ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי־קֹרַח מַשְׂכִּיל׃ אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ־לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם׃ אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם׃ כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא־הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי־יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם׃ אַתָּה־הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃ בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ׃ כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי׃ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ׃ בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל־הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה׃ אַף־זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ וְלֹא־תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ׃ תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי־צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ׃ תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן מַאֲכָל וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ׃ תִּמְכֹּר־עַמְּךָ בְלֹא־הוֹן וְלֹא־רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם׃ תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם מְנוֹד־רֹאשׁ בַּל־אֻמִּים׃ כָּל־הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי׃ מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃ כָּל־זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא־שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ׃ לֹא־נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ׃ כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת׃ אִם־שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׃ הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר־זֹאת כִּי־הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב׃ כִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל־הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃ עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל־תִּזְנַח לָנֶצַח׃ לָמָּה־פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃ כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ׃ קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
• (א) לַמְנַצֵּחַ, העומד בראש המקהלה או הנגנים, לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל, כינוי לשיר מסוים, אולי לשיר לימודי. לפי שיר הגותי לאומי זה, גורלם הייחודי של ישראל, על עליותיו ומורדותיו, נעוץ בדבקותם של ישראל בה'. (ב) אֱלֹֹהִים, בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ על ימי העבר. אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ על פֹּעַל שפָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם, בִּימֵי קֶדֶם, כמו למשל כיבוש הארץ: (ג) אַתָּה ביָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ, העברת ממקומם וַתִּטָּעֵם, נטעת את אבותינו במקום הגויים שגירשת. תָּרַע, שברת לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם מארץ ישראל. (ד) כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ ישראל את האָרֶץ, וּזְרוֹעָם לבדה לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ, להם, כִּי אם יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי, כאשר רְצִיתָם. (ה) אַתָּה הוּא מַלְכִּי, אֱלֹֹהִים. צַוֵּה שוב יְשׁוּעוֹת ליַעֲקֹב, כבעבר. (ו) בְּךָ, על ידיך את צָרֵינוּ, אויבינו נְנַגֵּחַ, בְּשִׁמְךָ נָבוּס, נרמוס, נכניע את קָמֵינוּ, האויבים הקמים עלינו. (ז) כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי. (ח) כִּי אתה הוא זה אשר הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ, וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ, ביישת. (ט) בֵּאלֹֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם, וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה. סֶלָה, סימן מוסיקלי שמציין הפסקה או סיום בית, או: אכן, לעולם. כל זה הוא זיכרון העבר, הודאה והכרה בכך שכוח ה' הוא שעמד ויעמוד לישראל בניצחונותיהם. אך ההווה שונה לגמרי - (י) אַף זָנַחְתָּ אותנו וַתַּכְלִימֵנוּ, וְהדבר בא לידי ביטוי בכך שלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ. אין לנו תמיכה מצדך. (יא) תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר בנסיגה ובבריחה מִנִּי צָר, מהאויב, וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ, שדדו אותנו ואת רכושנו לָמוֹ, לעצמם. (יב) תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן שאין להן כוח להתגונן והן טרף לכול למַאֲכָל, וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ, פיזרת אותנו. (יג) תִּמְכֹּר את עַמְּךָ לעבדים בְלֹא הוֹן, כשבויים זולים, וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם. אנו נמכרים ונזנחים תמורת דברים של מה-בכך בלי שיצמח רווח מרובה מכך. יד. תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ. (טו) תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל, הפכנו דוגמה להשפלה וביזיון בַּגּוֹיִם, נעשינו מקור למְנוֹד רֹאשׁ של רחמים ובוז כלפינו בַּלְאֻמִּים. (טז) כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי, וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי (יז) מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם. וכאן באה תפילה ובה מילות תלונה: (יח) כָּל זֹאת - האסונות וההשפלות הללו בָּאַתְנוּ, באו עלינו, ובכל זאת, לֹא שְׁכַחֲנוּךָ. נשארנו דבקים בך וְלֹא שִׁקַּרְנוּ, בגדנו בִּבְרִיתֶךָ. אנחנו עדיין מקיימים אותה. (יט) לֹא נָסוֹג, התרחק לאָחוֹר לִבֵּנוּ מעבודתך, וַתֵּט, גם אם הסטת את אֲשֻׁרֵינוּ, צעדינו מִנִּי אָרְחֶךָ, מדרכך, אם באמצעות ניסיונות קשים או בהפקרתנו לכול.[1] (כ) כִּי דִכִּיתָנוּ, דיכאת ושיברת אותנו בִּמְקוֹם תַּנִּים, בשממה וחורבן, וַתְּכַס, עטפת עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת, במקום של אפלה ופחד. (כא) אך גם אִם בזמן כלשהו שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וחטאנו, וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר בתפילה, (כב) הֲלֹא אֱלֹֹהִים יַחֲקָר זֹאת, כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב. ובהיקף מבטו הגדול הוא יודע שנשארנו נאמנים לו. (כג) כִּי עָלֶיךָ, בגללך הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם. השנאה לישראל היא ביטוי לאיבה כלפיך, ה'. ולפיכך בגללך ולמענך אנו סובלים.[2] נֶחְשַׁבְנוּ בעיני כולם כְּצֹאן טִבְחָה. (כד) עוּרָה, לָמָּה תִישַׁן, אֲדֹנָי?! נראה שאינך שם לב אלינו, כאילו אתה ישן. הָקִיצָה, אַל תִּזְנַח אותנו לָנֶצַח! (כה) לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ?! (כו) כִּי שָׁחָה, התכופפה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ. אנו מדוכאים וירדנו עד עפר. דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. אי אפשר לרדת למטה ממצבנו השפל. (כז) קוּמָה, עֶזְרָתָה לָּנוּ, עוזרנו, וּפְדֵנוּ, הושיענו לְמַעַן חַסְדֶּךָ. [1] לחלופין: לֹא נָסוֹג... וְלא תֵּט... - לא סרו צעדינו מדרכך. [2] ראו רמב"ן דברים לב,מ.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים מד: למנצח לבני קרח משכיל |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לַמְנַצֵּחַ, העומד בראש המקהלה או הנגנים, לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל, כינוי לשיר מסוים, אולי לשיר לימודי. לפי שיר הגותי לאומי זה, גורלם הייחודי של ישראל, על עליותיו ומורדותיו, נעוץ בדבקותם של ישראל בה'.
