ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לַמְנַצֵּחַ עַל־שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי־קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת׃ רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר׃ יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשְׂפְתוֹתֶיךָ עַל־כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם׃ חֲגוֹר־חַרְבְּךָ עַל־יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׃ וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל־דְּבַר־אֱמֶת וְעַנְוָה־צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ׃ חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ׃ כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ׃ אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ׃ מֹר־וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל־בִּגְדֹתֶיךָ מִן־הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ׃ בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר׃ שִׁמְעִי־בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ׃ וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי־הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי־לוֹ׃ וּבַת־צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם׃ כָּל־כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ׃ לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ׃ תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ׃ תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל־הָאָרֶץ׃ אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל־דֹּר וָדֹר עַל־כֵּן עַמִּים יְהוֹדֻךָ לְעֹלָם וָעֶד׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
• (א) המזמור מיועד לַמְנַצֵּחַ העומד בראש מקהלת מנגנים עַל שֹׁשַׁנִּים - אולי שמם של כלי נגינה מסוימים, לִבְנֵי קֹרַח המשוררים מַשְׂכִּיל, כינוי למזמור,[1] שִׁיר של יְדִידֹת, ידידוּת, חיבה וכבוד למלך. (ב) רָחַשׁ, מרגיש, הוגה לִבִּי דָּבָר, דיבור טוֹב - אֹמֵר אָנִי בשיר זה את מַעֲשַׂי, פרי יצירתי לְמֶלֶךְ. לכבודו אני יוצר ושר את השיר. לְשׁוֹנִי בשירה זו, בכתב או בעל פה, רהוטה ומדויקת כעֵט סוֹפֵר מָהִיר, זריז ומומחה. מהצהרת הכוונות של המשורר ומהבעת משאלתו שהשיר שיצא מתחת ידו יהיה שלם מכל הבחינות, הוא עובר לדבר בשבחו של המלך: (ג) יָפְיָפִיתָ, יפה אתה יותר מִכל בְּנֵי האָדָם. הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ. אתה מתבטא בחן ומנעים לשומעיך. עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹֹהִים לְעוֹלָם. המשורר משבח הן את אישיותו של המלך הן את היותו גיבור מלחמה, הן את היותו גיבור צדק: (ד) חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ, גִּבּוֹר, זהו הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ. תוארי המלחמה משמשים גם כפשוטם וגם בדרך ההשאלה: (ה) ובהֲדָרְךָ צְלַח, נהג ורְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה וצֶדֶק. שלטונך אינו מושתת רק על גבורתך, אלא גם על האמת, היושר והענווה. וְתוֹרְךָ, תלמד אותך נוֹרָאוֹת, דברים עצומים יְמִינֶךָ, ידך החזקה והלוחמת, וגם: הדרך הנכונה. הדרך הישרה היא שתורה לך כיצד לנצח במלחמה. ושוב בשבח גבורת המלך: (ו) חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים, עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ, והחצים השנונים ייכנסו בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ. (ז) כִּסְאֲךָ - כיסא אֱלֹֹהִים לעוֹלָם וָעֶד. על שלמה המלך נאמר שישב על כיסא ה'.