ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
רופא משובה / לא ידוע רוֹפֵא מְשׁוּבָה וְרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה בְּיוֹם שַׁבָּת שׁוּבָה ה' הַקְשִׁיבָה יְלָדֶיךָ לְנֶגְדֶךָ צוֹעֲקִים לְךָ לְבַדְךָ בְּעִמְקֵי יַם בְּחַסְדְךָ מְחֵה כָּל חֵטְא וְחוֹבָה אֱמוּנִים אוֹתָם תָּשִׁיב לְבֵיתָם אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה עֵדוּת נֶאֱמָנָה לְזֶרַע מִי מָנָה חֵלֶק הִיא וּמָנָה לְעוֹלָם נִצָבָה מְתוּקָה הִיא בְמֶרֶץ וּבָהּ יִפְרוֹץ פֶּרֶץ אֲרוּכָּה מֵאֶרֶץ וּמִנִּי יָם רְחָבָה |
|
פיוט סליחות מתוך מחזור ארם צובה העתיק (נדפס בשנת 1527), ששימש את בני הקהילה לפני השינויים שחלו במחזור עם בוא מגורשי ספרד. הפיוט מצוי במחזור במדור הסליחות לשבת 'שובה' שחלה בין ראש השנה ליום הכיפורים. על פי מחזור ארם צובה אנו למדים שבני הקהילה נהגו לומר סליחות גם בשבתות (חודש אלול ושבת 'שובה). על פי הפזמון של הפיוט ועל פי שיבוץ ברור של פסוק מהפטרת שבת 'שובה' (אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה) ניתן להניח כי הפיוט נתחבר במיוחד עבור שבת 'שובה', שלא כרוב שאר הסליחות לשבת זו המופיעות במחזור. פיוט עתיק זה נתחדש בימינו בלחן של המוסיקאי אלעד גבאי, במסגרת הפרויקט 'תן זמירות עמי' של אתר הזמנה לפיוט בשיתוף המרכז לחקר המוסיקה היהודית ובתמיכת קרן אדמונד י. ספרא. |
| • רוֹפֵא מְשׁוּבָה – כינוי לאל, המשמש עבור ישראל מעין רופא המרפא אותם ממשובותיהם ומיישר את דרכם. מקור הביטוי בנבואת הושע (יד, ה), המשמשת כהפטרה בשבת 'שובה' - אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה: • שַׁבָּת שׁוּבָה – השבת שחלה בעשרת ימי תשובה, בין ראש השנה ליום הכיפורים. היא נקראת שבת 'שובה' על שום המילה הפותחת את ההפטרה הנקראת באותה שבת ומעוררת לתשובה: שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, ה' אֱלֹהֶיךָ: כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֹנֶךָ (הושע יד, ב). אֱמוּנִים: כינוי לעם ישראל, המאמינים בקדוש ברוך הוא. מקור הביטוי בתהלים (לא, כד). • עֵדוּת נֶאֱמָנָה – כינוי לתורה, שהיא עדות לברית בין הקב"ה לעם ישראל. הביטוי על פי האמור בתהלים (יט, ח): תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ; עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי. אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה – המשורר מזכיר לקב"ה את הבטחתו לאהוב ולסלוח לעמו על משובות וחטאים. השיבוץ מתוך הפטרת 'שובה' לשבת תשובה שהוזכרה לעיל (הושע יד, ב). • לְזֶרַע מִי מָנָה: עם ישראל, שלא ניתן למנות אותו, כפי שמופיע פעמים רבות במקרא, ראו למשל הושע (ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי–יִשְׂרָאֵל, כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא–יִמַּד, וְלֹא יִסָּפֵר... • חֵלֶק הִיא וּמָנָה לְעוֹלָם נִצָבָה – התורה, הקיימת לעולם, והיא חלקו של עם ישראל שניתן לו מאת הקב"ה. מְתוּקָה הִיא בְמֶרֶץ וּבָהּ יִפְרוֹץ פֶּרֶץ |
| כותר |
רופא משובה |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
