֶׁךְ. וראו פירוש רש"י ומצודת דוד לפסוק זה. • זְמָן קָרִיב – בקרוב. הביטוי הארמי מופיע בתפילת הקדיש. • עַם קָדְשֵׁךְ יַעֲלֶה – עם ישראל יעלה לארצו. • מִמָּרוֹם – מן השמים. • שָׂם קֵץ – הגיע קץ הגלות והצרות, הביטוי מופיע באיוב כח, ג: קֵץ שָׁם לַחשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת. • עוֹשַׂיִךְ – שברא אותך. • וְהֵשִׁיב לָךְ אֶת שְׁבוּתַיִךְ – שני פנים לשבות זו: א.הקב"ה ישיב את השבויים, הגולים, לארץ ישראל; ב. ישיב את עם ישראל למצבו הקודם. • חַבְּקִי אֵם נֶאֱמָנָה אֶת כָּל בָּנַּיִךְ – ציון נמשלת לאם, לפי הכתוב בישעיהו מט. • מְדַלְגִים מִכָּל פִּנָּה שָׁבִים אֵלַיִךְ – תיאור בני ציון השבים אליה בדילוג ובקפיצה מופיע בישעיהו לה, ו: אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה. • בּוֹאִי כַלָּה – ביטוי זה שאול מדבריו של ר' ינאי בקבלת השבת הפרטית שלו המתוארת בבבלי שבת קיט ע"א ובבא קמא לב, ע"ב. שם פונה כך ר' ינאי אל השבת, ואילו המשורר כאן פונה כך אל כנסת ישראל. ציון נמשלת לכלתו של הקב"ה בתיאורי הגאולה בישעיהו סב, ה כ ...וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ, וכן בשיר השירים ד, ח; שם ה, א ועוד. • אֶל דְּבִירַיִךְ – אל מקדשך. • וְשׁוּבִי לִימֵי נְעוּרַיִךְ– שובי לשנים שבהן שכנה האהבה בינך לבין הקב"ה, כמו שמתוארות השנים שבהן הלכו ישראל במדבר על ידי ירמיהו (ב, ב): זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. • עִירַיִךְ – עריך. • וְיִשָּׁמַע בְּחוּצוֹת עִירַיִךְ קוֹל צַהֲלוֹת חֻפּוֹת בַּחוּרַיִךְ – תיאורי קולות שמחת החופה לקוחים מירמיהו לג, י-יא עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה... בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַם... קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה... • הַבִּיטִי רַעְיָה עֲדִינָה אֶת לְוִיַּיִךְ – ראי ציון את הלווים. כנסת ישראל מכונה רעיה לפי דרכו של ר' עקיבא בדרישת שיר השירים על יחסי הקב"ה וישראל, כמו למשל בשיר השירים א, טו הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים. • פִּיהֶם מָלֵא שְׂחוֹק רִנָּה שָׁרִים שִׁירָיִךְ – הלויים ישובו לעבודת בית המקדש, לשירם ולנגינתם. תמונת הגאולה הזאת נשענת על דברי תהלים קכו, ב: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה... |
כותר |
בתי צאי |
---|---|
מעגל השנה |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?