[2] שֵׁבֶט מִישֹׁר, שלטון של יושר הוא שֵׁבֶט, שרביט, סמל מַלְכוּתֶךָ. (ח) אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע. עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹֹהִים, שהוא אֱלֹֹהֶיךָ, בשֶׁמֶן שָׂשׂוֹן, שמן המשיחה למלוכה, שבו גלומה השמחה של העלייה לגדולה. בזכות מידת הצדק שלך אלוקים בחר למשוח אותך מבין כל חֲבֵרֶךָ. ומכאן לתיאור המלך כחתן: (ט) מֹר וַאֲהָלוֹת וקְצִיעוֹת בכָּל בִּגְדֹתֶיךָ, כל בגדיך מבושמים בבשמים אלה כשאתה יוצא מִן הֵיכְלֵי, ארמונות שֵׁן, שנהב, מִנִּי, מאז, או: במינים - כלי נגינה שִׂמְּחוּךָ. חגיגות החתונה מתחילות ביציאתך המהודרת מהיכלי השן. (י) בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ, בין המכבדים והמוקירים אותך. נִצְּבָה שֵׁגַל, כנראה כינוי למלכה, לִימִינְךָ בְּכֶתֶם, זהב מארץ אוֹפִיר. ולכלה אומר המשורר: (יא) שִׁמְעִי, בַת, וּרְאִי את כל הגדוּלה הבאה אלייך כשאת נעשית מלכה, וְהַטִּי אָזְנֵךְ, הקשיבי - וְשִׁכְחִי את עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ אחרי שתיעשי אשת המלך. (יב) וְיִתְאָו, יחשוק הַמֶּלֶךְ את יָפְיֵךְ, כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ כמלך וכבעל, וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ. (יג) וּבַת, קהילת צֹר, בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ, יבקשו עֲשִׁירֵי עָם, הנותנים מתנות למיועדת להיות אשת המלך. (יד) כָּל הכְּבוּדָּה, הרכוש הרב והנכבד של בַת מֶלֶךְ מוכנסת פְּנִימָה, שכן היא איננה מופיעה ברבים, והכול מכבדים אותה מרחוק. מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, היא לבושה בגד מקושט ומשובץ בזהב. (טו) לִרְקָמוֹת, במלבושים רקומים, או: אל מרבדי החופה הרקומים תּוּבַל המלכה לַמֶּלֶךְ, בְּתוּלוֹת מהלכות אַחֲרֶיהָ, הלוא הן רֵעוֹתֶיהָ, מוּבָאוֹת לָךְ. (טז) המלכה החדשה ופמליית המשרתות ובנות החסות שלה תּוּבַלְנָה בתהלוכת החתונה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל, תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ. החתן-המלך מקבל את ברכת החתונה: (יז) תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ. השלשלת תימשך בבניך. תְּשִׁיתֵמוֹ, תמַנֶּה אותם לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ. ופנייה אל אלוקים: (יח) אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר, עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ, יודו לך, ישבחו אותך לְעֹלָם וָעֶד.
[1] במזמורים אחרים המלה 'משכיל' מורה על שיר שיש בו ענייני הגות ולימוד. אך הוראה זו אינה מתאימה לכאן. [2] דברי הימים א' כט,כג; ראב"ע ומאירי כאן.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים מה: למנצח על שושנים לבני קרח |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) המזמור מיועד לַמְנַצֵּחַ העומד בראש מקהלת מנגנים עַל שֹׁשַׁנִּים - אולי שמם של כלי נגינה מסוימים, לִבְנֵי קֹרַח המשוררים מַשְׂכִּיל, כינוי למזמור,[1] שִׁיר של יְדִידֹת, ידידוּת, חיבה וכבוד למלך.
(ב) רָחַשׁ, מרגיש, הוגה לִבִּי דָּבָר, דיבור טוֹב - אֹמֵר אָנִי בשיר זה את מַעֲשַׂי, פרי יצירתי לְמֶלֶךְ. לכבודו אני יוצר ושר את השיר. לְשׁוֹנִי בשירה זו, בכתב או בעל פה, רהוטה ומדויקת כעֵט סוֹפֵר מָהִיר, זריז ומומחה.
