ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אם ננעלו / ר' שלום שבזי אִם נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי נְדִיבִים דַּלְתֵּי מָרוֹם לֹא נִנְעֲלוּ אֵל חַי מְרוֹמָם עַל כְּרוּבִים כֻּלָם בְּרוּחוֹ יַעֲלוּ כִּי הֵם אֱלֵי כִּסְאוֹ קְרוֹבִים יוֹדוּ שְׁמוֹ וִיהַלְלוּ חַיּוֹת שְׁהֶם רָצוֹא וְשָׁבִים מִיּוֹם בְּרִיאָה נִכְלְלוּ גַּלְגַּל וְאוֹפָן רוֹעֲשִׁים מוֹדִים שְׁמוֹ וּמְקַדְּשִׁים מִזִּיו כְּבוֹדוֹ לוֹבְשִׁים וּבְשֵׁשׁ כְּנָפַיִם סְבִיבִים עָפִים בְּעֵת יִתְגַלְגְּלוּ יַעְנוּ בְּקוֹל שִׁירִים עֲרֵבִים יַחַד בְּאוֹתוֹת נִדְגְּלוּ לַאכּרַמְהוּ אַלכֻּלּ אוּגַּדּ סֻבּחַנְהוּ אַללַּהּ אְחַדּ רַבּ אַלגְּלַאלִי אַלמֻמַגּדּ אַחסַאנְהוּ מִן גַיר חַדּ אַגּסַאם וְאַרוַאחֻן תַּסַגַּדּ מַן לַם יֻכַאפֻהּ קַדּ גְּחַדּ וַאכתַּץ מִן סַבּעַהּ אְקַאלִים אַלקֻדּס אַלאַוּצַט אַפצְ'לוּ סַכַּן בְּהוּ אַבַּאִיְנַא וַאעטַא גִּמִיע אַסבַּאטְנַא וַאִלְתַּוּרִיַּהּ אַעטַא לְנַא וַאגִּיבּ נֻוַחִדּהוּ בְּתַּעצִ'ים פַצ'לֻהּ עְלַינַא שַׁאמִלוּ נַאדַּא אַלנְבִּי מוּסַי בְּתַּכּלִים קַאל כֻּן לִקַוּמִי מֻרסְל שִׁמְרִי יְחִידָתִי לְדָתוֹ זַכִּי לְגוּפִי יִשְׂמְחָה קִשְׁרִי בְּלִבִּי אַהֲבָתוֹ בִּשְׁמוֹ לְבַדּוֹ יְבַטְּחֶהָ מֵחֵן גְּבֶרֶת רַעֲיָתוֹ אוֹר לַשְּׂרִידִים יִזְרַח וִימַלְּאֶהָ בּוֹרוֹת נִגּוּבִים גִּשְׁמֵי בְּרָכָה יִזְּלוּ וִיפַרְנְסֶהָ עָנִי וְרָשׁ גּוֹלֶה וְנִרְדָּף נֶחְלַשׁ צוּרִי לְבֶן אִישׁ תָּם דָּרַשׁ כִּי סָבְבוּ עָלָיו כְּלָבִים מִכָּל עִבְרִים נִקְהֲלוּ פֶּרֶא וְאַרְיֵה עִם זְאֵבִים לִבּוֹ וְנָפְשׁוּ הֻבְהֲלוּ בַּין אַלפֻנוּן תַּשׁתַּאק נַפסִי חַית אַלעְרַאיִס וַאלשְׁרַאבּ וִאלַּא דְכַּרתּוּ בַּיתּ קֻדּסִי וַאסוַאר צִיּוֹן אַלכְרַאבּ אַכּסַף צִ'יַא עַקְלִי וְחִסִּי וַאלרוּח יַלחַץ אִכּתִּרַאבּ קוּם יַא מֻחִבּ הַאת אַלמְשַׁאמִים יַחיִּי לְרוּחַ אלַגַאפִלוּ זַין אַלכְּנַאיִס וַאלמְעַאלִים קֻדּסִי וְסֻעֲדִּי אַלמֻקבְּלוּ פַאלקַצדּ אַעבֻּדּ כַאלִקֵי פִי קַלבּ מוּמִן עַאשִׁקִי יוּפִי בִּוַעדֻּן צַאדִּקִי קַדּ כַצְּנָא פִי עִלם וְתַּעלִים לַא יַבּק אַלאִנסַאַן גַּאהִלוּ מִן נַלְהוּ צִ'יקֻן וְתַּסקִים גַּאלַס לִשַׁכצֻן כַּאמִלוּ זֶה הוּא מְקוֹם שָׁלוֹם וְאַחְוָה חָתָן וְכַלָּה יִשְׂמְחוּ רִנָּה וְקוֹל שָׂשׂוֹן וְחֶדְוָה לִבְנֵי שְׁבָטִים זָרְחוּ מִבַּת יְפֵיפִיָּה וְנָאוָה לִי כּוֹס יְשׁוּעוֹת שָׁלְחוּ וְאֶשְׂמְחָה בֵּין הַמְּסֻבִּים מַה טּוֹב וְנָעִים נִקְהֲלוּ צִירֵי תְּעוּדָה יָשְׁרוּ עַל סוֹד וּמִשְׂרָה חָבְרוּ לָאֵל וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעִים אֲהוּבִים הֵם וְטוֹבִים סוֹדוֹת נְכוֹחִים מִלְּלוּ תוֹרָה נְבִיאִים עִם כְּתוּבִים מִזֶּה אֲלֵי זֶה יִשְׁאֲלוּ יַא נַפס תּוּבִּי פִי חְיַאתִּי מִן לַמס זַגיַאתּ אַלגֻּסוּם