ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּךָ ה' חָסִיתִי אַל־אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי׃ הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר־מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי׃ כִּי־סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי׃ תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי־אַתָּה מָעוּזִּי׃ בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת׃ שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי־שָׁוְא וַאֲנִי אֶל־ה' בָּטָחְתִּי׃ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת־עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי׃ וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד־אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי׃ חָנֵּנִי ה' כִּי צַר־לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי׃ כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֺנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ׃ מִכָּל־צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשֲׁכֵנַי מְאֹד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי׃ נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד׃ כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ׃ וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי ה' אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה׃ בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד־אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי׃ הָאִירָה פָנֶיךָ עַל־עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ׃ ה' אַל־אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל׃ תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל־צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז׃ מָה רַב־טוּבְךָ אֲשֶׁר־צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם׃ תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת׃ בָּרוּךְ ה' כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר׃ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ׃ אֶהֱבוּ אֶת־ה' כָּל־חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל־יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה׃ חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל־הַמְיַחֲלִים לַה'׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
מזמור זה הוא ברכת העם למלך ישראל, הנאמרת הן בעת שלום והן בעת מלחמה. המזמור נחלק לשלושה חלקים: חלק ראשון – כותרת ("למנצח מזמור לדוד"), חלק שני שבו תחינה להצלה והודאה על ההצלה, וחלק שלישי שבו תלונה על הצרות שעוברות על המשורר, תחינה להצלה מידי הרשעים ומפלתם, הצהרה על הגמול הטוב המצפה להולכים בדרך הישר והודאה על ההצלה שבאה לאחר הייאוש ממנה. המזמור מסתיים בקריאה לכל יראי ה' לאהבו ולבטוח בו ובישועתו. מלבד הפסוק השישי של המזמור ("בידך אפקיד רוחי"), הנאמר בקריאת שמע שעל המיטה לפי מנהג הספרדים והאשכנזים, והפסוק האחרון של המזמור ("חזקו ויאמץ לבבכם"), הנאמר בסיום תפילת "ובא לציון גואל", לפי מנהג הספרדים והאשכנזים. המזמור אינו חלק ממחזור התפילות היום יומי. |
|
• (א) לַמְנַצֵּחַ, האחראי על הנגנים, מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) בְּךָ, ה', חָסִיתִי, ולפיכך אבקש: אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם, כי תעזרני בכל זמן, בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי, הצילני מצרותי. (ג) הַטֵּה אֵלַי את אָזְנְךָ, הקשב לתפילתי ומְהֵרָה הַצִּילֵנִי מסכנה מאיימת. הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז, סלע גדול ומגן, לְבֵית-מְצוּדוֹת, מבצר לְהוֹשִׁיעֵנִי. (ד) כִּי אכן סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה, וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי. תדריך ותוביל אותי למצוא את המקום הנכון, את הדרך הראויה. (ה) תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת, מהמלכודת זוּ, אשר טָמְנוּ לִי, כִּי אַתָּה מָעוּזִּי. (ו) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. אני מוסר את חיי בידיך וסומך עליך שתשמור אותם. ואכן, פָּדִיתָ, גאלת אוֹתִי, ה', אֵל אֱמֶת. (ז) שָׂנֵאתִי עובדי אלילים הַשֹּׁמְרִים אמונים להַבְלֵי שָׁוְא, ומייחלים לכוחות שאין בהם ממש, וַאֲנִי רק אֶל ה' בָּטָחְתִּי, (ח) אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ, אתה אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי, יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי, (ט) וְעל כן לֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב, אלא הוצאת אותי מן המצר הסוגר עלי והֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב את רַגְלָי. (י) חָנֵּנִי, ה', כִּי צַר לִי, עָשְׁשָׁה בְכַעַס, נחלשה מחמת רוגז ויגון עֵינִי. מרוב צרות נראה לי שעינַי אינן מתפקדות כראוי. אף נַפְשִׁי וּבִטְנִי חלשים