• לְךָ ה' הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים – פסוק מדניאל ט, ז. • מַה־ נִּתְאוֹנֵן וּמַה־נֹּאמַר מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־ נִּצְטַדָּק – ע"פ הפסוקים באיכה ג, לט, ובראשית מד, טז: "מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ". • נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ – ע"פ איכה ג, מ. • כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה, לְקַבֵּל שָׁבִים – ע"פ המדרש: "ר' ישמעאל אומר אילו לא נבראת התשובה לא היה העולם עומד, אלא הואיל ונבראת התשובה והקב"ה ימינו פשוטה לקבל שבים" (פרקי דרבי אליעזר מב; ספרי ואתחנן, ל). • שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל־לֵב – על פי הלשון בדברי הימים ב (ו, לח): וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל-לִבָּם וּבְכָל-נַפְשָׁם. • שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ – ברחמיך הרבים תקבל ותיענה לתחינתם. • דְּלָתֶיךָ דָפַקְנוּ, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ – כמו שאמרו חכמים "שערי תשובה לא ננעלו". • מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה – מתוך ברכת 'שומע תפילה' בתפילת העמידה. • שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ – פסוק מתהלים סה, ב, והכוונה שבניגוד למלך בשר ודם שמי שנצרך ממנו לאיזה דבר צריך לפנות לשריו ועבדיו, הקב"ה אינו כן אלא הוא שומע תחינתו של כל אחד ואחד בעצמו (מלבי"ם שם). • אֵלֶיךָ כָּל־הָרוּחוֹת יָבֹאוּ – הרוח היא הרובד הרוחני שבנשמת האדם המבדילה אותו מן הבהמות ונותנת לו את יכולת התקשורת וההבעה. • יָבֹאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחוֹת, וְכָל־הַנְּשָׁמָה – הנשמה היא רובד גבוה יותר מן ה"רוח" ובה המחשבה והשכל, העיון והחקירה. • הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ – גם הרוח וגם הבשר הם פעולותיו של הקב"ה ועל כן אנו מבקשים שיחוס וירחם הן על נשמתנו שהיא חלק אלוה ממעל הן על הגוף שאף הוא מעשה ידיו של הקב"ה (ראה יונה ד, י-יא). הרעיון מיוסד על דרשת חז"ל שלעתיד לבוא הקב"ה דן את הגוף ואת הנפש ומוכיח אותם יחד, ולפיכך אנו מבקשים שאע"פ שאין אנו פטורים מן הדין – הקב"ה ירחם על עמלו ולא יכלה אותו. • אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ – אתאנו = באנו, שבנו אליך בתשובה. • בַּעֲבוּר שִׁמְךָ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ – ע"פ מה שנאמר בנביא (ישעיהו מח, ט): "לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ". • שִׁמְךָ נִקְרָא בְּקִרְבֵּנוּ, אַל תַּנִּיחֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ – ע"פ דברים כח, י: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ". • אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ – ע"פ יחזקאל מג, י. • אֵין לָנוּ פֶה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ – ע"פ הזוהר (משפטים קיט ע"א). • כִּי רַבּוּ מְשׁוּבוֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ – פסוק בירמיהו יד, ז. • חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ – פסוק מתהלים קו, ו. • מַה־ נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם... וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ – לשון הוידוי של יום הכיפורים הנזכר בגמרא (יומא פז ע"ב) ובו ההכרה כי הכל גלוי ידוע לפני הקב"ה, ומה שאנו מתוודים הוא מחובתנו להכיר במעשינו הרעים ולקבל שלא נעשה כן עוד, אבל אין בזה חידוש ידיעה שלא הייתה ידועה לקב"ה קודם לכן. • אִם־עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ – פסוק בירמיהו יד, ז. • אִם־עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ, ה' מִי יַעֲמֹד – פסוק הוא בתהלים קל, ג. • כִּי־ עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא – שם פסוק ד. • כִּי־עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אוֹר – פסוק מתהלים לו, י. • כִּי לֹא עַל־צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל־רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים – פסוק מדניאל ט, יח. פסוק זה משמש כ"מוטו" של הסליחות: השב בתשובה אינו מצפה לכך שהקב"ה יכיר בצדקתו – משום שהוא איננו צדיק ולא זכויותיו המועטות הן שיגנו בעדו, אלא הוא בא ומפיל תחינתו ומייחל לרחמיו של הקב"ה.
|