ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אל נערץ בקדושה / ר' דוד חסין אֵל נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה אֵלָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ גָּאַל אֻמָּה קְדוֹשָׁה מִתַּחַת עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ עֲנָנִים כַּמְּחִצָּה הִקִּיף אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ לְעָבְדוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ בָּחַר בָּם מִכָּל עַמִּים כְּעֵין תָּדוּרוּ תֵּשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים נְבוֹנֵי דַעַת שִׁמְעוּ נָא הִלְכוֹת חַג בֶּחָג בְּחִבָּה אֲשֶׁר צִוָּה דַר מְעוֹנָה לְמֹשֶׁה עַל הַר חוֹרֵבָה עֲשׂוּ סֻכָּה נְכוֹנָה צִלָּתָהּ תִּהְיֶה מְרֻבָּה וְלֹא כַבַּיִת מְעֻבָּה לִרְאוֹת בָּהּ כּוֹכְבֵי מְרוֹמִים כְּעֵין תָּדוּרוּ תֵּשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים י"ד סְעוּדוֹת כַּהֲלָכָה שָׁם נֹאכַל בְּאַהֲבָה לַיְלָה רִאשׁוֹנָה צְרִיכָה שְׁאָר יָמִים אֵינָהּ חוֹבָה הַמַּחְמִיר יִשָּׂא בְרָכָה מַיִם לֹא יִשְׁתֶּה כִּי אִם בָּהּ שָׁמָּה גִרְסָה וּשְׁכִיבָה בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים כְּעֵין תָּדוּרוּ תֵּשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים דּוּמִיָּה לְךָ תְּהִלָּה מִלְּבָרֵךְ עֵת עֲשִׂיָּה עַד שְׁעַת אֲכִילָה אֲזַי בִּרְכָתְךָ רְצוּיָה קִדּוּשׁ הַיּוֹם בַּתְּחִלָּה אַחֲרָיו סֻכָּה שְׁנִיָּה בִּרְכַּת זְמַן שְׁלִישִׁיָּה עַל שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו תַּמִּים כְּעֵין תָּדוּרוּ תֵּשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים וּלְקַחְתֶּם בָּרִאשׁוֹן לָכֶם לוּלָב מִכַּפּוֹת תְּמָרִים גָּזוּל שָׂנֵא אֱלֹהֵיכֶם גַּם שָׁאוּל מֵאֲחֵרִים מִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם אַף אִם לָכֶם יִהְיוּ חוֹזְרִים לְהַלֵּל אֵל יוֹצֵר הָרִים עַל גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים כְּעֵין תָּדוּרוּ תֵּשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים דְּבוּקִים לוֹ בִּפְתִיל צָמִיד שְׁלֹשָׁה בַדֵּי עֵץ עָבֹת וְהוּא בֵין הֲדַסִּים תַּעֲמִיד לְפָנָיו שְׁתֵּי עֲרָבוֹת אֶתְרוֹג דָּר בָּאִילָן תָּמִיד אַרְבַּעְתָּם יִהְיוּ נִקְרָבוֹת דֶּרֶךְ שֶׁפָּרוֹת וְרָבוֹת תִּקְּחוּ אוֹתָם שִׁבְעַת יָמִים כְּעֵין תָּדוּרוּ תֵּשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים בֵּן חָסִין בְּמִצְוָתְךָ חַזֵּק בַּעַל הַיְכֹלֶת יָגֵל יִשְׂמַח בִּבְנוֹתְךָ סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת נַפְשׁוֹ תָּמִיד לִישׁוּעָתְךָ מְצַפָּה מְיַחֶלֶת לִהְיוֹת מְהַלֶּלֶת לְפָנֶיךָ בְּלֵב תָּמִים נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ שִׁמְךָ אֲדוֹן הָעוֹלָמִים |
| פיוט לחג הסוכות של אחד מגדולי פייטני מרוקו, ר' דוד חסין. הפיוט הוא רשות לנשמת, כפי שמעידה עליו חתימתו, והוא פותח וחותם בשבח לאל כשבתווך מצייר המשורר באופן פיוטי את הלכות חג הסוכות תוך הישענות על פסוקי התורה, המשנה והגמרא. השיר פותח בציור יציאת מצרים, הגאולה הראשונה, וחותם בציפיה לגאולה האחרונה, לבניית סוכת דוד הנופלת, שאז - נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ שִׁמְךָ אֲדוֹן הָעוֹלָמִים. |
| • נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה – שמעריצים ומקדישים אותו מלאכים ובני אדם, לפי הפסוק מתהלים פט, ח: אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה. • אֵלָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ – הכול ישתחוו לך, כמו שכתוב בישעיה מה, כג: כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. • גָּאַל אֻמָּה קְדוֹשָׁה, מִתַּחַת עֲבוֹדַת פֶּרֶך – גאל את ישראל משעבוד מצרים. • עֲנָנִים כַּמְּחִצָה הִקִּיף אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ – הסוכה מזכירה את ענני הכבוד שבהם הקיף הקב"ה את בני ישראל בהיותם במסע במדבר. אחד ההסברים של הפסוק "כי בסכות הושבתי את בני ישראל", המופיע בבבלי סוכה יא, ע"ב, הוא: "ענני כבוד היו". דימוי זה מופיע גם בקבלת האר"י ואצל בני דורו. • לְעָבְדוֹ וּלְדָבְקָה בּוֹ – כדי שיעבדוהו וידבקו בו, לפי דברי יהושע כב, ה רַק שִׁמְרוּ מְאֹד... וּלְדָבְקָה בוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. • בָּחַר בָּם מִכָּל הָעַמִּים – על פי נוסח הקידוש. • כְּעֵין תָּדוּרוּ תֵּשְׁבוּ, בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים – על הפסוק בויקרא כג, מב: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, נדרש בספרא אמור, יז וכן בבבלי סוכה כו, ע"א: "תשבו – כעין תדורו", כלומר המצווה היא ממש לגור בסוכה. שִׁמְעוּ הִלְכוֹת חַג בְּחָג • – שמעו, למדו בחג הסוכות הלכות הקשורות לחג, עפ"י בבלי מגילה ד, ע"א: הלכות פסח בפסח הלכות עצרת [שבועות] בעצרת והלכות חג [סוכות] בחג". • בְּחִבָּה – באהבה, באהדה. • דַר מְעוֹנָה – ה'. מעון הוא אחד משבעה רקיעים (לפי מדרש רבה דברים, ב). הלשון לפי הפסוק מדברים לג, כז מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם... ומפרש שם האבן עזרא: "דע כי מעון כמו סוכה...". • חוֹרֵבָה – הר סיני. • עֲשׂוּ סֻכָּה נְכוֹנָה – ציווי לעשות סוכה כשרה, על פי הלכות סוכה. • צִלָּתָהּ תִּהְיֶה מְרֻבָּה – הצל בסוכה צריך להיות מרובה מהמקום שאינו מוצל בסוכה, כמו שנאמר במשנה סוכה ב, ב וְשֶׁצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ – כְּשֵׁרָה. • וְלֹא כַּבַּיִת מְעֻבָּה, לִרְאוֹת בָּהּ כּוֹכְבֵי מְרוֹמִים – הסוכה הראויה היא סוכה שאין לה סכך עבה, ושניתן לראות דרכו את הכוכבים. כמו שנאמר במסכת סוכה (שם): [סוכה] הַמְעֻבָּה כְמִין בַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ, כְּשֵׁרָה. מכאן לומדת הגמרא שסוכה שהסכך שלה עבה מאוד, ועל כן היא 'כמין בית' והכוכבים אינם נראים ממנה, היא סוכה שאינה ראויה מלכתחילה, וכשרה רק בדיעבד. • י"ד סְעוּדוֹת.. שָׁם נֹאכַל – פעמיים בכל אחד משבעת ימי החג ייאכלו שם סעודות, כדברי ר' אליעזר במשנה סוכה ב, ו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכוֹל בַּסֻּכָּה, אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה. • לַיְלָה רִאשׁוֹנָה צְרִיכָה, שְׁאָר יָמִים אֵינָם חוֹבָה – כדעת חכמים בהמשך המשנה: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר קִצְבָה [כלומר, אף על פי שאסור לאכול מחוץ לסוכה, אין חובה לאכול מספר מסוים של סעודות בסוכה] חוּץ מֵ[סעודת] לֵּילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג בִּלְבָד. • הַמַּחְמִיר יִשָּׂא בְּרָכָה, מַיִם לֹא יִשְׁתֶּה כִּי אִם בָּהּ - למרות שמן הדין רק אם קובעים סעודה, יש לעשות זאת בסוכה, ואילו לגבי אכילות שאינן בגדר קביעת סעודה נאמר (משנה סוכה ב, ד) "אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עֲרַאי חוּץ לַסֻּכָּה – מי שמחמיר ואפילו מקפיד שלא לשתות מים מחוצה לה - תבוא עליו ברכה. • שָׁמָּה גִּרְסָה וּשְׁכִיבָה, בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים – בסוכה לומדים ושוכבים בלילות