ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
ישמח הר ציון / לא ידוע יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן וְתָגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה וּשְׁכֹן בְּקִרְבָּהּ כִּי אַתָּה תִּתֵּן הוֹדָהּ הֱיֶה לָהּ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב לְשָׁמְרָהּ וּלְעָבְדָהּ כּוֹנֵן שַׁבַּתָהּ חַגָהּ חָדְשָׁהּ וְגַם מוֹעֲדָהּ אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אוֹר אוֹר הָאֵר לֵילִי אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אוֹר הָאֵר לֵילִי אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אוֹר הָאֵר לֵילִי בְּנוֹת יְהוּדָה |
|
שיר ממסורת שירת המפטירים הטורקית, המתעוררת עתה לחיים מחודשים. השיר הקצר פונה לאל בבקשה לגאולה ולחזרת השכינה אל ציון. המשורר חותם את שירו במילים - אֵל אוֹר הָאֵר לֵילִי - החוזרות ומושרות פעמים רבות. מעין ניגון של תחינה המבקש מהאל - הָאֵר לֵילִי - האר את חשכת הגלות. נושא האור, המרכזי בפיוט, מעלה בזיכרון את חג האורים, חג החנוכה, ואולי בהמשך להתחדשותה של מסורת המפטירים אפשר לחדש ולשיר שיר זה גם בחנוכה. |
| • יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן וְתָגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה - שיבוץ מתהילים מח, יב: יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ. כאן משתמש המשורר בביטוי הזה בהקשר לגאולה העתידה לבוא. • וּשְׁכֹן בְּקִרְבָּהּ - המשורר מבקש מהאל שישרה שכינתו בקרב כנסת ישראל, או בתוך ירושלים, כפי שאנו מבקשים בתפילת העמידה: וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. • כִּי אַתָּה תִּתֵּן הוֹדָהּ - תשרה עליה הדר של מלכות, כנאמר בתהלים כא, ו: גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו. שם נאמר הפסוק בהקשר של מלך המשיח. ובדברי הימים א כט, ח, נאמר לגבי המלך שלמה: וַיְגַדֵּל יְיָ אֶת שְׁלֹמה לְמַעְלָה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא הָיָה עַל כָּל מֶלֶךְ לְפָנָיו עַל יִשְׂרָאֵל: גם כאן מופיעה המילה הוד בהקשר של מלכות. • חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב - האל יגן על עמו כחומת אש - חומה שגם משמשת הגנה ומחסום מפני אויבים מבחוץ, אך בה בעת מסמלת גם הגנה אקטיבית שכן האש היא סמל למלחמה. על פי חזון אחרית הימים בזכריה ב, ט: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ. חומת האש מזכירה את עמוד האש והענן שליוו את עם ישראל בצאתו ממצרים לאורך כל מסעותיו במדבר. • לְשָׁמְרָהּ וּלְעָבְדָהּ - הביטוי לקוח מבראשית, ב, טו: וַיִּקַּח יְיָ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. שם מדובר על האדם שתפקידו לבנות עולם ולשמור עליו ואילו כאן מבקש המשורר מהאל הגנה ושמירה על עם ישראל. • כּוֹנֵן - בנה, הקם, השב. המילה כונן באה מהמלה כַּן, שמשמעותה בסיס, והיא נאמרת פעמים רבות בהקשר להקמה, כמו למשל בתפילת המוסף: בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ. • כּוֹנֵן שַׁבַּתָהּ חַגָהּ חָדְשָׁהּ וְגַם מוֹעֲדָהּ - הכוונה למועדים ולרגלים שהיו מתקיימים בבית המקדש והמשורר נושא תפילה שימים אלה ישובו כבראשונה. • אוֹר הָאֵר - האר את אור הגאולה. • לֵילִי בְּנוֹת יְהוּדָה - סגירת מעגל: המשורר חותם את שירו בחזרה על המילים בהן פתח את הפיוט. המילה לֵילִי משמשת גם כמילת ניגון, אך גם במשמעות של לילה, המסמל את החשכה השורה בגלות. המשורר מבקש: הָאֵר לֵילִי - האר את חשכת הגלות. על דרך הדרש ניתן לומר שיש כאן היפוך מילים בין לילה ליללה, על כל המשתמע מכך. |
| כותר |
ישמח הר ציון |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום ירושלים;לכל עת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