מהצהרת הכוונות של המשורר ומהבעת משאלתו שהשיר שיצא מתחת ידו יהיה שלם מכל הבחינות, הוא עובר לדבר בשבחו של המלך: (ג) יָפְיָפִיתָ, יפה אתה יותר מִכל בְּנֵי האָדָם. הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ. אתה מתבטא בחן ומנעים לשומעיך. עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹֹהִים לְעוֹלָם. המשורר משבח הן את אישיותו של המלך הן את היותו גיבור מלחמה, הן את היותו גיבור צדק: (ד) חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ, גִּבּוֹר, זהו הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ. תוארי המלחמה משמשים גם כפשוטם וגם בדרך ההשאלה: (ה) ובהֲדָרְךָ צְלַח, נהג ורְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה וצֶדֶק. שלטונך אינו מושתת רק על גבורתך, אלא גם על האמת, היושר והענווה. וְתוֹרְךָ, תלמד אותך נוֹרָאוֹת, דברים עצומים יְמִינֶךָ, ידך החזקה והלוחמת, וגם: הדרך הנכונה. הדרך הישרה היא שתורה לך כיצד לנצח במלחמה. ושוב בשבח גבורת המלך: (ו) חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים, עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ, והחצים השנונים ייכנסו בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ. (ז) כִּסְאֲךָ - כיסא אֱלֹֹהִים לעוֹלָם וָעֶד. על שלמה המלך נאמר שישב על כיסא ה'.[2] שֵׁבֶט מִישֹׁר, שלטון של יושר הוא שֵׁבֶט, שרביט, סמל מַלְכוּתֶךָ. (ח) אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע. עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹֹהִים, שהוא אֱלֹֹהֶיךָ, בשֶׁמֶן שָׂשׂוֹן, שמן המשיחה למלוכה, שבו גלומה השמחה של העלייה לגדולה. בזכות מידת הצדק שלך אלוקים בחר למשוח אותך מבין כל חֲבֵרֶךָ.
ומכאן לתיאור המלך כחתן: (ט) מֹר וַאֲהָלוֹת וקְצִיעוֹת בכָּל בִּגְדֹתֶיךָ, כל בגדיך מבושמים בבשמים אלה כשאתה יוצא מִן הֵיכְלֵי, ארמונות שֵׁן, שנהב, מִנִּי, מאז, או: במינים - כלי נגינה שִׂמְּחוּךָ. חגיגות החתונה מתחילות ביציאתך המהודרת מהיכלי השן. (י) בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ, בין המכבדים והמוקירים אותך. נִצְּבָה שֵׁגַל, כנראה כינוי למלכה, לִימִינְךָ בְּכֶתֶם, זהב מארץ אוֹפִיר.
ולכלה אומר המשורר: (יא) שִׁמְעִי, בַת, וּרְאִי את כל הגדוּלה הבאה אלייך כשאת נעשית מלכה, וְהַטִּי אָזְנֵךְ, הקשיבי - וְשִׁכְחִי את עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ אחרי שתיעשי אשת המלך. (יב) וְיִתְאָו, יחשוק הַמֶּלֶךְ את יָפְיֵךְ, כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ כמלך וכבעל, וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ. (יג) וּבַת, קהילת צֹר, בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ, יבקשו עֲשִׁירֵי עָם, הנותנים מתנות למיועדת להיות אשת המלך.
(יד) כָּל הכְּבוּדָּה, הרכוש הרב והנכבד של בַת מֶלֶךְ מוכנסת פְּנִימָה, שכן היא איננה מופיעה ברבים, והכול מכבדים אותה מרחוק. מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, היא לבושה בגד מקושט ומשובץ בזהב. (טו) לִרְקָמוֹת, במלבושים רקומים, או: אל מרבדי החופה הרקומים תּוּבַל המלכה לַמֶּלֶךְ, בְּתוּלוֹת מהלכות אַחֲרֶיהָ, הלוא הן רֵעוֹתֶיהָ, מוּבָאוֹת לָךְ. (טז) המלכה החדשה ופמליית המשרתות ובנות החסות שלה תּוּבַלְנָה בתהלוכת החתונה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל, תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.
החתן-המלך מקבל את ברכת החתונה: (יז) תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ. השלשלת תימשך בבניך. תְּשִׁיתֵמוֹ, תמַנֶּה אותם לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ.
ופנייה אל אלוקים: (יח) אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר, עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ, יודו לך, ישבחו אותך לְעֹלָם וָעֶד.
[1] במזמורים אחרים המלה 'משכיל' מורה על שיר שיש בו ענייני הגות ולימוד. אך הוראה זו אינה מתאימה לכאן.
[2] דברי הימים א' כט,כג; ראב"ע ומאירי כאן.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