מִן קַבּל מַא יַאתִּי אלמְמַאתִּי יַהבֻּט כְּמַא רִיח אַלסֻמוּם מַן קַדּ גֻלִט פִי אַלסַּוּ יַאתִּי וַאללַּהּ גַפַארֻן רְחִים לַא בֻּד מַא לִאדַּין תַּסלִים עִנַדּ אַלפְתַּא אַלפַצִ'לוּ יַא מִן אלאנפס כלקהו מִן פַיץ גּוּהַר נוּרְהוּ וְכֻּלִהַא פִי כַּפְהוּ כֻּלּ אַלוּגּוּדּ חַכַּם בִּתַּחכִּים וְהוּ לְכֻּלּ שַׁי פַאעִלוּ סִינֻן אְלִף וַאלַּאם וַאלמִים מִן כַּרם גּוּדַּךּ סַאִלוּ אֶחְתּוֹם לְשִׁירִי זֶה בְהַלֵּל וּשְׁבָח לְרָם עַל מַהֲלָל הַשָּׂם בְּפִי אוֹמֵר לְמַלֵּל לוֹ כָל יְצוּר מוֹדִים כְּלָל נַפְשִׁי עֲדִי רִקְמָה וּמִכְלוֹל גּוּפִי לִנְעָלְךָ שְׁלָל בֵּין הַשְּׂרִידִים הַשְּׁלֵמִים חִזְקוּ פְּעָמַי וַעֲלוּ בֵּין הַוְּרָדִים נִשְׁכְּנָהָ לִי הַגְּבֶרֶת זִמְּנָה טֶרֶף לְבֵיתָהּ נָתְנָה פַּתְבַּג וְיֵין מִדַּם עֲנָבִים יֵינוֹ מְשֻׁמָּר צָלְלוּ וּבְנֵי מְסִבָּה הָאֲהוּבִים חֶלְקָם בְּעֵדֶן יִנְחֲלוּ אנא אנא ה' הושיעה נא |
| שיר מרכזי לשמחות במסורת יהודי תימן, מסוג שירי ה"איזור" ("מוושח"), השייך למערכת השירים המרכזית הקרויה שירה. השיר, שהוא בן שבעה בתים הכתובים בית בעברית ובית בערבית לסירוגין, נכתב ע"י ר' שלם שבזי בן המאה השבע עשרה, גדול משוררי תימן. השיר מושר בעיקר בשמחת הנישואין ויש לו כמה נעימות, חלקן קצביות וחלקן ללא מקצב. בארץ השיר מושר גם על ידי שאר העדות ואף זכה להשמעות רבות בכל רחבי העולם. |
| • אִם נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי נְדִיבִים – המשורר מעמיד את הביטחון המלא בתמיכתו של האל בכל שעה, לעומת האדם, בו לא ניתן לבטוח באופן מוחלט. רעיון זה מופיע בכמה מקומות בתהלים, לדוגמא קיח, ט: טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים. • דַּלְתֵּי מָרוֹם לֹא נִנְעֲלוּ – השער להיענות מצד האל תמיד נשאר פתוח, כפי שמופיע במדרש תנחומא, האזינו, ד: "ואם עשיתם תשובה לפני בלב שלם, אני אקבל אתכם ואדון אתכם לכף זכות, ששערי שמים פתוחין ואשמע תפלתכם, שאני משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים". • אֵל חַי מְרוֹמָם עַל כְּרוּבִים – הכרובים הם כינוי למלאכים, והאל מרומם מעליהם. על פי חזון המרכבה ביחזקאל (עליו נשען כל הבית הראשון), כיסא הכבוד מצוי מעל הכרובים: וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם (יחזקאל י, א). • כֻּלָם בְּרוּחוֹ יַעֲלוּ – יצירי רוחו. • כִּי הֵם אֱלֵי כִּסְאוֹ קְרוֹבִים – המלאכים קרובים אל כסא הכבוד. • חַיּוֹת שְׁהֶם רָצוֹא וְשָׁבִים – חיות הקודש המתוארות במעשה מרכבה, הרצות כל העת ובה בעת קדימה ואחורה: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק (יחזקאל א, יד). • מִיּוֹם בְּרִיאָה נִכְלְלוּ – נבראו עם בריאת העולם. • גַּלְגַּל וְאוֹפָן – אופן הוא שם נרדף לגלגל, ומשמעותם פמליא של מעלה או על פי הפילוסופיה – גופים שמיימים רוחיים. • גַּלְגַּל וְאוֹפָן רוֹעֲשִׁים – כמתואר