ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יום ליום אודה / ר' ישראל נג'ארה יוֹם לְיוֹם אוֹדֶה לְשִׁמְךָ אֵל אֲנִי עַבְדֶּךָ קוֹל בְּשִׁיר חָדָשׁ וְזֶמֶר טוֹב אֶעֱרֹךְ נֶגְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר טוֹבוֹת גְּמַלְתָּנִי בְּרֹב חַסְדֶּךָ צוּר שְׁמַע שִׂיחִי וְהַקְשֵׁב מִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ שִׁמְךָ נוֹרָא אֱלֹקִים חַי וּמֶלֶךְ עוֹלָם מַלְאֲכֵי מָרוֹם יְהוֹדוּךָ בְּנִיב מִלּוּלָם לַחֲזוֹת נֹעַם יְקָרְךָ יֶאֱהָבוּ כֻּלָּם יִשְׁאֲלוּ אַיֵּה מְקוֹם כִּסֵּא כְּבוֹד הוֹדֶךָ רָם בְּרוּם עוֹלָם אֲשֶׁר הָדָר וָהוֹד לָבַשְׁתָּ גָּבְרוּ עָצְמוּ פְלָאֶיךָ מְאֹד נִשְׂגַּבְתָּ אֶחֱזֶה שַׁחַק וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנַנְתָּ כָּל נִבְרָא בְחָכְמָה כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ אֵל גְּדוֹל כֹּחַ פְּקַח קוֹחַ מִבּוֹר גָּלוּתִי צָמְאָה נַפְשִׁי לְמִקְדָּשִׁי פְּאֵר חֶמְדָּתִי חִישׁ רְפָא צִירִי וּשְׁלַח צִירִי מְשׂוֹשׂ תִּקְוָתִי לַעֲתִירָתִי שְׁעֵה קָרוֹב לְכָל קוֹרְאֶיךָ |
| פיוט משירת הבקשות של יהודי ארם צובא, הפותח את פרק השירים המושרים במקאם סיגא. מחברו של הפיוט הוא ר' ישראל נג'ארה, בן המאה ה-16, גדול המשוררים העבריים במאות האחרונות, שרבים מפיוטיו מצויים בסדר הבקשות של יהודי ארם צובא. השיר משבח את האל על נפלאותיו ומודה על חסדיו, תוך כדי שהוא מתאר את שגב האל והודו, וחותם בבקשה לגאולה מבור הגלות ולבנין המקדש. |
| • אֲנִי עַבְדֶּךָ – כמו שמעיד עצמו משורר תהלים במזמור קטז, טז ...כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אַנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ. • עַל אֲשֶׁר טוֹבוֹת גְּמַלְתָּנִי – המשורר מודה לאל העושה ברוב חסדיו טובות עם האדם, גם כשאינו ראוי לכך. מהדהד את דברי שאול המלך אל דוד (שמואל א כד, יח): צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי כִּי אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה, וכן את הנאמר במשלי (לא, יב) בפרק הידוע בשם "אשת חיל": גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כּל יְמֵי חַיֶּיהָ. • בְּרֹב חַסְדֶּךָ – אולי לפי תהלים ה, ח וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ. • צוּר – סלע, כינוי לאל המבליט את עוצמתו. • שִׂיחִי – דיבורי, תפילתי. • וְהַקְשֵׁב מִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ – הדברים מהדהדים את נוסח התפילה אותה נהגו לומר עם הבאת הביכורים אל הכהן, שם השימוש בפועל השקיפה וכאן – הקשב: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל (דברים כו, טו). • שִׁמְךָ נוֹרָא – משם האל יראים. • אֱלֹקִים חַי וּמֶלֶךְ עוֹלָם – לפי ירמיה י, י: וַה'ָ אֱלֹקִים אֱמֶת הוּא אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. פסוק זה נכנס גם לתפילה והוא נאמר בתוך הקדושה בברכת יוצר לשפני שמע ישראל. • יְהוֹדוּךָ – יודו לך, לפי לשון תהלים מה, יח: אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעֹלָם וָעֶד. • בְּנִיב מִלּוּלָם – בדיבורם של המלאכים. • לַחֲזוֹת נֹעַם יְקָרְךָ – להגיע למדרגת קרבה כזו אל האל, עד שכביכול ניתן יהיה לחזות בזיו ובהדר הסובבים את האל, ובעצם הבקשה היא להגיע לדבקות באל, כדברי דוד המלך בתהלים כז, ד: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ... לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. ניתן לפרש גם כבקשה ומשאלה להגיע ולחזות בבנין בית המקדש. • כֻּלָּם – כל הברואים והנבראים ואף מלאכי מרום. • אַיֵּה מְקוֹם כִּסֵּא כְּבוֹד הוֹדֶךָ – שוב מוזכר פה נוסח המופיע בקדושה הנאמרת בחזרת המוסף: כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ, והכוונה כאן למלאכים. • רָם בְּרוּם עוֹלָם – הקב"ה שוכן במרומים והוא מעל הכל, אף מעל השמים, כדברי דוד המלך בתהלים (קיג, ד): רָם עַל-כָּל-גּוֹיִם ה' עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. • אֲשֶׁר הָדָר וָהוֹד לָבַשְׁתָּ – האל כמו לובש הוד והדר. אלו ביטויי יופי המעוררים הערצה ויראה. השיבוץ ע"פ תהלים קד, א: ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. • גָּבְרוּ עָצְמוּ פְלָאֶיךָ – פלאיך ונסיך עצומים וחזקים. • אֶחֱזֶה שַׁחַק – אראה שמים. • וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנַנְתָּ – וכוכבים שיצרת, לפי תהלים ח, ד, שם מתוארת תחושת האדם הנפגש עם הטבע ומעשה הבריאה ובכך מתחזקת אמונתו: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה. • כָּל נִבְרָא בְחָכְמָה כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ – יצרת, הקב"ה ברא ויצר בחכמתו את הכל. לפי שמות טו, יז מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ. • פְּקַח קוֹחַ – להוציא לחפשי וכאן במשמעות של גאולה מהגלות, לפי ישעיה סא, א: לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ. • מִבּוֹר גָּלוּתִי – הגלות היא כבור עמוק, כבית כלא. • חִישׁ – מהר. • רְפָא צִירִי – רפא כאבי. • וּשְׁלַח צִירִי – שלח את השליח המיועד אלי, כלומר את המשיח. המשורר משתמש כאן בצורה מתוחכמת באותה מלה: צִירִי - בשתי משמעויות שונות והפוכות - כאב ושליח שתפקידו לרפא (ישועה וגאולה). • מְשׂוֹשׂ תִּקְוָתִי – המשיח, הגאולה, הוא התקוה המחייה את העם בגלותו והמעניקה לו שמחה. • לַעֲתִירָתִי שְׁעֵה – פנה אל תפילתי. • קָרוֹב לְכָל קוֹרְאֶיךָ – האל קרוב אל הפונים והקוראים אליו, לפי תהלים קמה, יח: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. |
| כותר |
יום ליום אודה |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