ובימים. • דּוּמִיָּה לָךְ תְּהִלָּה, מִלְּבָרֵךְ עֵת עֲשִׂיָּה – אין מברכין "שהחיינו" על הקמת הסוכה. הלשון לפי הפסוק מתהלים סח, ב לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן... • עַד שְׁעַת הָאֲכִילָה, אֲזַי בִּרְכָתְךָ רְצוּיָה – ברכת "שהחיינו" נאמרת בסוף הקידוש של הסעודה הראשונה ומכוונת גם על עשיית הסוכה. הברכה על הסוכה 'ממתינה' עד האכילה בה. קודם שאוכלים בה אכילה של קבע – מברכים. • קִדּוּשׁ הַיּוֹם בַּתְּחִלָּה – הברכה הראשונה בקידוש היא 'קידוש היום', כלומר "מקדש ישראל והזמנים". • אַחֲרָיו סֻכָּה שְׁנִיָה – הברכה השניה בקידוש היא ברכת "לישב בסוכה". • בִּרְכַּת זְמַן שְׁלִישִׁיָּה – הברכה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" היא הברכה השלישית. • עַל שְׁנֵיהֶם יַחְדָיו תַּמִים – ברכת הזמן כוללת את שתי הברכות שקדמו לה. • וּלְקַחְתֶּם בָּרִאשׁוֹן לָכֶם, לוּלָב מִכַּפּוֹת תְּמָרִים – לקיחת הלולב נלמדת מהפסוק שבויקרא כג, מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן... כַּפֹּת תְּמָרִים. • גָּזוּל שָׂנֵא אֱלֹהֵיכֶם, גַּם שָׁאוּל מֵאֲחֵרִים – אין להשתמש בלולב שנגזל מאחר (לפי משנה סוכה ג, א: לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל. אסור להשתמש גם בלולב השאול מאחרים, שכן מדייקים מהפסוק הנ"ל וּלְקַחְתֶּם לָכֶם – משלכם. • מִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם, אַף אִם לָכֶם יִהְיוּ חוֹזְרִים – מותר להשתמש בלולב שניתן לך מהזולת, אם גמר בלבו להעבירו לרשותך, גם אם מסוכם שהוא יחזור אחר כך לבעליו הקודמים. • לְהַלֵּל אֵל יוֹצֵר הָרִים, עַל גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים – נטילת הלולב ויתר המינים באה להלל את האל ולבקש על הגשם, כפי שעולה מהבריתא שבתענית ב ע"ב. הלשון לפי עמוס ד, יג כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ. • דְּבוּקִים לוֹ – צמודים, כרוכים עם הלולב. • בִּפְתִיל צָמִיד – בחיבור צמוד, לפי במדבר יט, טו וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא. • שְׁלֹשָׁה בַּדֵּי עֵץ עָבוֹת – ענפי הדסים משולשים, כלומר שמכל נקודה בענף שיוצאים עלים – יוצאים שלושה עלים. • וְהוּא – הלולב. • בֵּין הֲדַסִים תַּעֲמִיד – הלולב מצוי בין ההדסים שמימינו והערבות שמשמאלו. השיבוץ מזכריה א, ח שם מדובר באיש העומד בין ההדסים. • אֶתְרוֹג דָּר בָּאִילָן תָּמִיד – לפי האמור בסוכה לא ע"ב אודות האתרוג, ששמו המקראי הוא 'פרי עץ הדר' – "הדר באילנו משנה לשנה". • אַרְבַּעְתָּם – ארבעת המינים. • דֶּרֶךְ שֶׁפָּרוֹת וְרָבוֹת – את ארבעת המינים נוטלים בצורה שבה הם גדלים באופן טבעי, ראשיהם למעלה ושרשיהם למטה. • בֵּן חָסִין – כינוי לעם ישראל ורמז לשמו של המשורר, דוד חסין. • בְּמִצְוָתְךָ חַזֵּק – חזק את עם ישראל לקיים את מצוותיך. • בַּעַל הַיְּכוֹלֶת – האל הכל יכול. • בִּבְנוֹתְךָ סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת – כאשר תבנה, תגאל את ציון, המכונה סוכת דוד הנופלת. כך דורשים את הפסוק מעמוס ט, יא בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. זוהי גם הברכה שמוסיפים לברכת המזון במשך כל ימי חג הסוכות: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. • בְּלֵב תָּמִים – בלב שלם. • נִשְׁמַת כֹּל חַי תְּבָרֵךְ שִׁמְךָ – לפי התחלת תפילת "נשמת כל חי תברך את שמך", חתימה המובילה אותנו אל ייעודו של הפיוט – רשות לנשמת. |
| כותר |
אל נערץ בקדושה |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;סוכות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