ודואבים. (יא) כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי, וּשְׁנוֹתַי כלו בַּאֲנָחָה, כָּשַׁל בּגלל עֲוֹנִי, פשעי כֹחִי, וַעֲצָמַי, עצמותי עָשֵׁשׁוּ, נחלשו, בלו. (יב) מחמת כָּל צֹרְרַי, אויבי הָיִיתִי מושא לחֶרְפָּה, נלעג, וכן: סמל לבושה, וְלִשְׁכֵנַי, ובעיני שכני אני מזולזל מְאֹד, וּפַחַד הייתי לִמְיֻדָּעָי, לקרובי ומכרי הדואגים לי בראותם את כישלון כוחי. רֹאַי, הרואים אותי בַּחוּץ - נָדְדוּ מִמֶּנִּי, נרתעים מקרבתי כי אני נראה חולה, מסכן ומוזר. (יג) נִשְׁכַּחְתִּי כְּפי שנשכח מֵת מִן הלֵּב והתודעה. הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד, שלאחר שאינו נמצא, שוכחים את קיומו. (יד) כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת, עלילות שווא, רכילות רַבִּים, ואני חווה מָגוֹר, אימה מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם, כשהם נאספים יַחַד עָלַי, לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ. (טו) וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי, ה', אין לי מחסה אחר. אָמַרְתִּי: אֱלֹֹהַי אָתָּה, ובך אני בוטח. (טז) בְּיָדְךָ עִתֹּתָי, הזמן שלי, חיי, הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי. (יז) הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ, הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ. (יח) ה', אַל אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ. כיוון שקראתי לך ובטחתי בך, לא אתאכזב. אדרבא, יֵבֹשׁוּ הרְשָׁעִים, יִדְּמוּ, יהיו דוממים בירידתם לִשְׁאוֹל. (יט) תֵּאָלַמְנָה, תיעשנה אילמות שִׂפְתֵי שָׁקֶר, הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק, סרה בְּגַאֲוָה וָבוּז. ומכאן חוזר המשורר לעניין הישועה: (כ) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ, שמרת בסתר לִּירֵאֶיךָ. בסופו של דבר אתה מעניק ליראיך את טובותיך הגנוזות עמך אשר פָּעַלְתָּ, שיצרת למען החֹסִים בָּךְ, נֶגֶד, לעיני בְּנֵי אָדָם. אתה מיטיב בגלוי עם הבוטחים בך. (כא) תַּסְתִּירֵם - את אוהביך בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ, במחבואיך מֵרֻכְסֵי, עקמומיות, מזימות אִישׁ. תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה, במקום מסתור מסוכך מֵרִיב של לְשֹׁנוֹת רעות. (כב) בָּרוּךְ ה' כִּי הִפְלִיא, הרבה מאוד את חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר, נצורה, בין בפועל ממש ובין באופן סמלי. (כג) וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי. בשעה שהייתי נתון בצרה מיהרתי להסיק מסקנות: נִגְרַזְתִּי, נגזרתי, נחתכתי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אָכֵן, למרות שבאותה שעה לא ראיתי זאת, עכשיו אני יודע כי שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי, כשהתחננתי אֵלֶיךָ. (כד) אֶהֱבוּ אֶת ה', כָּל חֲסִידָיו, כי אֱמוּנִים נֹצֵר ה', הוא שומר אמוניו וחסדו לנאמנים לו, וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר, מעניש באמצעות מיתר הקשת, או: משלם במידה יתרה את העֹשֵׂה מעשים של גַאֲוָה. ולסיכום (כה) חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם, כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'. בקריאה זו יש גם עצה וגם סיכום המזמור. מחיי שלי תיווכחו שהסומכים על ה' סופם להיוושע.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים לא: למנצח מזמור לדוד בך ה' חסיתי |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לַמְנַצֵּחַ, האחראי על הנגנים, מִזְמוֹר לְדָוִד.
(ב) בְּךָ, ה', חָסִיתִי, ולפיכך אבקש: אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם, כי תעזרני בכל זמן, בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי, הצילני מצרותי. (ג) הַטֵּה אֵלַי את אָזְנְךָ, הקשב לתפילתי ומְהֵרָה הַצִּילֵנִי מסכנה מאיימת. הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז, סלע גדול ומגן, לְבֵית-מְצוּדוֹת, מבצר לְהוֹשִׁיעֵנִי. (ד) כִּי אכן סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה, וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי. תדריך ותוביל אותי למצוא את המקום הנכון, את הדרך הראויה. (ה) תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת, מהמלכודת זוּ, אשר טָמְנוּ לִי, כִּי אַתָּה מָעוּזִּי. (ו) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. אני מוסר את חיי בידיך וסומך עליך שתשמור אותם. ואכן, פָּדִיתָ, גאלת אוֹתִי, ה', אֵל אֱמֶת. (ז) שָׂנֵאתִי עובדי אלילים הַשֹּׁמְרִים אמונים להַבְלֵי שָׁוְא, ומייחלים לכוחות שאין בהם ממש, וַאֲנִי רק אֶל ה' בָּטָחְתִּי, (ח) אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ, אתה אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי, יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי, (ט) וְעל כן לֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב, אלא הוצאת אותי מן המצר הסוגר עלי והֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב את רַגְלָי.
