audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

קדיש תתקבל

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי דוד אולמן
  • 3.
    אשכנז - אשכנז כללי;מזרח אירופה - אשכנז - ישראל אורי קרויזר
  • 4.
    אשכנז - אשכנז כללי;מזרח אירופה - אשכנז - ישראל יוסף בודנהימר
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אליהו אדרעי
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס אילן דמרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר קדיש תתקבל
מעגל השנה ימים נוראים;לכל עת;פסח;שבת
מועד התפילה מוסף
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  •   יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא - יתגדל ויתקדש שמו הגדול. הנוסח מזכיר את תחילתה של ברכת גשמים הנזכרת בתלמוד הירושלמי: "יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממניען זו מזו" [=שאתה מפריד אותן זו מזו ולא מוריד עלינו מים בקילוח גדול שלא נוכל לעמוד בו] (ירושלמי ברכות, פ"ט ה"ב).

    • בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ - בעולם שברא כרצונו.

    • וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ - וימליך מלכותו. החוקרים מצביעים על קשר לשוני הדוק בין תחילת הקדיש (עד לשורה זו) לבין תפילה נוצרית ידועה וקדומה מאוד, דבר המצביע גם על עתיקותו של הקדיש.

    • וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ - ויצמיח ישועתו ויקרב את משיחו. משפט זה אינו נאמר בנוסח אשכנז ובנוסח יהודי איטליה. בנוסח תימן מוסיפים כאן את הבקשה "ויפרוק עמיה", שמשמעותה - ויפדה את עמו. 

    • בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן ובְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל - בחייכם, וביומכם, ובחייהם של כל עם ישראל (כלומר, בזמן הזה ממש).

    • בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב - במהרה ובזמן קרוב.

    • וְאִמְרוּ אָמֵן - פניית אומר הקדיש לקהלו, להשיב אחריו באמירת 'אָמֵן'. למעשה, הקהל סומך לאמירת 'אָמֵן' גם את המשפט הבא, כפי שיבואר להלן.

    • יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא - יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. מיוסד על דברי דניאל: "עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵהּ הִיא" [עונה דניאל ואומר: יהא שמו של האלהים מבורך מן העולם ועד העולם, שהחכמה והגבורה שלו היא] (דניאל ב, כ). ברכה מעין זו מופיעה במקרא גם בעברית, בספר תהלים: "יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (קיג, ב). משפט זה נאמר הן בפי אומר הקדיש, הן בפי הקהל, אך ייתכן שבמקורו הוא נחצה לשניים - תחילתו נאמרה בידי אומר(י) הקדיש, וסופו בפי הקהל, כפי שמעידה הזכרתו הקדומה ביותר של המנהג, במדרש ההלכה התנאי ספרי לדברים: "ומנין לאומרים 'יהא שמו הגדול מבורך', שעונים אחריהם 'לעולם ולעולמי עולמים'? שנאמר: 'הבו גדל לאלהינו' (דברים לב, ג)". הדרשה מבוססת על הפסוק המלא (שם): "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ" - כלומר, כאשר אקרא בשם ה', הללו אותו (אך השוו לעומת זאת בבלי סוכה, לט ע"א). חז"ל הפליגו לדבר במעלת משפט זה, גרעינו של הקדיש, למשל באומרם: "העונה 'יהא שמיה רבא מברך', מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (בבלי ברכות, נז, א), וכן: "אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו, קורעין לו גזר דינו" (בבלי שבת, קיט, ב).

    • יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל - מילים קרובות זו לזו שמשמעותן אחת - שבח האל ותפארתו (וראו נוסח הברכה מן הירושלמי שהובאה למעלה).

    • שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - שמו של הקדוש ברוך הוא. חלק מן העדות עונות כאן "אָמֵן", ואחרות - "בְּרִיךְ הוּא", בחזרה על דברי אומר הקדיש.

    • לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא - למעלה (יותר) מכל הברכות והשירות, השבחות והנחמות הנאמרות בעולם. המילה 'נֶחָמָתָא' [נחמות] מהדקת את הקשר בין תפילת קדיש כשלעצמה ובין שימושה אצל האבלים. נוסח הקטע כולו, ובעיקר מטבע הלשון 'לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא', מזכיר את האמור בנחמיה: "וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה קוּמוּ בָּרֲכוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה" (ט, ה).

    • תתקבל - לקראת סיום התפילה מבקש שליח הציבור שתתקבל תפילתם ברצון.

     צלותהון ובעותהון  - הצירוף תפילה ובקשה שכיח מאוד בתרגום יונתן (תרגום לתנ"ך, חובר כנראה בתקופת הגאונים על בסיס תרגומים ירושלמיים עתיקים).

    • אבונא דבשמיא וארעא - המילה "וארעא" היא תוספת מאוחרת. בנוסחים קדומים יותר מופיע "אבונא דבשמיא" בלבד, כלשון המשנה: "ועל מה לנו להִשען על אבינו שבשמים" (סוטה ט, טו).

    • יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא - פירוט הבקשות בפסקה זו מצטמצם ומתרחב בנוסחים השונים, וניכרת בה מגמת שליחי הציבור להוסיף תחנונים מליבם.

    עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל - מי שמשכין שלום למעלה בעולמות העליונים, הוא ישכין שלום גם על הארץ, בקרב כל ישראל. למעשה, זו אינה אלא פרפראזה עברית על הנוסח הארמי שלפניה, ותוכנן זהה.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?