(ב) אֱלֹֹהִים, בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ על ימי העבר. אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ על פֹּעַל שפָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם, בִּימֵי קֶדֶם, כמו למשל כיבוש הארץ: (ג) אַתָּה ביָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ, העברת ממקומם וַתִּטָּעֵם, נטעת את אבותינו במקום הגויים שגירשת. תָּרַע, שברת לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם מארץ ישראל. (ד) כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ ישראל את האָרֶץ, וּזְרוֹעָם לבדה לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ, להם, כִּי אם יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי, כאשר רְצִיתָם.
(ה) אַתָּה הוּא מַלְכִּי, אֱלֹֹהִים. צַוֵּה שוב יְשׁוּעוֹת ליַעֲקֹב, כבעבר. (ו) בְּךָ, על ידיך את צָרֵינוּ, אויבינו נְנַגֵּחַ, בְּשִׁמְךָ נָבוּס, נרמוס, נכניע את קָמֵינוּ, האויבים הקמים עלינו. (ז) כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי. (ח) כִּי אתה הוא זה אשר הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ, וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ, ביישת.
(ט) בֵּאלֹֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם, וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה. סֶלָה, סימן מוסיקלי שמציין הפסקה או סיום בית, או: אכן, לעולם.
כל זה הוא זיכרון העבר, הודאה והכרה בכך שכוח ה' הוא שעמד ויעמוד לישראל בניצחונותיהם. אך ההווה שונה לגמרי - (י) אַף זָנַחְתָּ אותנו וַתַּכְלִימֵנוּ, וְהדבר בא לידי ביטוי בכך שלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ. אין לנו תמיכה מצדך. (יא) תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר בנסיגה ובבריחה מִנִּי צָר, מהאויב, וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ, שדדו אותנו ואת רכושנו לָמוֹ, לעצמם. (יב) תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן שאין להן כוח להתגונן והן טרף לכול למַאֲכָל, וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ, פיזרת אותנו. (יג) תִּמְכֹּר את עַמְּךָ לעבדים בְלֹא הוֹן, כשבויים זולים, וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם. אנו נמכרים ונזנחים תמורת דברים של מה-בכך בלי שיצמח רווח מרובה מכך. יד. תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ. (טו) תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל, הפכנו דוגמה להשפלה וביזיון בַּגּוֹיִם, נעשינו מקור למְנוֹד רֹאשׁ של רחמים ובוז כלפינו בַּלְאֻמִּים. (טז) כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי, וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי (יז) מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם.
וכאן באה תפילה ובה מילות תלונה: (יח) כָּל זֹאת - האסונות וההשפלות הללו בָּאַתְנוּ, באו עלינו, ובכל זאת, לֹא שְׁכַחֲנוּךָ. נשארנו דבקים בך וְלֹא שִׁקַּרְנוּ, בגדנו בִּבְרִיתֶךָ. אנחנו עדיין מקיימים אותה. (יט) לֹא נָסוֹג, התרחק לאָחוֹר לִבֵּנוּ מעבודתך, וַתֵּט, גם אם הסטת את אֲשֻׁרֵינוּ, צעדינו מִנִּי אָרְחֶךָ, מדרכך, אם באמצעות ניסיונות קשים או בהפקרתנו לכול.[1] (כ) כִּי דִכִּיתָנוּ, דיכאת ושיברת אותנו בִּמְקוֹם תַּנִּים, בשממה וחורבן, וַתְּכַס, עטפת עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת, במקום של אפלה ופחד. (כא) אך גם אִם בזמן כלשהו שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וחטאנו, וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר בתפילה, (כב) הֲלֹא אֱלֹֹהִים יַחֲקָר זֹאת, כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב. ובהיקף מבטו הגדול הוא יודע שנשארנו נאמנים לו. (כג) כִּי עָלֶיךָ, בגללך הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם. השנאה לישראל היא ביטוי לאיבה כלפיך, ה'. ולפיכך בגללך ולמענך אנו סובלים.[2] נֶחְשַׁבְנוּ בעיני כולם כְּצֹאן טִבְחָה.
(כד) עוּרָה, לָמָּה תִישַׁן, אֲדֹנָי?! נראה שאינך שם לב אלינו, כאילו אתה ישן. הָקִיצָה, אַל תִּזְנַח אותנו לָנֶצַח! (כה) לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ?! (כו) כִּי שָׁחָה, התכופפה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ. אנו מדוכאים וירדנו עד עפר. דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. אי אפשר לרדת למטה ממצבנו השפל.
(כז) קוּמָה, עֶזְרָתָה לָּנוּ, עוזרנו, וּפְדֵנוּ, הושיענו לְמַעַן חַסְדֶּךָ.
[1] לחלופין: לֹא נָסוֹג... וְלא תֵּט... - לא סרו צעדינו מדרכך.
[2] ראו רמב"ן דברים לב,מ.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
