audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

ישתבח

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אהרן עמרם
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו שמעון אילוז
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ישתבח
מעגל השנה לכל עת;שבת
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • "ישתבח" הוא הקטע החותם את חטיבת "פסוקי דזמרה" הנאמרים בכל בוקר בתפילת שחרית. זהו חלקה האחרון של תפילת "נשמת כל חי", הנאמרת רק בשבתות ובחגים. ביום השבת אם כן חותם קטע זה את תפילת "נשמת כל חי" הידועה גם בשם "ברכת השיר".
    הברכה שופעת לשונות של שבח והודאה, בריבוי פעלים ותארים הבאים בזה אחר זה ובונים התרגשות הולכת וגדלה. שפע התארים השוצפים בזה אחר זה מבטא דווקא את חוסר יכולתו של האדם להביע במלים את גדולתו של ה' ואת חסדיו.
    לשונות השבח מרובות הפעלים מצויות בתווך בין תיאור גודלו ותפארתו של האל המלך הגדול. תיאורם אלה של הקב"ה מהווים מעין מסגרת המקיפה את לשון השבח מכל צדדיה.
    במנהגים האשכנזיים נהוג לעמוד בעת אמירת קטע זה, כפי שעומדים בתפלת "ברוך שאמר" משום שיחד הן מהוות את מסגרת הברכות לפסוקי דזמרה.
    "ישתבח" נאמר בנעימת נוסח של התפילה, כל קהילה כמנהגה. המנהג החלבי הירושלמי הוא לשיר את הקטע האחרון החל מ"אל ההודאות" לפי מקאם השבת.
    נוסח ברכה זו הוא עתיק ונזכר כבר בתלמוד הירושלמי. הנוסח זהה בכל המנהגים, למעט שינויי לשון קטנים.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?