ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
איילת חן / ר' שלום שבזי אַיֶלֶת חֵן בְּגָלוּת תִּסְמְכֵנִי וּבַלַּיְלָה בְּתוֹךְ חֵיקָהּ מְלוֹנִי לְכוֹס יֵינָהּ אֲנִי תָּמִיד מְזוּמָּן וְנִתְעָרַב חֲמַד יֵינָהּ בְּיֵינִי שְׁתוּ דוֹדִים לְעוּמָּתִי וְשִׁכְרוּ וְהָעִירוּ לְשֵׂכֶל רַעֲיוֹנִי בְּהֵיכַל בַּת מְלָכִים הַכְּבוּדָה וְשׁוּלְחָנָהּ מְזוּמָּן לַהֲמוֹנִי זְמָן הִפְרִיד לְכָל רֵעִים וְדוֹדִים אֲבָל דּוֹדִי בְּאַהֲבָה יִמְשְׁכֵנִי יְקַשֵּׁר חֵן וְחֶסֶד עַל גְּבֶרֶת בְּמַעְגַּל חֵן וְחֶסֶד יִזְכְּרֵנִי מְפַרְשֵׁז בַּעֲנַן עָבֵי שְׁחָקִים לְרַעְיָתִי וְהִיא תָפִיק רְצוֹנִי שְׁעָרֶיהָ חֲמִשִּׁים הֵם קְבוּעִים זְכוּת לֵאָה בְּבִינָה תִסְעֲדֵנִי תְּעוֹרֵר אַהֲבַת רָחֵל לְבָנִים בְּסוֹד מַלְכוּת עֲשִׂירִית תַּעֲלֵנִי אֱלֹקִים חִישׁ לְעַמֶּךָ יְשׁוּעָה בְּעֵת רָצוֹן תְּצַחְצֵחַ גְּרוֹנִי שְׁלוּמֵי לֵב בְּרוֹב שָלוֹם תְּסוֹבֵב בְּנֵי אִישׁ תָּם סְגוּלַת אַב הֲמוֹנִי אנא |
| שיר לשמחת החתונה במסורת יהודי תימן השייך לשירי ה"זאפה" - שירים שהיו מושרים ע"י הקהל בעת שהיו מלווים את החתן מבית הכנסת לביתו במשך שבעת ימי החתונה ("שבע הברכות") בשירה וברוב עם. בארץ זהו שיר ה"זאפה" המרכזי והוא מבוצע בעיקר בשבת בבוקר, לאחר תפילת שחרית, כאשר קהל המתפללים מלווה את החתן מבית הכנסת לביתו. השיר מושר גם בטקס החופה. הפייטנים השרים את השיר משתמשים בו כ"נשיד" - פתיח לשירה. השיר נכתב ע"י ר' שלם שבזי, והוא מתאר את הקשר המיוחד במינו שבין הרעיה והדוד, בין עם ישראל ובין השכינה - קשר של אהבה וברית נצחית גם בחשכת הגלות, ממרחקי הזמן והמקום. השכינה מתוארת כְּלָנָה בחיקו של המשורר, של העם, והיא - איילת החן - מנחמת אותו בגלותו. עליה הוא מתרפק ובה הוא מוצא משען ונחמה. ואילו הדוד - הוא מושך אליו בחבלי אהבה את רעייתו העזובה. השיר משופע בביטויי אהבה וחיבה - איילת חן, בת מלכים, גברת, רעיה - הפונים אל הרעיה והשכינה כאחת, כשברקע נוכחת כל העת שמחתם ואהבתם של החתן והכלה ביום חופתם, בין אם הם החתן והכלה הממשיים שלכבוד חתונתם שרים את השיר, בין אם אלו הרעיה והדוד המטאפוריים - כנסת ישראל ודודה, השכינה וכנסת ישראל. |
| • אַיֶלֶת חֵן - כינוי לשכינה ע"פ משלי ה, יט: אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן. • בְּגָלוּת תִּסְמְכֵנִי - עוזרת לי לעמוד בקשיי הגלות. בגמרא, מגילה כט,ע"א, מסופר על שהשכינה שיצאה אף היא כביכול עִם עַם ישראל לגלות: "גלו לבבל שכינה עמהם, גלו למצרים שכינה עמהם". • וּבַלַּיְלָה בְּתוֹךְ חֵיקָהּ מְלוֹנִי - השכינה מצויה עמנו בחשכת הגלות, השכינה לנה עם בני ישראל בגלותם. • לְכוֹס יֵינָהּ - לימוד התורה שנמשלה ליין במקרא ובמדרשים, למשל במדרש תנחומא,אחרי מות,י: "נמשלו דברי תורה ליין שנאמר וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (משלי,ט,ה). • וְנִתְעָרַב חֲמַד יֵינָהּ בְּיֵינִי - כשאני לומד תורה השכינה עִמי. כמו שנאמר במשנה, אבות ג, ב: "אבל שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם". • חֲמַד- נוסח אחר: חמר. הכוונה ליין טוב ומשובח,או חמר מלשון חומר, מידה, כלומר יינה הטוב נתערב בייני, או מידה מיינה נתערבה בייני. • שְׁתוּ דוֹדִים- המשורר פונה לעם ישראל: שתו דודים לעומתי ושכרו, כלומר לִמדו תורה, שתו מיינה. ע"פ שיר השירים ה, א: שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. • וְהָעִירוּ לְשֵׂכֶל רַעֲיוֹנִי - לימוד התורה יעורר את חידושי התורה וההעמקה ברעיונותיה. • בַּת מְלָכִים הַכְּבוּדָה - השכינה, כנסת ישראל. ע"פ הפסוק בתהלים מה, יד: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה. • וְשׁוּלְחָנָהּ מְזוּמָּן לַהֲמוֹנִי - שולחנה של התורה ערוך ומזומן לכל, התורה מזומנת לכל אחד ואחד מישראל שיבוא ויעסוק בה. ובמדרש משלי ט, ב: "אף ערכה שולחנה- זו התורה שעורכת שולחן למי שעוסקים בה בעולם הזה ובעולם הבא...". • זְמָן הִפְרִיד לְכָל רֵעִים וְדוֹדִים - זמן הגלות הפריד בין עם ישראל, המכונים כאן רעים ודודים, לבין הקב"ה. • אֲבָל דּוֹדִי בְּאַהֲבָה יִמְשְׁכֵנִי - אבל הקב"ה המכונה דודה של כנסת ישראל, ימשכני באהבה אליו. • גְּבֶרֶת- כינוי לשכינה. • יִזְכְּרֵנִי - את השכינה, כנסת ישראל. • בְּמַעְגַּל חֵן וְחֶסֶד יִזְכְּרֵנִי - בדרך. ירעיף עלי חן וחסד בדרכי, ובתהילים כג, ג: יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק. • מְפַרְשֵׁז בַּעֲנַן עָבֵי שְׁחָקִים - הקב"ה פורש חסותו ומגן עלי, ע"פ איוב כו, ט: מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ. • לְרַעְיָתִי וְהִיא תָּפִיק רְצוֹנִי - השכינה, שתעשה רצוני כשאעשה רצונה, ע"פ האמור במשנה, אבות ב, ד: "...עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו..". • שְׁעָרֶיהָ חֲמִשִּׁים - חמישים שערי בינה. • קְבוּעִים- נוסח אחר: תקועים. • זְכוּת לֵאָה- בקבלה מסמלת לאה את ספירת בינה שהיא שכינה עליונה, שאינה גולה כמו השכינה התחתונה, אלא היא במצב של גאולה. • תְּעוֹרֵר אַהֲבַת רָחֵל - רחל מסמלת את ספירת מלכות, הספירה העשירית, שהיא השכינה התחתונה המצויה בגלות. ורוצה לומר: בזכות לימוד התורה תתעורר האהבה ותבוא הגאולה. • בְּעֵת רָצוֹן תְּצַחְצֵחַ גְּרוֹנִי - תן לי לשון צחה בשירתי ובתפילתי אליך, בבקשה ותפילה שתהא זו עת רצון שאז התפילות מתקבלות. • שְׁלוּמֵי לֵב - עם ישראל, שליבם שלם עם ה'. • בְּנֵי אִישׁ תָּם - עם ישראל, בני יעקב אבינו שנקרא איש תם,עפ"י בראשית כה, כז: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. • אַב הֲמוֹנִי- עם ישראל, בני אברהם אבינו, שנקרא אב המון גויים, ע"פ בראשית יז, ד: וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. |
| כותר |
איילת חן |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;שבועות |
| מועד התפילה |
אחר |
| מעגל החיים |
חתונה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