בנבואת יחזקאל (ג, יב-יג): וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ: וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. • מוֹדִים שְׁמוֹ וּמְקַדְּשִׁים – המלאכים והאופנים עוסקים בהודיה ואמירת קדושה לאל, כפי שמופיע ב"קדושה" הנאמרת בתפילת העמידה ובתוך ברכת יוצר המאורות, העוסקת בצבא השמים: וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקּדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת הַשְּׂרָפִים, לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים – בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ. • מִזִּיו כְּבוֹדוֹ לוֹבְשִׁים – המלאכים כמו עטויים ומלובשים מזיו כבודו של האל. • וּבְשֵׁשׁ כְּנָפַיִם סְבִיבִים – על פי המראה בנבואת ישעיהו (ו, א–ב): וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל: שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. • יַעְנוּ בְּקוֹל שִׁירִים עֲרֵבִים – המלאכים עונים שירה לאל. • יַחַד בְּאוֹתוֹת נִדְגְּלוּ – שרים הם לאל כולם יחד, אף על פי שהם נפרדים זה מזה בסימן ובדגל המיוחד לכל אחד ואחד מהם. על פי התיאור של חניית ישראל במדבר (במדבר ב, ב): אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ. בני ישראל מסודרים באופן דומה: כל שבט ומופרד משאר השבטים ובעל דגל משלו, אך כולם פונים כלפי המשכן, עיני כולם נשואות לאל. • לַאכּרַמְהוּ אַלכֻּלּ אוּגַּדּ – לכבודו המציא את הכל. • סֻבּחַנְהוּ אַללַּהּ אְחַדּ – ישתבח האל האחד. • רַבּ אַלגְּלַאלִי אַלמֻמַגּדּ – האל המרומם המהולל. • אַחסַאנְהוּ מִן גַיר חַדּ – אשר אין קץ לטובו. • אַגּסַאם וְאַרוַאחֻן תַּסַגַּדּ – לו יסגדו, ישתחוו, גופות ונפשות. • מַן לַם יֻכַאפֻהּ קַדּ גְּחַדּ – מי שלא מאמין בו נחשב לכופר • וַאכתַּץ מִן סַבּעַהּ אְקַאלִים אַלקֻדּס אַלאַוּצַט אַפצְ'לוּ – ובחר מתוך שבעת סוגי האקלים, היינו מכלל שבע הארצות, את המקום הממוצע והמשובח למקום המקדש (על פי התפיסה הקדומה של חלוקת העולם לאזורי אקלים המשפיעים על האנשים החיים בהם). • סַכַּן בְּהוּ אַבַּאִיְנַא – משכן לאבות נתנה. • וַאעטַא גִּמִיע אַסבַּאטְנַא – הארץ חולקה לנחלות לפי שבטים וכל שבט קיבל חלק בארץ. • וַאִלְתַּוּרִיַּהּ אַעטַא לְנַא – ואת התורה נתן לנו. • וַאגִּיבּ נֻוַחִדּהוּ בְּתַּעצִ'ים – לכן יאה וראוי לנו לרוממו. • פַצ'לֻהּ עְלַינַא שַׁאמִלוּ – חסדו סובב אותנו. • נַאדַּא אַלנְבִּי מוּסַי בְּתַּכּלִים קַאל כֻּן לִקַוּמִי מֻרסְל – שלח את משה לנו לרועה ולמנהיג. • יְחִידָתִי – לפי תורת הסוד, נשמת האדם היא בת חמשה חלקים: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה – יחידה היא החלק העליון. • שִׁמְרִי יְחִידָתִי לְדָתוֹ – פניה לנשמה לשמור את דבר האל ומצוותיו. • זַכִּי לְגוּפִי יִשְׂמְחָה – בקשה מהנשמה לשמור על הגוף זך, כך לא רק נשמתו תשמח אלא גם גופו. זַכִּי