audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

תהלים קה: הודו לה' קראו בשמו

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • טעמי המקרא
playerSongImg
כותר תהלים קה: הודו לה' קראו בשמו
מעגל השנה לכל עת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • (א) הוֹדוּ לַה', קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו, פעולותיו. (ב) שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו, בין שאלו נסים חריגים, ובין שזוהי השגחתו המתמדת עלינו בשגרה. (ג) הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ, ובזיכרונות אלה של גדולתו ומעשיו יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה'. (ד) דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. (ה) זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו, מצוותיו.

    תיאור מעשי ה': (ו) זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו, נבחריו. (ז) הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ, שבְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו. הוא שופט בכל הארץ. או: מצוותיו ממלאות את העולם. (ח) זָכַר לְעוֹלָם את בְּרִיתוֹ שכרת עוד עם הראשונים, שהיא דָּבָר שצִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, לכל הדורות. (ט) זוהי הברית אֲשֶׁר כָּרַת אֶת, עם אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק, יצחק. (י) וַיַּעֲמִידֶהָ - את הברית הזו, לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל, שמו השני של יעקב וגם שם העם שיצא ממנו - בְּרִית עוֹלָם.

    במזמור זה, העוסק בחסדי ה' בלבד, נזכרים רק סעיפי הברית שבהם ה' גומל טובות עם ישראל: (יא) לֵאמֹר: לְךָ - לצאצאיך, אברהם, עַם ישראל, אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, העתידה להיות חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם, הנחלה הנופלת בחלקכם. (יב) ראשית מימוש הברית בִּהְיוֹתָם, בזמן שהיו מְתֵי מִסְפָּר, אנשים ספורים, מעטים, כִּמְעַט, מעטים וְגָרִים, גֵּרים, יושבי עראי בָּהּ - בארץ כנען, בימיהם של אבות האומה. (יג) וַיִּתְהַלְּכוּ האבות מִגּוֹי אֶל גּוֹי, ומִמַּמְלָכָה אחת אֶל עַם אַחֵר. לעתים נדדו לשם פגישות עם מלכי הארצות, ולעתים גלו, כמו יעקב בחרן. (יד) בזכות הברית שה' כרת אתם, הוא לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם, לגזול מהם, וַיּוֹכַח, ייסר עֲלֵיהֶם, למענם מְלָכִים. כדי להגן על אברהם ויצחק. (טו) והטיף באוזניהם: אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, במלכַי. מעמדם של האבות הוא כמעמד מלכים משוחים, ולכן זכו בחסות מיוחדת. וְלִנְבִיאַי, האבות אַל תָּרֵעוּ.

    ובימי יעקב: (טז) וַיִּקְרָא ה' רָעָב עַל הָאָרֶץ. כָּל מַטֵּה, משענת לֶחֶם שָׁבָר. ה' איבד את הבסיס הכלכלי מכנען ואחר כך הרעיב גם את מצרים. (יז) ואולם בזמני המצוקה הללו ה' שָׁלַח לִפְנֵיהֶם - לפני בני ישראל, אִישׁ שיכין להם את כלכלתם במצרים. אמנם לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף, (יח) ובהיותו בבית הסוהר עִנּוּ בַכֶּבֶל את רַגְלוֹ, באזיקי בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ, (יט) עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ של אלוקים, שקבע מראש את המועד הראוי לו. אִמְרַת, גזרת הייסורים שגזר עליו ה' צְרָפָתְהוּ, זיככה ותיקנה את המעשים שעשה יוסף קודם לכן שלא כהוגן. (כ) וכשהגיעה העת, ה' שָׁלַח מֶלֶךְ - פרעה, וַיַּתִּירֵהוּ - את יוסף מן הכבלים; שלח מֹשֵׁל עַמִּים - כינוי נוסף לפרעה, וַיְפַתְּחֵהוּ, שחרר את יוסף, (כא) ואף שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ, (כב) ונתן בידו את הסמכות לֶאְסֹר אפילו את שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ, לפי רצונו,[1] ואת זְקֵנָיו וחכמיו של פרעה יְחַכֵּם יוסף, שכן את עצתו כיצד להתמודד עם שנות הרעב יעץ לפרעה בנוכחותם.