(י) חָנֵּנִי, ה', כִּי צַר לִי, עָשְׁשָׁה בְכַעַס, נחלשה מחמת רוגז ויגון עֵינִי. מרוב צרות נראה לי שעינַי אינן מתפקדות כראוי. אף נַפְשִׁי וּבִטְנִי חלשים ודואבים. (יא) כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי, וּשְׁנוֹתַי כלו בַּאֲנָחָה, כָּשַׁל בּגלל עֲוֹנִי, פשעי כֹחִי, וַעֲצָמַי, עצמותי עָשֵׁשׁוּ, נחלשו, בלו. (יב) מחמת כָּל צֹרְרַי, אויבי הָיִיתִי מושא לחֶרְפָּה, נלעג, וכן: סמל לבושה, וְלִשְׁכֵנַי, ובעיני שכני אני מזולזל מְאֹד, וּפַחַד הייתי לִמְיֻדָּעָי, לקרובי ומכרי הדואגים לי בראותם את כישלון כוחי. רֹאַי, הרואים אותי בַּחוּץ - נָדְדוּ מִמֶּנִּי, נרתעים מקרבתי כי אני נראה חולה, מסכן ומוזר. (יג) נִשְׁכַּחְתִּי כְּפי שנשכח מֵת מִן הלֵּב והתודעה. הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד, שלאחר שאינו נמצא, שוכחים את קיומו. (יד) כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת, עלילות שווא, רכילות רַבִּים, ואני חווה מָגוֹר, אימה מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם, כשהם נאספים יַחַד עָלַי, לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ.
(טו) וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי, ה', אין לי מחסה אחר. אָמַרְתִּי: אֱלֹֹהַי אָתָּה, ובך אני בוטח. (טז) בְּיָדְךָ עִתֹּתָי, הזמן שלי, חיי, הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי. (יז) הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ, הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ. (יח) ה', אַל אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ. כיוון שקראתי לך ובטחתי בך, לא אתאכזב. אדרבא, יֵבֹשׁוּ הרְשָׁעִים, יִדְּמוּ, יהיו דוממים בירידתם לִשְׁאוֹל. (יט) תֵּאָלַמְנָה, תיעשנה אילמות שִׂפְתֵי שָׁקֶר, הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק, סרה בְּגַאֲוָה וָבוּז.
ומכאן חוזר המשורר לעניין הישועה: (כ) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ, שמרת בסתר לִּירֵאֶיךָ. בסופו של דבר אתה מעניק ליראיך את טובותיך הגנוזות עמך אשר פָּעַלְתָּ, שיצרת למען החֹסִים בָּךְ, נֶגֶד, לעיני בְּנֵי אָדָם. אתה מיטיב בגלוי עם הבוטחים בך. (כא) תַּסְתִּירֵם - את אוהביך בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ, במחבואיך מֵרֻכְסֵי, עקמומיות, מזימות אִישׁ. תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה, במקום מסתור מסוכך מֵרִיב של לְשֹׁנוֹת רעות. (כב) בָּרוּךְ ה' כִּי הִפְלִיא, הרבה מאוד את חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר, נצורה, בין בפועל ממש ובין באופן סמלי. (כג) וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי. בשעה שהייתי נתון בצרה מיהרתי להסיק מסקנות: נִגְרַזְתִּי, נגזרתי, נחתכתי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אָכֵן, למרות שבאותה שעה לא ראיתי זאת, עכשיו אני יודע כי שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי, כשהתחננתי אֵלֶיךָ.
(כד) אֶהֱבוּ אֶת ה', כָּל חֲסִידָיו, כי אֱמוּנִים נֹצֵר ה', הוא שומר אמוניו וחסדו לנאמנים לו, וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר, מעניש באמצעות מיתר הקשת, או: משלם במידה יתרה את העֹשֵׂה מעשים של גַאֲוָה.
ולסיכום (כה) חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם, כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'. בקריאה זו יש גם עצה וגם סיכום המזמור. מחיי שלי תיווכחו שהסומכים על ה' סופם להיוושע.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
