• אֵל עֵילוֹם – אל עולם (לפי דברי הימים ב לג, ז). • בְּפֶה צָח אֶפְצַח – בפה זך ונקי אפתח את פי בשירת שבח אליך. • בָּךְ תָּכְנִית כָּל הַיְקוּם – התורה, שבה הביט הקדוש ברוך הוא, ולפיה ברא את העולם, לפי בראשית רבה א, א. • בְּדַעַת יִרְאָה אֱלֹקִים חַיִּים – היודע יראת ה' יזכה באלקים חיים. ייתכן שכאן הדהוד של הפסוקים ממשלי ט, י-יא: תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה' וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה. כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים, או ממשלי ב, ה: אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא. • כַּ"ף בֵּי"ת אוֹתִיּוֹתֵךְ – 22 אותיות הא"ב. • כִּבְיָכוֹל כָּתַב אֵל בְּאֶצְבַּע – שכך כתוב בשמות לא, יח: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, וכן בדברים ט, י וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים... • מִשְּׁנֵי עֶבְרֵךְ כְּתוּבָה – התורה כתובה משני עברי הלוחות, כפי שנאמר בשמות לב, טו: וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. • אֶל עֵבֶר – לכיוון. • פְּנֵי אִישׁ אֱלֹקִים חַיִּים – הוא משה, הנקרא 'איש האלוהים' בדברים לג, א ובמקומות נוספים. • אוֹתָךְ מֹשֶׁה צִוָּה בְּהַר סִינַי – בהר סיני ניתנה התורה באמצעות משה, כפי שנאמר בדברים לג, ד: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. • הֻנְחַלְתְּ לָנוּ מוֹרָשָׁה – התורה היא הירושה שניתנה לעם ישראל ואותה הוא מעביר מדור לדור, כפי שנאמר בדברים לג, ד תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. • הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר – גם כאשר מופיע בתורה כתיב חסר וגם כאשר מופיעות בה אמות נקוד יתרות. • יָדַיִים מוֹכִיחוֹת – ראיות ברורות ומכריעות. מקור הביטוי בהקשר של ידות נדרים. ראו בבלי נדרים ה ע"ב. • תּוֹרַת חַיִּים – מקור הביטוי הוא בברכת השלום בתפילת העמידה. • בָּךְ דִּבְרֵי חוֹל יִהְיוּ כֶּסֶף סִיגִים – אם יערבבו בך דברי חולין הם יהיו כסיגי הכסף, כפסולת. • לְבַל יוּשָׂם בְּפִי מָתוֹק לְמָר – עירוב החולין בקודש התורה עלול להפוך את המתוק והערב למר. • עֵץ הַחַיִּים – לפי הפסוק ממשלי ג, יח עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, המתייחס לפי המסורת לתורה. • נִכְסַף – מתגעגע, כָּמֵהַּ. • דֶּרֶךְ פְּשָׁט וְסוֹד רֶמֶז וּדְרָשׁ – בדרכים השונות שבאמצעותן פונים אל התורה, והנדרשות כראשי תיבות של המלה פרד"ס. • עַל בֻּרְיָּין – בבהירותם. • אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק – אור הגאולה מוכן ומיועד לצדיק, כפי שנאמר בתהלים צז, יא אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. • בְּאֶרֶץ חַיִּים – בעולם הבא, בעתיד לבוא. • מִימֵי חָרְפִּי – מימי צעירותי ונעורי. • שַׂמְתִּיךְ נֶגֶד עֵינַי וְלֵב – העמדתי את התורה במוקד ענייני. • וְלַהֲגוֹת – וללמוד ולשנן. • לְיוֹצְרֵךְ – לקדוש ברוך הוא. • וּבְאָהֳלֵךְ לָמוּת – למסור את נפשי למען התורה, לפי הדרשה שדרש ריש לקיש בבבלי (ברכות סג ע"ב) את הפסוק מבמדבר יט, יד: "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל - שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה". • הֵן אַתְּ בְּרִית עוֹלָם – הברית עם התורה היא ברית עולם, כפי שנאמר בישעיה כד, ה: וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם. • וּבִתְנָאֵךְ יַעֲמֹד – העולם יעמוד אם התורה תישמר, כפי שדרש ריש לקיש בבבלי, עבודה זרה ג ע"א: "שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר: אם ישראל מקבלין את תורתי – מוטב, ואם לאו - אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו". • יְקוּם עוֹלָם שָׁמַיִם וָאָרֶץ יִבֹּלוּ – ללא התורה העולם כמו נובל. אולי בהשראת דברי ישעיהו נא, ו שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן... • עוֹזְבֵךְ נִלְכַּד בַּפַּח – העוזב את התורה נופל במלכודת. • וְחַיָּיו הֵן הֶעְדֵּר וְתָפֵל טָח – ואין משמעות וקיום לחייו. הדימוי לקוח מיחזקאל יג, שם מדובר על נביאי השקר המדומים לאדם הבונה (טח) קיר רעוע (תפל). • אַךְ הַמַּחֲזִיק בָּךְ חַיָּיו בְּמוֹתוֹ – מי שקושר עצמו בתורה – אינו מת אף פעם, שכן אף במותו הוא קרוי חי, לפי התלמוד הירושלמי, ברכות טו ע"ב. • הֱיִּי מָגֵן צִנָּה לְעַם אֲשֶׁר בָּחָר בָּךְ לְנַחֲלָה – הגני על עם ישראל שבחר בך לחלקו. צנה היא מגן גדול. הביטוי לקוח מיחזקאל כג, כד. • הֱיִּי מֵלִיץ יֹשֶׁר בְּעַד הָעָם רָצָה בִּרְצוֹן חַיִּים – אמרי לפני הקדוש ברוך הוא דברים בשבח עם ישראל הבוחר בחיים, בתורה.
|