    (כג) וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל, הן האדם הפרטי, יעקב, והן צאצאיו, ראשיתו של עם ישראל, למִצְרָיִם, וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם, מצרים. (כד) וַיֶּפֶר, ה' הפרה אֶת עַמּוֹ מְאֹד, וַיַּעֲצִמֵהוּ, חיזק אותו יותר מִצָּרָיו, משונאיו המצרים. (כה) אף על פי שבתחילה קיבלו המצרים את ישראל ובניו ברצון, מאוחר יותר הָפַךְ לִבָּם של המצרים לִשְׂנֹא את עַמּוֹ מחמת קנאה, חשד ושנאה, ולְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו בגזרות מגזרות שונות. (כו) שָׁלַח ה' את מֹשֶׁה עַבְדּוֹ וכן את אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ להיות הכהן הגדול. (כז) משה ואהרן שָׂמוּ בָם - במצרים את דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו, נסיו של ה', וּמֹפְתִים עשו בְּאֶרֶץ חָם.

    וכאן מתוארות בקצרה מכות מצרים בסדר שונה מסדרן בספר שמות: (כח) שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ את מצרים, וְלֹא מָרוּ, הפֵרו משה ואהרן אֶת דְּבָרוֹ של ה' אלא צייתו לציוויו ודיברו קשות בפרעה, אף שבתחילה משה תהה לגבי מעשיו של ה'.

    (כט) הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם של המצרים לְדָם, וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם.

    (ל) שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים, שהגיעו לכל מקום והיו גם בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם.

    (לא) אָמַר, ה' ציווה, וַיָּבֹא עָרֹב,

    וגם כִּנִּים הגיעו בְּכָל גְּבוּלָם.

    (לב) נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, שבתוכו התלקחה גם אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם, (לג) וַיַּךְ הברד את גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וַיְשַׁבֵּר את העֵץ שבגְּבוּלָם, באזור שלהם. זה היה הנזק הקשה ביותר שחולל הברד.

    (לד) אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה, וְיֶלֶק, שם נרדף לארבה, או: סוג מסוים של ארבה, וְאֵין מִסְפָּר, (לה) וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם, וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם.

    (לו) וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם של המצרים, רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם, בכורם.

    (לז) ומיד לאחר מכה זו - וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב ששאלו ישראל מן המצרים, וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל. כל השבטים יצאו ממצרים יחדיו. (לח) אחרי המכות הללו שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, כִּי גם נָפַל פַּחְדָּם של ישראל עֲלֵיהֶם.

    (לט) ובמדבר פָּרַשׂ ה' עָנָן לְמָסָךְ, כדי להגן עליהם, וְאֵשׁ - לְהָאִיר לָיְלָה. (מ) משה שָׁאַל, ביקש בשם העם, וַיָּבֵא ה' שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם - מָן יַשְׂבִּיעֵם. (מא) פָּתַח צוּר, סלע - וַיָּזוּבוּ ממנו מָיִם,[2] הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת, במדבריות, ועמם - נָהָר.

    (מב) כל הטובות הללו גמל ה' עמנו כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ, הבטחתו והברית שכרת אֶת, עם, אַבְרָהָם עַבְדּוֹ. (מג) וַיּוֹצִא את עַמּוֹ ממצרים בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה, בשמחה - אֶת בְּחִירָיו, נבחריו. (מד) וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם - עמי כנען והסמוכים להם, ואת פרי העֲמַל של הלְאֻמִּים יִירָשׁוּ, כאשר התנחלו בארץ. (מה) את מתנת הארץ וטובתה נתן להם ה' בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ את חֻקָּיו בארץ, וְאת תוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ.

    הַלְלוּ יָהּ.

     

    [1] מורה נבוכים ח"א מא; מצודות ומלבי"ם כאן.

    [2] כמתואר בשמות יז,א-ז

     

    פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?