• (א) לְדָוִד. אֵלֶיךָ, ה', אֶקְרָא: צוּרִי, חוזקי, אַל תֶּחֱרַשׁ, תתעלם מִמֶּנִּי, פֶּן תֶּחֱשֶׁה, תחריש מִמֶּנִּי וְאז נִמְשַׁלְתִּי עִם, אפשר יהיה להשוות אותי ליוֹרְדֵי בוֹר, ההולכים למות. אם לא תפנה אלי, לא יהיה לי קיום. ההכרה שה' שומע את קולי היא חלק מכוחי. לאמתו של דבר, רק עזרתו היא הנותנת לי חיים. (ב) שְׁמַע את קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי, כשאני מתחנן אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאִי, כשאני מרים את יָדַי בתפילה אֶל דְּבִיר, האולם הפנימי של קָדְשֶׁךָ. (ג) אַל תִּמְשְׁכֵנִי, תקרֵב או תשייך אותי עִם רְשָׁעִים וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן, פושעים שהם דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם, ובאותה עת רָעָה בִּלְבָבָם, כי האנשים הללו מסוכנים יותר מאויבים גלויים. (ד) תֶּן לָהֶם עונש כְּפָעֳלָם, ולא מעבר לכך, וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם; כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם; הָשֵׁב גְּמוּלָם, שילום עונשם לָהֶם. (ה) כִּי הם לֹא יָבִינוּ, אינם מתבוננים אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו. אין הם רוצים לחשוב על כך, ולכן הם עושים רעות בעולם. אך למרות כל תחבולותיהם ה' יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם. וכאן דברי תודה - (ו) בָּרוּךְ ה' כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי. (ז) ה' הוא עֻזִּי וּמָגִנִּי, בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי, וַיַּעֲלֹז, שמח לִבִּי בעזרתו, וּמִשִּׁירִי, באמצעות שירי אֲהוֹדֶנּוּ, אודה לו, או: אתן לו הוד ותפארת. (ח) ה' הוא עֹז לָמוֹ, להם - לבוטחים בו, וּמָעוֹז, מבצר יְשׁוּעוֹת למְשִׁיחוֹ - מלך ישראל הוּא. ומסיים בתפילה על טוּב ישראל: (ט) הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, עם ישראל וארצו[1] וּרְעֵם, הנהג אותם כרועה המנהיג את עדרו, וְנַשְֹּאֵם, הגבה אותם, הובילם והחזיקם עַד הָעוֹלָם, לנצח. [1] ששניהם מכונים 'נחלת ה'', ראו שמואל א' כו,יט וההערה שם. פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
|