מתפרשת בכפל משמעות – הן מלשון זיכוך וטהרה והן מלשון זְכוּת – בכך שהאדם ישמור את דבר האל, הוא יזכה לא רק את נשמתו אלא אף את גופו. • קִשְׁרִי בְּלִבִּי אַהֲבָתוֹ – בקשה מהנשמה להיקשר בקשר של אהבה לבורא. • בִּשְׁמוֹ לְבַדּוֹ יְבַטְּחֶהָ – אפשר לבטוח רק באל לבדו, עפ"י תהלים לג, כא: כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ. ברעיון זה גם פותח המשורר את שירו. • מֵחֵן גְּבֶרֶת רַעֲיָתוֹ – גברת ורעיה הם כינויים לכנסת ישראל. המשורר מבקש שהרעיה תישא חן בעיני הדוד, הקב"ה, ומתוך כך תבוא הגאולה. • אוֹר לַשְּׂרִידִים יִזְרַח – המשורר מבקש שיפציע אור הגאולה והישועה לשרידים, הם עם ישראל, עפ"י דברי ירמיהו (לא, א) הקושר בין החן של ישראל לכך שה' גואלו: כֹּה אָמַר יְיָ מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל. השימוש בשורש זרח בהקשר לגאולה מופיע כמה פעמים בתנ"ך, לדוגמא בישעיהו ס, ב: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. • בּוֹרוֹת נִגּוּבִים – המצב הקיומי בגלות הוא חסר ויובש, המדומה לבורות מים שיבשו – מנוגבים ממים. • וִימַלְּאֶהָ... גִּשְׁמֵי בְּרָכָה יִזְּלוּ – הגאולה מוצגת באופן ציורי כגשמי ברכה שיורעפו וימלאו את אותם בורות יבשים – עם ישראל. על פי תאור הגאולה ביחזקאל לד, כו: וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ. • צוּרִי – כינוי לאל, ביטוי המבטא כוח וחוסן כסלע. • לְבֶן אִישׁ תָּם דָּרַשׁ – בקשה מהאל שידרוש, ידאג, לישראל, בני איש תם, הלא הוא יעקב אבינו. • כִּי סָבְבוּ עָלָיו כְּלָבִים – האויבים סובבים את ישראל כעדת כלבים, על פי תהלים כב, יז: כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי. • כְּלָבִים, פֶּרֶא וְאַרְיֵה עִם זְאֵבִים – אויבי ישראל מדומים לחיות טרף הסובבות סביב טרפם. • בַּין אַלפֻנוּן תַּשׁתַּאק נַפסִי – בין הרוננים והחוגגים נפשי משתוקקת. • חַית אַלעְרַאיִס וַאלשְׁרַאבּ – במקום החתונה והמשתה. • וִאלַּא דְכַּרתּוּ בַּיתּ קֻדּסִי וַאסוַאר צִיּוֹן אַלכְרַאבּ – אזכרה את בית מקדשי וחומות ציון החרבות. בתוך שמחת הכלולות עולה זכרון ירושלים החרבה – כפי שנוהגים להצהיר בכל חופה – אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. • אַכּסַף צִ'יַא עַקְלִי וְחִסִּי וַאלרוּח יַלחַץ אִכּתִּרַאבּ – ואז כמו יחשך אור שכלי ועצב יעטוף את רוחי. • קוּם יַא מֻחִבּ הַאת אַלמְשַׁאמִים יַחיִּי לְרוּחַ אלַגַאפִלוּ – קום אהוב והגש בשמים על מנת להשיב את נפשי. הפניה הינה בעלת משמעות כפולה – במימד הרוחני הלאומי זוהי פניה לאל לגאול את עמו ולהשיב את רוח האומה, הרעיה. בממד הארצי זוהי פניה לחתן להגיש בשמים לכלתו. • זַין אַלכְּנַאיִס וַאלמְעַאלִים קֻדּסִי וְסֻעֲדִּי אַלמֻקבְּלוּ – יפי בתי הכנסיות ומדרשות הם הנדרשים לי לאושרי. • פַאלקַצדּ אַעבֻּדּ כַאלִקֵי – העיקר שאעבוד את בוראי. • פִי קַלבּ מוּמִן עַאשִׁקִי – בלב מאמין וחושק. • יוּפִי בִּוַעדֻּן צַאדִּקִי – והוא, האל, ימלא הבטחתו נאמנה. • קַדּ כַצְּנָא פִי עִלם וְתַּעלִים לַא יַבּק אַלאִנסַאַן גַּאהִלוּ – הוא בחרנו ונתן לנו תורה, כדי שנחכים ונתרומם. • מִן נַלְהוּ צִ'יקֻן וְתַּסקִים גַּאלַס לִשַׁכצֻן כַּאמִלוּ – התורה היא המרפא לכל – החולה והסובל ישב ללמוד תורה עם האדם המושלם (בתורתו). • זֶה הוּא מְקוֹם – מקום שמחת הכלולות. מסיבות הכלולות תופסים בשירת שבזי מוקד סמלי גבוה, כפי שנאמר בספר חמדת ימים, בראשית טו: "חתן וכלה דליתיתא (שלמטה) מעין חתן וכלה דלעילא (שלמעלה)". לאורך הפיוט שוזר המשורר מהלך המתאר את הכמיהה להתחברות לאל. בבית זה הוא משתמש בדימויים של חתן וכלה, המקפלים בתוכם משמעויות סמליות רבות: החתן וכלה, הנשמה והגוף, הנשמה והאל, כנסת ישראל והקב"ה, השכינה והקב"ה. כך השיר משמש גם כדימוי לקשר בין הנשמה והעם לקב"ה וגם לקשר הממשי בין חתן וכלה ומדבר בה בעת בכל הרבדים – החתן והכלה הממשיים והסימליים. • לִבְנֵי שְׁבָטִים זָרְחוּ – מקום הכלולות, נקודת החיבור שבין הדוד והרעיה, משפיע אורה לעם ישראל. בני השבטים הם שבטי ישראל, וכן החתן והכלה הבאים ממשפחות שונות. • מִבַּת יְפֵיפִיָּה וְנָאוָה – השמחה מתגלה ומאירה מתוך יופיה וחינה של הכלה, שהיא בה בעת גם השכינה, הנשמה וכנסת ישראל. • כּוֹס יְשׁוּעוֹת – מסמלי הגאולה, ביטוי יחידאי בתהלים קטז, יג: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. • צִירֵי תְּעוּדָה – שליחי התורה, או החכמים העוסקים בתורה. אלו הם ישראל, שייעודם–תעודתם היא להיות עם ה' בעולם. • עַל סוֹד וּמִשְׂרָה חָבְרוּ – העוסקים בתורה חברו יחדיו על לימוד סודות התורה כפי שמופיע בתהלים כה, יד: סוֹד יְיָ לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. • לָאֵל וְלִי מַה יָּקְרוּ – לומדי התורה יקרים לאל ולאדם. על פי הלשון בתהלים קלט, יז: וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם. • סוֹדוֹת נְכוֹחִים מִלְּלוּ – דיברו סודות נכונים וישרים - יורדים לעומקה של תורה ולסודותיה. • מִזֶּה אֲלֵי זֶה יִשְׁאֲלוּ – הלומדים מתדיינים זה עם זה, תיאור המהדהד את תיאור המלאכים המקדישים את האל, הפותח את השיר: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ. • יַא נַפס תּוּבִּי פִי חְיַאתִּי מִן לַמס זַגיַאתּ אַלגֻּסוּם – שובי נפשי בעודי חי מן הנהייה אחר הגוף. • מִן קַבּל מַא יַאתִּי אלמְמַאתִּי יַהבֻּט כְּמַא רִיח אַלסֻמוּם – טרם יבוא המוות כרוח סוערה. • מַן קַדּ גֻלִט פִי אַלסַּוּ יַאתִּי וַאללַּהּ גַפַארֻן רְחִים – החוטא ישוב בתשובה, וה' יסלח ברחמיו. • לַא בֻּד מַא לִאדַּין תַּסלִים עִנַדּ אַלפְתַּא אַלפַצִ'לוּ – החכם יודע כי יום הדין והשילם יגיע. • יַא מִן אלאנפס כלקהו – האל ברא את הנפשות. • מִן פַיץ גּוּהַר נוּרְהוּ – משפע בהירות אורו – הנפשות נבראו מאורו של האל. • וְכֻּלִהַא פִי כַּפְהוּ – וכולן בידו. • כֻּלּ אַלוּגּוּדּ חַכַּם בִּתַּחכִּים – בחכמה שכלל את כל הברואים. • וְהוּ לְכֻּלּ שַׁי פַאעִלוּ – וברא את הכל. • סִינֻן אְלִף וַאלַּאם וַאלמִים - סמך, אלף, למד, מם – היינו סאלם, המשורר (ר' שלם שבזי). • מִן כַּרם גּוּדַּךּ סַאִלוּ – שואל מעמך את נדבות טובך. • לְרָם עַל מַהֲלָל – לאל שהוא גבוה מכל מה שניתן להלל. • נַפְשִׁי עֲדִי רִקְמָה וּמִכְלוֹל – נפשי משולה לתכשיט, לרקמה ומכלול שהוא לבוש יופי. את המילה עֲדִי ניתן לקרוא גם כמילת פנייה לנשמה להתקשט בלבוש משובח וכליל יופי. • גּוּפִי לִנְעָלְךָ שְׁלָל – הגוף הגשמי הוא כהדום לרגלי האל (על פי הזוהר הדום הוא הנעל) ונפשו של האדם קשורה כמו בשלשלת לאל. השימוש במילים לִנְעָלְךָ שְׁלָל מהדהדות את מילות הפניה של האל למשה רבנו בסנה (שמות ג, ה): וַיּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. ובהקשר כאן הפנייה היא לגוף להתמסר לאל מעבר לגשמיות. • בֵּין הַשְּׂרִידִים הַשְּׁלֵמִים חִזְקוּ פְּעָמַי וַעֲלוּ – המשורר מתייחס למספר רבדים בו זמנית: הנשמה הפועמת והשואפת מעלה מתוך הגוף השבור, החלקי – כשרידים. כיוון נוסף: השרידים מייצגים את עם ישראל או את ציון והמקדש השוכן בה, שניהם מצויים במצב של גלות, של חסרון, אך שלמים במהותם ופועמים בתוך ההויה. הקריאה של המשורר היא הן לעלות באופן פיזי אל ציון, והן במובן רוחני – החלק הפועם, הנפשי, המהותי שלי, יעלה ויתרומם מבין השרידים – שהם גופי אני וגוף האומה. • בֵּין הַוְּרָדִים נִשְׁכְּנָהָ – הגאולה מדומה לגן ורדים שבו שוכנים יחד הדוד והרעיה, דימוי המעלה בזיכרון את השושנה שכנסת ישראל נמשלה לה. • לִי הַגְּבֶרֶת זִמְּנָה – המשורר מדבר בשני רבדים – השכינה מול האדם, והנשמה מול הגוף: מחד גיסא הגברת היא השכינה המספקת מזון רוחני לאדם, ומאידך גיסא הנשמה המחיה את הגוף ברוחניותה. בשורות הבאות מתאר המשורר את אותו "מזון" רוחני משובח. • טֶרֶף לְבֵיתָהּ נָתְנָה – על פי משלי לא, טו: וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ. • פַּתְבַּג – מזון, לחם משובח. על פי דניאל א, ב: וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ. • וְיֵין מִדַּם עֲנָבִים – הדימוי של מיץ הענבים האדום לדם יוצר תחושה של חיבור עמוק עד איחוי הבשר, כברית דמים, דימוי המתאים לשיר לכבוד החתן והכלה.הלשון עפ"י המסופר בשירת האזינו על שבחי ארץ ישראל (דברים לב, יד): חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. • יֵינוֹ מְשֻׁמָּר צָלְלוּ – החוגגים, לומדי התורה, "צוללים" אל התורה, שהיא כיין המשומר. • וּבְנֵי מְסִבָּה הָאֲהוּבִים חֶלְקָם בְּעֵדֶן יִנְחֲלוּ –החוגגים במסיבת הכלולות, והחוגגים במסיבה של החיבור בין האדם לקב"ה, בין הדוד והרעיה – יזכו לגן עדן. |
| כותר |
אם ננעלו |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
אחר ללא לחן |
| מעגל החיים |
חתונה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
